תביעות נזקי רכוש

מעוניינים להגיש תביעת נזקי רכוש? בעמוד זה, תמצאו מידע על מהי הגדרת הנזק, מהן הפיצויים האפשריים, הליך והגשת התביעה, סעדים מניעתיים, ועוד.

החברה המודרנית היא כזו שדורשת מבנים חברתיים רבים לצורך תפקודה, וזאת בשל הקושי הטמון בהסדרת היחסים בין הפרטים השונים בה.

אחד הדברים המשמעותיים שנדרשו לצורך קיומה של החברה כפי שאנו מכירים אותה היום היה יצירה של ביטחון עבור האדם, שכולל בתוכו כמובן רכיב של ביטחון פיזי, אך גם רכיב של ביטחון כלכלי, וביטחון בשלמות רכושו על ידי הגנה על הרכוש ממי שירצה לפגוע בו ממניעים שונים ומשונים.

ענף המשפט שאחראי על הגנת האדם מפני נזק הוא ענף הנזיקין, שבנוי סביב העיקרון המנחה לפיו לאדם יש זכות לשלמות גופו ורכושו, וזכות לקבלת פיצוי על הפגיעה בכל אחד מהדברים הללו. במאמר זה ניתן לקרוא על ההגנה המשפטית לנזק רכושי במתכונת תביעה בגין נזק לרכוש.

 

מהו נזק?

פקוד הנזיקין מגדירה את המושג "נזק" כ "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה", כאשר במהלך השנים נוצרה הבחנה ברורה בפסיקה בין נזקים פיזיים – פגיעה ממשית בדבר גשמי (גוף או רכוש) לבין נזקים כלכליים טהורים – ירידת ערך או חיסרון כיס של אדם שאינו מלווה בנזק פיזי לדבר גשמי – כמו פגיעה במוניטין שהובילה לפגיעה בהכנסות של עסק מסוים, או עיכוב בסיפוק סחורות שהוביל לעיכוב במילוי חוזה ותשלום קנס ללקוח.

משמעות קביעה זו היא שנזק לרכוש ייחשב בדרך כלל כנזק שיש עילה לקבלת פיצוי עליו, אלא אם מדובר בנזקים שההשפעה שלהם היא נפשית / כלכלית בלבד, כמו הורדת ערכו הסנטימנטלי של רכוש מסוים עבור בעליו, או הורדת ערך של נכס מסוים על ידי הקמת נכס רועש בסביבתו.

חשוב לציין! למרות הקביעה הכללית הנ"ל, שנשארה תקפה ברוב המקרים שמגיעים לפתחו של בית המשפט, בשנים האחרונות ישנה תזוזה משמעותית בנושא זה, שמובילה לקבלה חלקית / מלאה של חלק מהטענות על נזק כלכלי טהור. אנו ממליצים לכל מי שספג נזק כלכלי טהור לא לוותר על הפיצוי שמגיע לו, ולפנות לעורך דין מומחה בתחום בכדי לוודא את סיכויי התביעה, שיכולים להיות משמעותיים.

 

תביעת נזקי רכוש – פיצויים

דיני הנזיקין בנויים סביב העיקרון המנחה שיש להשיב את האדם הניזוק למצב בו היה בטרם התרחשה העוולה – לפני שהנזק נוצר, או לפני "שפגש את המעוול".

משמעות קיבעה זו היא שסכום הפיצויים שיתקבל על ידי הניזוק הוא סכום הנזק המלא שנוצר לו, שיכול לכלול רכיבים מצומצמים יחסית – כמו ערכו הכספי של הרכוש שניזוק (שוויו של בית, במקרה של שריפה, שווי ירידת ערכו של הבית, שמקרה של נזילה), אך יכול לכול גם נזקים פחות מובנים מאליהם – כמו נזקי לוואי שהתווספו לנזק הראשוני (אובדן תפוקה בשל פגיעה בציוד יקר ערך והשבתתו) או נזקים נפשיים שנגרמו בשל הנזק הפיזי (כמו עוגמת נפש, או כאב וסבל).

ביהמ"ש נוהג לדרוש כתנאי להגשת התביעה כימות מדויק של הנזק שנגרם, שרשום בכתב התביעה כסעד מבוקש, ומגובה באינפורמציה מקיפה ככל האפשר (כמו בדיקת שמאי, פסיכיאטר וכד')

 

סעד מניעתי – למניעת החמרת הנזק

אנשים רבים נוטים לתפוס את דיני הנזיקין ככאלו שרלוונטיים רק לאחר שהנזק כבר נוצר, ללא אפשרות לקבלת סעד מניעתי.

הסתכלות זו איננה מדויקת ולא מתייחסת לאפשרותו של בית המשפט להנפיק צווים, כגון צווי עשה וצווי מניעה, שנועדו למנוע את החמרתו של הנזק שכבר קיים, להפסיק את הימשכותו של נזק שמתרחש כעת, או למנוע נזק שעדיין לא יצא אל הפועל. צווים אלו יכולים לכלול איסור על בנייה הפולשת לשטחו של אדם, איסור על פרסום לשון הרע, איסור על אדם לפגוע ברכושו של אחר, או חיוב אדם להחזיר את המצב לקדמותו.

צווים אלו אינם צריכים לחכות לסוף ההליך המשפטי, ויכולים להתבקש כבר בתחילת הדיון בבית המשפט, ואפילו בשלבי קדם המשפט. תנאי לקבלת הצווים הוא היות בית המשפט סבור " כי קיימת שאלה של ממש שיש לדון בה, וקרוב לוודאי שהתובע יהא זכאי לתרופה ושיהא קשה, או אי אפשר, לעשות מלוא הצדק בשלב מאוחר יותר אם לא יינתן ציווי לשעה".

מנגד, בית המשפט לא יספק צווים שכאלו אם הוא "סבור שהפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף ולפיצוי מספיק בתשלום כסף, ומתן ציווי יהיה בו משום התעמרות בנתבע." אין בכתוב לעיל בכדי לשלול פיצויים.

 

המסגרת המשפטית לתביעת פיצויים על נזקי רכוש

ההסדר החוקי המרכזי שדרכו ניתן לתבוע פיצויים על פגיעה שנעשתה לרכושו של אדם הוא עוולת הרשלנות, שמהווה "עוולת מסגרת" כללית ורחבה. עוולה זו דורשת מספר רב של תנאים, אך אנו נדון רק באלו שרלוונטיים למי שאינו משפטן – קיומה של התרשלות, וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנוצר.

 

התרשלות

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות".

משמעות הכתוב לעיל היא מגוונת, ומראה לנו שניתן לקבל פיצויים גם על נזקים לרכוש שנעשו על ידי אדם שלא פעל במזיד (כמו מי ששרט רכב או ניפץ את חלונותיו בכוונה), אלא גם על ידי אדם שפעל בחוסר סבירות תוך סטייה מסטנדרט ההתנהגות הראוי בחברה (כמו תאונת רב שנוצרה בשל כך שאדם לא עצר בעצור, או שבירה של טלוויזיה על ידי מובילים שלא אבטחו אותה כנדרש לפי מקצועם).

גם אי עשייה של מעשה שנדרש היה האדם לעשות יכולה להיחשב כרשלנות, כאשר הגדרה זו תקפה בדרך כלל רק כלפי מי שמתפקד כבעל מקצוע כמו מציל שהיה מוסח במהלך עבודתו ולא שם לב לכך שאדם תובע בחוף שתחת אחריותו.

גם אינסטלטור ששרט את החרסינה של המקלחת יכול להיות אחראי על פיצוי הנזק שנוצר, וזאת אם הוא לא נקט באמצעי הזהירות המקובלים במסגרת עבודתו, כגון שימוש בכוח סביר תוך פתיחת סתימה, או שימוש בכלי עבודה מתאים להתקנת הצנרת.

 

קשר סיבתי

מעבר להוכחת הרשלנות, נדרש התובע להוכיח במהלך התביעה הנזיקית קשר ישיר בין ההתרשלות שבוצעה לנזק עליו הוא מבקש פיצוי. הוכחת קשר סיבתי שכזה יכולה להיעשות על ידי אדם מומחה בתחום (כמו איש מקצוע אחר, שונה מאיש המקצוע המזיק, שמעיד על ההשלכות של נקיטה או אי נקיטה באמצעים מסוימים), אך יכולה גם להיות מוכחת על ידי הצגת ראיות שמהן ניתן להסיק את הקשר הסיבתי תוך שימוש בהיגיון, ונטלים שונים, שמוסדרים בפקודת הנזיקין, שמפרטים מקרים בהם נטל ההוכחה עובר מן התובע (שנדרש על פי רוב להוכיח את טענותיו) לנתבע (שנדרש על פי רוב רק להגיב לטענות שמופנות כלפיו).

עורך דין שי סולטן ישמח לעזור לכם בנוגע לתביעת נזקי הרכוש שלכם, ליצירת קשר לחצו כאן.

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?