נוסע, נהג או הולך רגל אשר היו מעורבים בתאונת דרכים זכאים לפיצוי בגין נזקיהם. נושא תאונת הדרכים מוסדר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים”). חוק הפיצויים הינו חוק סוציאלי במהותו אשר מחד מיישם את עקרון העדר האשם ומגדיל בכך את מעגל הזכאים לפיצוי.
על פי חוק זה, די כי נגרם לאדם נזק גוף בתאונת דרכים על מנת שתקום זכאותו לפיצוי ואין כל רלוונטיות לשאלה מי האשם בתאונה, כך שלמשל גם תאונה עצמית תחשב על פי חוק לתאונת דרכים המזכה בפיצוי. מאידך הגביל המחוקק את הפיצוי הניתן מכוח חוק זה בראשי נזק מסוימים, כפי שיבואר להלן.
חוק הפיצויים מגדיר תאונת דרכים כ”מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה”. המדובר בהגדרה כללית ביותר ולפיכך מצא המחוקק לנכון לקבוע בחוק מספר מקרים נוספים המרחיבים הגדרה זו ואשר יוכרו אף הם כ”תאונת דרכים” ומנגד קבע גם מהם אותם המקרים אשר לא ייכנסו לגדרי החוק.
גם לאחר הרחבתה על ידי המחוקק נותרה ההגדרה בעייתית למדי, ובית המשפט, אשר נדרש אף הוא באופן תדיר למלאכת פרשנות שיפוטית, קבע מקרים נוספים אשר יוכרו אף הם כתאונת דרכים. המסקנה מהאמור לעיל היא כי כל מקרה ייבחן לגופו, אך חשוב לזכור כי לא כל שימוש ברכב מנועי יוכר כתאונת דרכים המזכה בפיצוי.
פקודת רכב מנועי [נוסח חדש], תש”ל – 1970 מטילה על בעל הרכב או המחזיק ברכב או הנוהג ברכב חובה לרכוש פוליסה המכסה את אחריותם המוחלטת על פי חוק הפיצויים, וזאת על מנת שלנפגע נזק גוף בתאונת דרכים יהיה ממי להיפרע בגין נזקיו.
את מי עלי לתבוע?
נוסע ברכב תובע את מבטחת החובה של הרכב בו נסע בעת התאונה. נהג ברכב תובע את מבטחת החובה של הרכב בו נהג בעת התאונה. הולך רגל תובע את מבטחת החובה של הרכב אשר פגע בו. רכב אשר אין ביטוח חובה המכסה את השימוש או שזהות חברת הביטוח לא ידועה – תוגש התביעה כנגד קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אשר הוקמה מכוח החוק בדיוק למטרה זו.
יצויין כי נפגע אשר יש לו עילת תביעה מכוח חוק הפיצויים, לא יהיה זכאי לתבוע כל גורם אחר מכוח כל חוק אחר עקרון, הקבוע בחוק הפיצויים, קרוי “עקרון ייחוד העילה”.
כיצד עלי לפעול?
יש לתעד ככל הניתן את אירוע התאונה ובכלל זה רישום פרטים מלאים של הרכב המעורב. יש לפנות מוקדם ככל הניתן לקבלת טיפול רפואי ולוודא שכל תלונותיכם תועדו כראוי על ידי הרופא המטפל. כן יש להקפיד על מילוי הוראות הרופאים המטפלים ועל שמירת רצף טיפולי, מקום שנדרש. יש להקפיד לקבל אישורי מחלה ככל שנעדרתם מהעבודה תוצאת התאונה.
יש להקפיד על שמירת מלוא התיעוד הקשור לתאונה ובכלל זה תיעוד רפואי (סיכום אשפוז, סיכום טיפול, הפניות, אישורי מחלה, העתקי מרשמים וכיו”ב) ותיעוד הוצאות (קבלות על רכישת טיפול תרופתי, קבלות על תשלום לרופאים, תיעוד הוצאות על עזרת צד ג’ שנדרשה לאחר התאונה ובעקבותיה וכיו”ב).
יש לפנות מוקדם ככל הניתן לתחנת המשטרה לצורך הוצאת אישור משטרה.
יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו”ד המתמחה בתחום זה.
תאונת דרכים אשר הינה תאונת עבודה
במקרים בהם תאונת בדרכים תחשב גם לתאונה עבודה (למשל אם ארעה בדרך למקום העבודה או ממנו) יש לפנות אל המוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום התאונה (פרק הזמן הקבוע בחוק) בתביעה לקבלת פיצוי.
חשוב לציין כי מאחר ואין המדובר בכפל פיצוי (היינו – לא יתקבל פיצוי בגין אותו נזק גם ממבטחת החובה וגם מהמוסד לביטוח לאומי), ינוכו מלוא התגמולים להם זכאי הנפגע מהביטוח הלאומי מסך הפיצוי שייפסק בתביעתו כנגד מבטחת החובה, זאת אף אם לא פנה בתביעה למוסד לביטוח לאומי (היינו – ניכוי רעיוני).חשוב להתייעץ בעניין זה עם עו”ד מומחה בתחום על מנת למצות את מלוא הזכויות ולקבלת את מלוא הפיצוי לו זכאי הנפגע.
חישוב סכומי הפיצוי
חישוב הפיצוי לו יהיה זכאי הנפגע מושפע ממספר פרמטרים, כמו למשל: גיל הנפגע, עיסוקו ושכרו עובר לתאונה, תקופת אי הכושר בה נעדר מעבודתו כתוצאה מהתאונה, הנכות הרפואית והתפקודית כתוצאה מהתאונה ועיסוקו ושכרו לאחר התאונה. אופן החישוב וסכום הפיצוי נקבעים על פי ראשי נזק, שעיקריהם:
נזק שאינו ממוני (“כאב וסבל”), הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת הזולת לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, התאמת דיור, הפסדי פנסיה, הוצאות משפט וכיו”ב.
מומלץ לנפגע תאונת דרכים לפנות בשלב מוקדם ככל הניתן לעורך דין המתמחה בנזקי גוף ותאונות הדרכים, על מנת שידריך אותו ויסייע בידו באיסוף המידע, המסמכים הדרושים לצורך הוכחת תביעתו לפיצויים, ובאופן שיש להתנהל מול חברת הביטוח, המשטרה, ביטוח לאומי, חוקרים. מטעם חברת הביטוח וכל גורם אחר.
אין באמור באתר ו/או בתכנים ו/או במאמרים שבו כדי לשמש ייעוץ משפטי או אחר ו/או חוות דעת משפטית או אחרת. השימוש באתר, בתכנים ובשירותים שמציע האתר אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אותו יש לקבל מעורך דין העוסק בתחום.
