לאחר שריפה שפרצה במחסן בית העסק של התובעים, חברת הביטוח סירבה לשלם תגמולי ביטוח לתובעים בטענה שמדובר בהצתה מכוונת של בית העסק. בית המשפט חשב אחרת. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי חברת הביטוח הפניקס, תפצה בכ- 4.6 מיליון שקלים, בית עסק אשר קרס כתוצאה מסירוב חברת הביטוח לשלם תגמולי ביטוח.
השופט אהרון פרקש, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים קבע שלא הוכח כי התובעים התכוונו להצית את בית העסק כמו גם העובדה כי לא הפרו את תנאי הפוליסה בנוגע לאמצעי למיגון אש.
תיאור המקרה
ביום 27.12.06 פרצה שריפה במחסן בית העסק של התובעים, אשר עסקו בשיווק נעליים וביגוד וכילתה את תכולתו. המבטחת, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, סירבה להכיר בחבותה על פי פוליסת הביטוח, וסירבה לשלם תגמולי ביטוח, מאחר שלטענתה נגרמה השריפה בשל הצתה של מי מהתובעים או שלוחם. בית העסק טען, כי אי תשלום תגמולי הביטוח הביא לקריסת העסק, ובתביעה זו הם תבעו את נזקיהם.
התביעה הועמדה על סך של 8,287,789 ₪ (כתב תביעה מתוקן).
טענות התביעה
עוד טענו התובעים, כי חברת הביטוח ובהם חוקריה, החליטו בשלבים הראשונים של הבדיקה לדחות את התביעה לתגמולי ביטוח ללא כל צידוק. לטענתם, התנהלותה של הפניקס החל ממכתב הדחייה שניתן כ-4 חודשים לאחר השריפה, בו העלתה טענות רבות ככל שישנן, בין אם הן קשורות לאירוע דנן ובין אם לאו, וכן התנהלותה בהליך זה, בו נקטה ב"מלחמת התשה" נגד התובעים – מלמדים על מגמתה של הפניקס – לשלול מהתובעים תגמולי ביטוח ויהי מה.
כמו כן טענו התובעים, כי הסוקר מטעם הפניקס אישר את קיומם של חמישה מטפי כיבוי אש תקינים; כי ציוד כיבוי האש נבדק כל שנה על ידי בודק מוסמך; כי בטרם עזבם את המחסן ניתקו התובעים את החשמל במבנה זולת התאורה במסדרון וכי לא הוכח שהתובעים הפרו את איסור העישון בתוך המבנה.
אשר לאי קיומם של מתזים במבנה טענו התובעים, כי בדו"ח הביקורת התקופתי לשנת 2006, שנערך מטעם רשויות הכיבוי, לא הייתה דרישה להתקין מערכת מתזים, והפניקס עצמה ביטחה את המחסן ללא דרישה לקיומם של מתזים.
טענות הגנה
הפניקס, השיבה, כי מדובר בהצתה מכוונת, שהתובעים היו מעורבים בה, בשל העובדה שעסקיהם היו שרויים בהפסדים כבדים. ביחס לשאלת ההצתה טענה הפניקס, כי מפקד כיבוי אש אזור נתניה, קבע בגיליון חקירת האירוע, כי ישנו חשד סביר להצתה. לגבי שאלת המניע טענה הפניקס, כי ניתוח הדו"חות הכספיים של עסקי התובעים מלמד, כי הן היו שרויות בהפסדים כבדים ולא הייתה להן זכות קיום.
השופט אהרון פרקש קבע שהפניקס לא הוכיחו שמדובר בהצתה. לא הוכיחו שהיו מוקדי אש שונים, ללא רצף אש ביניהם, לא הוכיח מהם חומרי הבעירה שגרמו לשריפה ולא הוכיחו שחומרי הבעירה שנמצאו במחסן הם הגורם לשריפה ולמוקדיה.
עוד ציין פרקש, כי לטעמו, במקרה זה סביר יותר שהאש התפתחה במהירות כתוצאה מכניסת אויר לאחר שמכבי האש פרץ למחסן, מאשר שהתפרצה כתוצאה מהצתה של כמה מוקדים. בנסיבות אלה הגיע השופט פרקש למסקנה כי מקום בו עולה טענה שהמבוטח גרם במתכוון לקרות מקרה הביטוח, על המבוטח להוכיח תחילה את התרחשות האירוע, על בסיס נתונים עובדתיים.
לאחר מכן על המבטח להוכיח התקיימותם של חריגים לפוליסה. במקרה דנן המבטחת (הפניקס) לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שמדובר בהצתה ולא נשללה אפשרות שהשריפה נגרמה עקב כשל חשמלי. לעניין הנזק, הכלל הרצוי הוא שמבטחת המעכבת תשלום תגמולי ביטוח שלא כדין צריכה לצפות שלמבוטח ייגרם נזק כתוצאה מכך.
בענייננו, המבטחת יכלה לצפות כי אי תשלום תגמולי הביטוח, עלול להביא לנזקים, לאובדן הכנסות ולקריסת העסק, והעסק אכן קרס בעקבות אי תשלום תגמולי הביטוח. נפסק כי התובעים זכאים לפיצוי בגין נזקיהם השונים, אך אין מקום להטיל ריבית חריגה בנסיבות העניין, שכן אין לומר שהנתבעת חלקה על חובתה לשלם תגמולי ביטוח בחוסר תום-לב.
קרה לכם אירוע דומה? חברת הביטוח מסרבת לשלם לכם ונגרמו לכם נזקים כבדים? מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ ללא עלות!
