האם ניתן להגיש תביעת מחלות קשות כשהמבוטח נמצא בחו"ל?

מבוטח ישראלי שעובד שנתיים באירופה מאובחן שם בלימפומה. הוא מתחיל טיפולים בבית חולים מקומי, וכעבור כמה שבועות נזכר שיש לו בישראל פוליסת מחלות קשות שהוא ממשיך לשלם עליה. האם אפשר לתבוע ממנה בלי לחזור לארץ? ברוב המקרים כן. ההגשה עצמה יכולה להיעשות מרחוק, אבל יש כמה נקודות שבהן תביעה מחו"ל שונה מתביעה רגילה: המסמכים הרפואיים מגיעים מבית חולים זר ובשפה זרה, חברת הביטוח עשויה לבקש בדיקה, והשעון של ההתיישנות ממשיך לרוץ. המאמר מסביר איך עושים את זה נכון.

עיקרי הדברים

  • אפשר להגיש מרחוק – פוליסות רבות מאפשרות להגיש מסמכים בדואר אלקטרוני או באזור אישי מקוון
  • מסמכים מבית חולים זר – צריך אבחנה של מומחה, ולרוב גם תרגום, כדי שהחברה תוכל לבחון את ההגדרה
  • ייפוי כוח – קרוב בישראל יכול לנהל את התביעה בשמכם, עם ייפוי כוח מתאים
  • ההתיישנות רצה – חמש שנים ממקרה הביטוח, גם כשהמבוטח נמצא בחו"ל

 

האם הפוליסה מכסה אבחנה בחו"ל

השאלה הראשונה היא אם הפוליסה בכלל מכסה מחלה שהתגלתה מחוץ לישראל. ביטוח מחלות קשות משלם על מקרה ביטוח, כלומר על אבחנה שעומדת בהגדרה, ובדרך כלל לא על טיפול במקום מסוים. בפוליסות שבדקנו לא מצאנו סעיף כללי שמגביל את הכיסוי לאבחנה שנעשתה בישראל, אבל כל פוליסה צריכה להיבדק לגופה.

יש סימנים בנוסח הפוליסות לכך שהן מביאות בחשבון מצבים בחו"ל. בפוליסת הראל "מענקית זהב", כתב הוויתור על סודיות רפואית מתיר לגופים רפואיים "בארץ ו/או בחו"ל" להעביר לחברה מידע רפואי לצורך בירור התביעה[1]. אותה פוליסה כוללת גם כיסוי להחזר הוצאות לטיפול ניסיוני בחו"ל במקרה של סרטן[1].

ההגדרה של המחלה נשארת אותה הגדרה, בלי קשר למדינה שבה אובחנה. אם הפוליסה דורשת אבחנה של רופא מומחה, ממצא פתולוגי או תקופה מינימלית, התנאים האלה צריכים להתקיים גם כשהאבחנה נעשתה בבית חולים בלונדון או בניו יורק.

 

הגשת התביעה מרחוק

החוק אינו מחייב להגיש תביעה פיזית בישראל. סעיף 22 לחוק חוזה הביטוח מחייב את המבוטח להודיע על מקרה הביטוח "מיד לאחר שנודע לו", וסעיף 23 קובע שמשנמסרו הודעה ותביעה בכתב, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו[2]. הודעה בכתב יכולה להישלח גם מחו"ל.

פוליסות רבות מאפשרות זאת במפורש. בפוליסת הראל נקבע שהמבוטח "רשאי להגיש את המסמכים בין היתר באמצעות דואר אלקטרוני, מסרון או חשבון אישי מקוון"[1]. כדאי להתחיל בהודעה מוקדמת לחברה על האבחנה, גם לפני שכל המסמכים מוכנים, ולבקש ממנה את רשימת המסמכים הנדרשים.

ההודעה המוקדמת חשובה גם כשהמבוטח עדיין לא יודע אם המחלה עומדת בהגדרה. הודעה מוקדמת לחברה אינה מחייבת אתכם לדבר, אבל איחור בהודעה עלול לשמש טענה נגדכם. אפשר לכתוב שאובחנה מחלה מסוימת, שהטיפולים מתבצעים בחו"ל, ושהמסמכים המלאים יישלחו כשיתקבלו מבית החולים. כך התיק נפתח, והחברה יכולה לשלוח את רשימת הדרישות שלה.

לפי חוזר יישוב התביעות, חברת הביטוח צריכה לדרוש מסמכים נוספים לא יאוחר מ-14 ימי עסקים מהיום שהתברר לה הצורך, ולמסור הודעת המשך בירור לפחות כל 90 ימים[3]. הכללים האלה חלים גם על תביעה שהוגשה מחו"ל.

💡 טיפ מקצועי

שמרו עותק של כל מה שנשלח, עם תאריך ושעה. בדואר אלקטרוני, בקשו אישור קבלה. כשהמבוטח בחו"ל, קשה יותר לשחזר אחר כך מה נשלח ומתי, ותיעוד מסודר חוסך מחלוקות על מועד ההודעה.

 

מסמכים רפואיים מבית חולים זר

כאן נמצא רוב הקושי. חברת הביטוח צריכה לבדוק אם המחלה עומדת בהגדרה, ולשם כך היא צריכה מסמכים מפורטים: אבחנה של רופא מומחה, דוח פתולוגי מלא, פענוחי הדמיה ומכתבי שחרור. בית חולים בחו"ל מפיק מסמכים כאלה, אבל לא תמיד באותו מבנה ובאותה רמת פירוט שהחברה רגילה לקבל.

סעיף 23(ב) לחוק מחייב את המבוטח למסור את המידע והמסמכים הדרושים לבירור, "ואם אינם ברשותו, עליו לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם"[2]. כלומר, החובה היא לשתף פעולה, לא להשיג כל מסמך בכל מחיר. כשמסמך מסוים קשה להשגה בחו"ל, כדאי להסביר זאת לחברה בכתב ולהציע חלופה.

התרגום הוא שאלה מעשית. מסמכים באנגלית חברות הביטוח בדרך כלל יודעות לקרוא. מסמכים בשפות אחרות כדאי לתרגם, לפחות את החלקים שנוגעים לאבחנה ולממצאים שההגדרה דורשת. תרגום חלקי של המסמך הנכון שווה יותר מתרגום מלא של מסמך כללי.

מה צריך למה זה חשוב
אבחנה בכתב של רופא מומחה, עם תאריך קובעת את מועד מקרה הביטוח ואת עמידה בהגדרה
דוח פתולוגי או פענוח הדמיה מלא מוכיח את הממצאים שההגדרה דורשת
תרגום של החלקים הרלוונטיים מאפשר לחברה לבחון את המסמכים בלי עיכוב
כתב ויתור על סודיות רפואית מאפשר לחברה לפנות ישירות לבית החולים בחו"ל

 

בדיקה מטעם החברה כשהמבוטח בחו"ל

יש פוליסות שמאפשרות לחברה לבדוק את המבוטח. בפוליסת הראל, החברה רשאית לבדוק את מצבו הרפואי של המבוטח אחרי שהוגשה תביעה, "ובלבד שהבדיקה תהיה סבירה בנסיבות העניין ועל חשבון המבטח"[1].

כשהמבוטח נמצא בחו"ל ובאמצע טיפולים, דרישה לטוס לישראל לבדיקה אינה בהכרח סבירה. אפשר להציע חלופות: בדיקה אצל רופא בחו"ל שהחברה תבחר, עיון של רופא החברה במסמכים בלבד, או המתנה למועד שבו המבוטח יגיע לארץ. ממילא, בביטוח מחלות קשות שמבוסס על ממצא שכבר תועד, כמו דוח פתולוגי, בדיקה חדשה לרוב לא מוסיפה הרבה.

גם כאן חשוב להגיב בכתב ולא לסרב. לפי סעיף 24 לחוק, אי קיום החובה לשתף פעולה פוגע בתביעה רק כשהוא מנע או הכביד על הבירור, ולא כשהיו לו סיבות מוצדקות[2]. טיפול רפואי בחו"ל הוא סיבה מוצדקת לבקש חלופה.

 

קרוב בישראל שינהל את התביעה

מבוטח שנמצא בטיפולים בחו"ל לא תמיד יכול לנהל תביעה. אפשר להסמיך קרוב משפחה בישראל לפעול בשמו, בייפוי כוח רגיל. חברות ביטוח דורשות לעיתים טופס משלהן או אימות של החתימה, ולכן כדאי לברר מראש מה החברה מבקשת.

ויש מצב קשה יותר: מבוטח שמצבו לא מאפשר לו לתת הוראות. כאן נכנס לתמונה ייפוי כוח מתמשך. לפי סעיף 32ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אדם בגיר שהוא בעל כשירות רשאי למנות מיופה כוח, שיהיה מוסמך לפעול בשמו בענייניו האישיים או הרכושיים[4]. מי שיודע שהוא עומד בפני טיפולים קשים יכול לערוך ייפוי כוח כזה מראש.

גם המסמכים בשם המבוטח צריכים להגיע לכתובת הנכונה. אם חברת הביטוח שולחת מכתבים לכתובת בישראל שבה איש אינו גר, כדאי לעדכן אותה בכתובת דואר אלקטרוני ובכתובת עדכנית. זה חשוב גם לתשלום הפרמיות, כדי שהפוליסה לא תתבטל בגלל מכתבים שלא הגיעו.

 

מסמכים מחו"ל בבית המשפט

אם התביעה מגיעה לבית המשפט, מסמכים רפואיים מחו"ל כפופים לכללים נוספים. לפי סעיף 22 לפקודת הראיות, בית המשפט לא יקבל כראיה חוות דעת או תעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל, אלא כשיש עליהן אישור של נציג קונסולרי או דיפלומטי של ישראל שהחתימה ראויה לאמון, ושלפי חוקי המקום צפוי לרופא עונש על דברי שקר[5].

בפועל, בתביעה בבית המשפט נדרשת ממילא חוות דעת של מומחה, שיכול להתבסס על המסמכים מחו"ל. אבל אם רוצים להגיש את חוות הדעת של הרופא הזר עצמו, צריך לדאוג לאישור הקונסולרי. כדאי לחשוב על זה כבר בשלב האבחנה, כשקל יותר לפנות לרופא ולקונסוליה.

ובכל מקרה, ההתיישנות רצה. בביטוח מחלות קשות, לפי סעיף 31 לחוק, התקופה היא חמש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח[2], ושהייה בחו"ל אינה עוצרת אותה. על המסמכים הנדרשים כתבנו במאמר על מסמכים רפואיים לתביעת מחלות קשות, ועל הוכחת ההגדרה במאמר על הוכחת מחלה קשה לפי הגדרת הפוליסה. כשהתביעה מנוהלת מרחוק, עורך דין מחלות קשות בישראל יכול לרכז אותה מול חברת הביטוח.

⚠️ עצור – אל תפסיקו לשלם פרמיות בזמן הטיפולים

מבוטח שמתרכז בטיפולים בחו"ל עלול לפספס חיוב שנכשל, למשל בגלל כרטיס אשראי שפג. פיגור בתשלום לא מבטל את הפוליסה מאליו, אבל הוא פותח הליך ביטול. ודאו שאמצעי התשלום בתוקף, כדי לשמור על הכיסוי למקרים נוספים.

 

שאלות ותשובות

אפשר להגיש תביעת מחלות קשות כשאני בחו"ל?

כן. החוק דורש הודעה ותביעה בכתב, ולא הגשה פיזית בישראל. פוליסות רבות, כמו פוליסת הראל, מאפשרות להגיש מסמכים בדואר אלקטרוני, במסרון או באזור אישי מקוון.

האם אבחנה בבית חולים בחו"ל מוכרת?

ההגדרה בפוליסה נשארת אותה הגדרה, בלי קשר למדינה. אם המסמכים מחו"ל מוכיחים את התנאים שההגדרה דורשת, כמו אבחנה של מומחה וממצא פתולוגי, הם יכולים לבסס את התביעה. כדאי לתרגם את החלקים הרלוונטיים.

חברת הביטוח דורשת שאגיע לישראל לבדיקה. חייבים?

לא בהכרח. בפוליסת הראל, בדיקה צריכה להיות סבירה בנסיבות ועל חשבון המבטח. כשהמבוטח בטיפולים בחו"ל, אפשר להציע חלופות בכתב, כמו בדיקה בחו"ל או עיון במסמכים.

ההתיישנות נעצרת כשאני בחו"ל?

לא. בביטוח מחלות קשות, ההתיישנות היא חמש שנים ממקרה הביטוח, והשהייה בחו"ל אינה עוצרת אותה. גם הגשת תביעה לחברת הביטוח אינה עוצרת את המרוץ.

 

מקורות שצוטטו במאמר (5)

 

מילון מושגים

הודעה על מקרה הביטוח
הודעה בכתב לחברת הביטוח על האבחנה, שצריך למסור מיד לאחר שנודע עליה לפי סעיף 22 לחוק.
כתב ויתור על סודיות רפואית
מסמך שמתיר לגורמים רפואיים, גם בחו"ל, למסור מידע לחברת הביטוח לבירור התביעה.
ייפוי כוח מתמשך
מסמך שבו אדם ממנה מראש מיופה כוח שיפעל בשמו אם לא יוכל לקבל החלטות בעצמו.
אישור קונסולרי
אישור של נציג ישראל בחו"ל על מסמך רפואי זר, שנדרש כדי להגיש אותו כראיה בבית המשפט.
בדיקה מטעם החברה
בדיקה של המבוטח בידי רופא מטעם חברת הביטוח, כשהפוליסה מאפשרת, ובתנאי שהיא סבירה.
התיישנות
חמש שנים ממקרה הביטוח בביטוח מחלות קשות, שבתוכן צריך להגיש תביעה לבית המשפט.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

אובחנתם בחו"ל? ננהל את התביעה מכאן

משרד עו"ד שי סולטן מנהל תביעות מחלות קשות של מבוטחים השוהים בחו"ל, כולל מסמכים מבתי חולים זרים ומגע מול חברת הביטוח. ייעוץ ראשוני ללא עלות.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

שי סולטן
עו"ד שי סולטן
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו"ד שי סולטן בוואטספ מלאו את הטופס כאן.