ליקויי בניה ברכוש משותף

חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, מגדיר את נושא הרכוש המשותף בבית משותף, כדלקמן:

"רכוש משותף" – כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסוימת."

למרבה הצער, כאשר נכנסים לבית משותף רוב הדיירים כלל אינם שמים ליבם לליקויים ברכוש המשותף ולכל הפחות בזמני חורף כאשר הליקויים מתחילים לצוף (תרתי משמע) פונים הדיירים לנציגות הבית המשותף על מנת שתפתור את הליקוי מול הקבלן.

חוק המכר (דירות) מגדיר תקופות בדק ואחריות לכלל ליקויי הבניה. בשל כך קיימת חשיבות שנציגות הבית המשותף תבדוק כבר בשנים הראשונות את מערכות הבניין ואף תביא מומחה מטעמה לבדיקת ליקויי הבניה הקיימים ברכוש המשותף על מנת שלא תחלוף לה תקופת האחריות. מומחה מקצועי ובעל ניסיון יבחן את יציבות שלד הבניין, היסודות, חיפויי קירות, רטיבויות, איכות החומר ממנו נבנה הבניין ועוד.

חשוב לדעת כי קבלת אישור אכלוס לבניין הידוע בשמו טופס 4, אינו מהווה חותמת כי בניית הבניין בוצעה בהתאם לחוזה והדין וקל וחומר שטופס זה אינו מבטיח העדר ליקויי בניה ברכוש משותף. טופס 4 הינו אישור מהרשות המקומית על האפשרות להיכנס ולגור בבניין בכפוף לפעולות כאלה ואחרות שביצע הקבלן.

עורך דין מומחה בליקויי בניה ברכוש משותף, הוא הכתובת עבורכם לניהול הליך משפטי מול הקבלן. עו"ד שי סולטן, אשר בעבר ייצג חברות בניה בתחום ליקויי הבניה הינו בעל ניסיון רב בתביעות ליקויי בניה משני צידי המתרס. במסגרת הייצוג המשפטי, עובד עו"ד סולטן בשיתוף פעולה עם מהנדסים ומומחים מובילים בתחום ובעלי שם וקומה בבתי המשפט וזאת לשם קבלת פיצוי מקסימאלי עבור לקוחותיו.

 

פיצוי כספי או פיצוי בעין

בתביעות ליקויי בניה בבית משותף קבעה הפסיקה אבחנה בין תביעות לביצוע בעין של תיקונים של הרכוש המשותף על ידי הקבלן, לבין תביעות לקבלת פיצויים מאת הקבלן שיאפשרו את ביצוע התיקונים על ידי קבלן אחר. האבחנה מתייחסת לשאלת זהות התובע, ועד הבית לעומת כלל הדיירים בבית המשותף.

כאשר מוגשת תביעה על ידי ועד בית בבית משותף, בגין ליקויי בניה הקיימים ברכוש המשותף. ועד הבית תובע מהקבלן שיבוא ויתקן את הליקויים.

הלכת בית המשפט העליון בפסק דין זלוצין קבעה כי אף אם יתבע דייר אחד בלבד את ביצוע התיקון אזי ייענה לו בית המשפט וידרוש מהקבלן את תיקון כלל הרכוש המשותף.

יחד עם זאת, יתכנו במקרים בהם ועד הבית פונה השכם וערב לקבלן על מנת שיתקן את ליקויי הבניה ברכוש המשותף והקבלן לא נענה לבקשותיו אזי ועד הבית יתבע מהקבלן פיצוי כספי ולא יבקש סעד שבעין כלומר לא יבקש את תיקון ליקויי הבניה בפועל.

הרעיון שעומד מאחורי זה הינו שועד הבית ישתמש בכספי הפיצויים לצורך בחירת קבלן אחר על מנת שיתקן את מקור הליקויים במהירות ובמקצועיות תוך מתן אחריות (פסק דין אבי ושרה סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל ואח').

סובלים מליקויי בניה ברכוש משותף? הקבלן לא משתף פעולה? תביעה נגד קבלן מגישים עם עו"ד סולטן!

 

  • משרד עו"ד שי סולטן מתמחה במשפט מסחרי, ליקויי בניה ובדיני ביטוח ונזיקין.
  • האמור לעיל הינו בגדר טור אישי, ואינו מהווה עצה כזו או אחרת לקוראים. הפועל על סמך האמור בטור, עושה זאת על אחריותו בלבד.
  • האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.
  • אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

 

ליקויי בניה ברכוש משותף

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?