רשלנות של עורך דין

חשוב להבחין ולדעת כי לא כל הפסד במשפט בו לקוח היה מיוצג על ידי עורך דין, הינה מחדל של עורך הדין ויש לבחון כל מקרה לגופו, האם עורך הדין התרשל רשלנות מקצועית או שמא פעל בשיקול דעת ומקצועיות כמצופה ממנו? האבחנה בין טעות של עורך הדין לבין רשלנות מקצועית של עורך הדין חשובה לעניין היכולת של הלקוח לזכות בתביעה נגד עורך הדין בשל הנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מפעולתו של עורך הדין וההפסד במשפט.

טעות של עורך הדין שאין עמה רשלנות מקצועית אינה עילה לתביעה של הלקוח כנגד עורך הדין, בעוד שרשלנות מקצועית של עורך הדין מקימה ללקוח עילת תביעה נגד עורך הדין. אם תוכח רשלנות, טובים הסיכויים של הלקוח לזכות בתביעה נגד עורך הדין ולקבל לטובתו פסק דין המחייב את עורך הדין לפצות אותו בשל הנזקים שנגרמו ללקוח שלו כתוצאה מרשלנותו של עורך הדין.

כך למשל, עורך הדין אשר הגיש תביעה לאחר מועד ההתיישנות, ותביעתו נדחתה על הסף. בסופו של יום ניתן פסק דין לרעת הלקוח ובמבט לאחור הסתבר כי ככל ועורך הדין היה שולט בחומר בצורה מקצועית, היה בודק בראשיתו של קבלת התיק לטיפולו את נושא הזמנים בתיק לרבות מועדי התיישנות. במקרה כזה עורך הדין התרשל וללקוח שלו קמה עילת תביעה בגין רשלנותו המקצועית של עורך דינו.

 

מאידך האם עורך הדין התרשל בכך שהחליט לא לחקור את עד מסוים היא התרשלות?

ברוב המקרים שהתשובה לכך היא שלילית. עורך הדין התלבט בין שתי דרכי פעולה לגיטימיות אפשריות (חקירת העד או הימנעות מחקירתו) והחליט לבחור בהימנעות כחלק משיקול דעתו המקצועית.

"בד בבד יש לזכור כי החובה המוטלת על עורך הדין אינה להשגת התוצאה אלא לעשיית המאמץ הדרוש לשם כך" (ראה: ת.א. (חיפה) 907/05, מרקו נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (2010), על האסמכתאות הנזכרות דשם; ת.א. (ת"א) 62868/06, בוגדנוב נ' וייסברג (2008); ע"א (ת"א) 1549/05, משעל נ' דרורי (2008), על האסמכתאות הנזכרות בו; ע"א (חיפה) 4507/99, פושנר נ' הדר (2000); ת.א. (י-ם) 2278/00, אפלבוים נ' עו"ד רובין (2005); ת.א. (ת"א) 2069-07 מיכלובסקי נ' מורד (2011)). (ת.א. 10796-07 (שלום חיפה) עזאם נ. נשר 7.3.2012).

בנוסף, לכל בעל מקצוע, לרבות מהנדס, רופא, עו"ד או שמאי, ניתן החופש לנהל את ענייני לקוחו במתחם "שיקול הדעת" שלו כבעל מקצוע. לפיכך, לקוח הסבור כי עוה"ד שלו יכול היה לנהל את תיקו טוב יותר, ועוה"ד ניהלו בדרך אחרת, בתי המשפט לא יחליפו את שיקול הדעת של עוה"ד בניהול עניינו של הלקוח, בשיקול דעתם. להמחשה כבר כאן: לקוח תבע את עוה"ד שלו בטענה שעוה"ד שלו חקר את העד של הצד שכנגד חקירה נגדית קצרה מדי. ביהמ"ש קבע כי לא יתערב בשיקול הדעת של עוה"ד, אשר הסביר מדוע עשה כן.

 

  • משרד עו"ד שי סולטן מתמחה בדיני ביטוח ונזיקין ובמשפט מסחרי.
  • האמור לעיל הינו בגדר טור אישי, ואינו מהווה עצה כזו או אחרת לקוראים. הפועל על סמך האמור בטור, עושה זאת על אחריותו בלבד.
  • האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.
  • אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

 

רשלנות של עורך דין

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?