בפוליסות באנגלית, "Waiting Period" היא התקופה שאחרי רכישת הביטוח שבה עוד אין כיסוי. בפוליסות בישראל לתקופה הזו קוראים "תקופת אכשרה", ואילו "תקופת המתנה" היא בכלל משהו אחר: הזמן שאחרי מקרה הביטוח, שבסופו בלבד משולם הפיצוי. בפוליסת כלל לדוגמה כתוב בטבלת הגילוי הנאות: "תקופת אכשרה: 90 יום", ומיד אחריה "תקופת המתנה: אין". בפוליסת הראל יש טבלה שלמה של תקופות המתנה, ממחלה למחלה. מי שמבלבל בין השתיים עלול לחשוב שאין לו כיסוי כשיש, או להגיש תביעה מוקדם מדי. המאמר מסביר את שתי התקופות, מתי כל אחת מתחילה ונגמרת, ואת החריגים שחשוב להכיר.
עיקרי הדברים
- תקופת אכשרה – לרוב 90 יום מתחילת הביטוח, שבהם מחלה שאובחנה אינה מזכה בפיצוי
- תקופת המתנה – הזמן שאחרי מקרה הביטוח, שבסופו משולם הפיצוי, כמו 8 שבועות בשבץ בפוליסת הראל
- מועד הגילוי קובע – מחלה שאובחנה אחרי האכשרה מכוסה, גם אם התחילה להתפתח קודם
- תאונה – בחלק מהפוליסות אין תקופת אכשרה למקרה שנובע ישירות מתאונה
שני מונחים, שתי תקופות
כל-זכות מבחינה בין המונחים בצורה ברורה. תקופת אכשרה היא התקופה שמתחילה במועד רכישת הביטוח, ובמהלכה המבוטח משלם פרמיה אבל אינו זכאי לתגמולים על מקרה ביטוח שקרה בה. תקופת המתנה היא פרק הזמן שבין מקרה ביטוח שמזכה בתגמולים לבין המועד שבו חברת הביטוח צריכה להעביר אותם בפועל[1].
| נושא | תקופת אכשרה | תקופת המתנה |
|---|---|---|
| מתי מתחילה | במועד תחילת הביטוח | בקרות מקרה הביטוח |
| מקרה שקרה בה | אינו מזכה בתגמולים כלל | מזכה, אבל רק בסוף התקופה |
| דוגמה בביטוח מחלות קשות | 90 יום מתחילת הביטוח | 8 שבועות משבץ בפוליסת הראל |
המונח האנגלי Waiting Period משמש פעמים רבות לתיאור מה שבעברית נקרא אכשרה. כשקוראים פוליסה, צריך לבדוק איזה מונח מופיע בה ומה ההגדרה שלו, ולא להסתמך על השם בלבד.
תקופת האכשרה: 90 יום, פעם אחת
לפי כל-זכות, בפוליסת מחלות קשות קיימת לרוב תקופת אכשרה של 90 יום למקרה ביטוח ראשון. המבוטח לא יהיה זכאי לפיצוי על מחלה קשה שאובחנה לפני שחלפו 90 ימים מהיום שרכש את הביטוח[2]. כך גם בפוליסות לדוגמה: בכלל, תקופת האכשרה היא 90 יום[3], ובהראל, תקופת האכשרה למקרה ביטוח ראשון היא 90 יום[4].
בפוליסת הראל ההגדרה מפורטת: זו תקופה רצופה שמתחילה בתאריך תחילת הביטוח, ובה החברה לא תהיה אחראית למקרה ביטוח שקרה או התגלה במהלכה, גם אם נמשך אחר כך. מקרה שקרה בתקופת האכשרה, למעט מקרה עקב תאונה, דינו כמקרה שקרה לפני תחילת הביטוח. אבל יש גם צד מגן: תקופת האכשרה חלה על כל מבוטח פעם אחת בלבד בתקופות ביטוח רצופות, ומתחדשת רק כשהמבוטח מצטרף מחדש אחרי הפסקה[4].
לפי כל-זכות, יש גם פוליסות שמשלמות תגמולים מופחתים על מקרים בתקופת האכשרה, ויש לבדוק את תנאי הפוליסה[1]. ובכל מקרה, לאורך כל התקופה הזו המבוטח ממשיך לשלם פרמיה.
מה קובע: מתי המחלה התחילה, או מתי היא אובחנה?
זו השאלה החשובה ביותר לגבי האכשרה, והתשובה בביטוח מחלות קשות ברורה. לפי כל-זכות, מקרה הביטוח הוא מועד גילוי המחלה, ולא מועד פרוץ המחלה. לכן מבוטח יקבל את הפיצוי כל עוד המחלה אובחנה אחרי תום תקופת האכשרה, גם אם היא פרצה במועד מוקדם יותר[2]. כל-זכות חוזרת על העיקרון גם בהסבר על האכשרה עצמה: הזכאות קיימת גם אם מועד ההתפרצות היה במהלך תקופת האכשרה[1].
המשמעות המעשית גדולה. מחלות רבות, כמו סרטן, מתפתחות חודשים או שנים לפני שהן מאובחנות. מבוטח שאובחן ביום ה-100 לביטוח מכוסה, גם אם ברור שהגידול היה בגופו כבר ביום הראשון. בפוליסת כלל, "גילוי" מוגדר כאבחנה חד-משמעית בכתב של רופא מומחה[3], ולכן התאריך שקובע הוא תאריך המסמך שבו נקבעה האבחנה.
זה חשוב במיוחד כשהאבחנה קרובה לסוף האכשרה. נניח מבוטחת שהרגישה גוש בשבוע העשירי לביטוח, עברה ביופסיה ביום ה-85, וקיבלה את דוח הפתולוגיה ביום ה-95. אם הגילוי מוגדר כאבחנה חד-משמעית בכתב של מומחה, התאריך הרלוונטי הוא יום הדוח, ולא יום הגוש או יום הביופסיה. חברת הביטוח עשויה לטעון אחרת, למשל שהאבחנה הקלינית הייתה ברורה כבר קודם, ולכן חשוב לשמור את כל המסמכים עם התאריכים שלהם: הפניות, תוצאות ביניים ודוחות סופיים. במקרים כאלה, כל יום עשוי להכריע.
כדאי להבחין בין האכשרה לבין שאלות אחרות שעלולות לעלות באותו מקרה. אם המבוטח ידע על מצבו לפני הרכישה ולא דיווח, החברה עשויה לטעון לאי-גילוי. ואם הייתה אבחנה מתועדת לפני ההצטרפות, עשוי לחול סייג של מצב רפואי קודם. אלה טענות נפרדות, עם כללים משלהן, ולא חלק מתקופת האכשרה.
החריג של התאונה
תקופת אכשרה נועדה להגן על חברת הביטוח ממי שרוכש פוליסה כשהוא כבר חש ברע. בתאונה אין סיכון כזה, ולכן חלק מהפוליסות מוותרות עליה. בפוליסת כלל נכתב במפורש שלא תהיה תקופת אכשרה למקרה ביטוח שנובע באופן ישיר מתאונה[3], ובפוליסת הראל מקרה עקב תאונה מוחרג מהכלל שלפיו מקרה בתקופת האכשרה אינו מכוסה[4].
לפי כל-זכות, יש פוליסות שמזכות בתגמולים גם במהלך תקופת האכשרה כשמקרה הביטוח נגרם עקב תאונה, ויש לבדוק היטב את תנאי הפוליסה[6]. מחלות שעשויות לנבוע מתאונה כוללות, למשל, פגיעה מוחית מתאונה, שיתוק, איבוד גפיים, כוויות קשות ועיוורון.
כשמקרה כזה קורה בחודשים הראשונים של הביטוח, חשוב לתעד את התאונה עצמה: דוח מהמיון, דוח משטרה אם היה, ותיאור של הנסיבות. הקשר הישיר בין התאונה למקרה הביטוח הוא מה שמוציא את המקרה מהאכשרה.
אכשרה מיוחדת למקרה שני
תקופת האכשרה אינה רק בתחילת הביטוח. בפוליסות שמשלמות על יותר ממקרה אחד, יש אכשרה נוספת, שנספרת מהמקרה הראשון. בפוליסת הראל, אחרי תשלום על מקרה ביטוח ראשון, חלה "תקופת אכשרה מיוחדת" של 180 יום מיום קרות המקרה הראשון, למקרה ביטוח שני או נוסף[4]. בפוליסת כלל, המקרה השני צריך לקרות אחרי שחלפו יותר מ-180 ימים מהמקרה הראשון, למעט מקרה שנובע ישירות מתאונה[3].
לפי כל-זכות, בפוליסות שמאפשרות פיצוי על מקרה נוסף, האכשרה הנוספת היא בדרך כלל של 12 חודשים מהמקרה הראשון[2]. הפער בין 180 יום ל-12 חודשים מראה עד כמה חשוב לקרוא את הפוליסה המסוימת.
האכשרה המיוחדת משמעותית במיוחד כשמחלה אחת מובילה לאחרת בתוך זמן קצר. למשל, התקף לב ואחריו ניתוח מעקפים, או סרטן ריאה ואחריו כריתת ריאה בפוליסה שמכסה אותה. אם המקרה השני קרה בתוך האכשרה המיוחדת, הוא לא יזכה בתשלום נוסף, גם אם הוא מקבוצה אחרת.
⚠️ עצור – עדכון פוליסה עלול לפתוח אכשרה חדשה
לפי כל-זכות, בעת עדכון של פוליסה קיימת עשויה לחול תקופת אכשרה נוספת, ומקרה שקרה בה לא יזכה בתגמולים. לפני שמגדילים סכום ביטוח, מוסיפים כיסוי או עוברים לפוליסה אחרת, בדקו מה קורה לאכשרה. אל תבטלו פוליסה קיימת לפני שהחדשה בתוקף ושעברה תקופת האכשרה שלה.
תקופת ההמתנה: כמה זמן אחרי האבחנה משלמים
עכשיו לתקופה השנייה. בפוליסת הראל יש טבלה שמפרטת, לכל מחלה, "אחרי כמה זמן מקרות מקרה הביטוח אהיה זכאי לתגמול", ובסוגריים: תקופת המתנה. בין השאר: תרדמת, 96 שעות; תשישות נפש, 3 חודשים; שבץ מוחי, 8 שבועות; אובדן דיבור, 6 חודשים; ניוון שרירים, 3 חודשים; דלקת קרום המוח, 3 חודשים; וסוכרת נעורים, 6 חודשים. הפוליסה מגדירה תקופת המתנה כתקופה שמתחילה בקרות מקרה הביטוח, ושבה המבוטח אינו זכאי לפיצוי, "אלא רק בסופה"[4].
לרוב, התקופות האלה משקפות את הדרישות שבהגדרות עצמן. בהגדרות האחידות, שבץ דורש נזק נוירולוגי קבוע שנמשך 8 שבועות לפחות, ותרדמת דורשת אובדן הכרה רציף של יותר מ-96 שעות[7]. לכן תקופת ההמתנה היא לעיתים פשוט הזמן שנדרש כדי להוכיח שההגדרה התקיימה.
ובפוליסת כלל, כאמור, בטבלת הגילוי הנאות נכתב "תקופת המתנה: אין"[3]. המשמעות: חוץ מתקופת ההישרדות, שהיא תנאי נפרד, ומהדרישות שבהגדרות עצמן, אין עיכוב נוסף בתשלום. על תקופת ההישרדות עצמה, הזמן שהמבוטח צריך להיות בחיים אחרי הגילוי, כתבנו במאמר נפרד.
חידוש, החלפה ומה כדאי לבדוק
הפוליסות של היום מתחדשות מאליהן, ולרוב בלי אכשרה חדשה. בחוזר 2015-1-17 הגדיר המפקח "רצף ביטוחי" כצירוף לביטוח בלי בחינה מחודשת של מצב רפואי ובלי תקופת אכשרה[5]. בפוליסת הראל, הפוליסה מתחדשת כל שנתיים, "ללא בחינה מחודשת של מצב רפואי קודם וללא תקופת אכשרה נוספת"[4].
הסיכון נמצא בשינויים. הפסקה בביטוח, אפילו קצרה, עלולה להחזיר את האכשרה, כי בפוליסת הראל היא חלה מחדש כשמבוטח מצטרף מחדש בתקופות ביטוח בלתי רצופות[4]. פרמיה שלא שולמה בזמן וגרמה לביטול הפוליסה עלולה לעלות הרבה יותר מהפרמיה עצמה, ולכן כדאי לוודא שהחיוב פעיל, במיוחד בתקופה של מחלה.
ליווי של עורך דין מחלות קשות עוזר לבדוק אם מקרה נפל באמת בתקופת האכשרה, לפי מועד האבחנה המדויק, ולהתמודד עם דחייה שנשענת על האכשרה. על המגבלות האחרות בפוליסה, ובהן תקופת האכשרה ומגבלות לגבי פטירה, כתבנו גם במאמר על תביעת ביטוח עקב מחלה קשה, ועל גיל סיום הכיסוי במאמר ביטוח מחלות קשות: עד איזה גיל הביטוח תקף.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין תקופת אכשרה לתקופת המתנה?
תקופת אכשרה מתחילה ברכישת הביטוח, ומקרה שקרה בה אינו מזכה בתגמולים. תקופת המתנה מתחילה בקרות מקרה הביטוח, והמבוטח זכאי לתגמולים, אבל רק בסופה. בביטוח מחלות קשות, האכשרה היא לרוב 90 יום.
אובחנתי בסרטן חודשיים אחרי שקניתי את הפוליסה. האם אקבל פיצוי?
אם תקופת האכשרה בפוליסה היא 90 יום, ככל הנראה לא, כי האבחנה הייתה בתוכה. לפי כל-זכות, מה שקובע הוא מועד הגילוי, ולכן כדאי לבדוק את התאריך המדויק של האבחנה בכתב ואת תנאי הפוליסה, כי יש פוליסות שמשלמות תגמולים מופחתים.
המחלה כנראה התחילה בתקופת האכשרה, אבל אובחנה אחריה. האם אני מכוסה?
כן, לפי כל-זכות. בביטוח מחלות קשות מקרה הביטוח הוא מועד גילוי המחלה, ולא מועד פרוץ המחלה. מחלה שאובחנה אחרי תום האכשרה מזכה בפיצוי, גם אם פרצה קודם, בכפוף לשאלות נפרדות של גילוי ושל מצב רפואי קודם.
האם יש תקופת אכשרה גם כשהמחלה נגרמה בתאונה?
בחלק מהפוליסות לא. בפוליסת כלל, למשל, אין תקופת אכשרה למקרה ביטוח שנובע ישירות מתאונה, ובפוליסת הראל מקרה עקב תאונה מוחרג מהכלל של האכשרה. כדאי לבדוק את הנוסח בפוליסה שלכם.
מקורות שצוטטו במאמר (7)
- [1] תקופת אכשרה בפוליסת ביטוח – כל-זכות · Source Score: 22
- [2] ביטוח מחלות קשות במסגרת ביטוח בריאות פרטי – כל-זכות · Source Score: 22
- [3] מדיכלל מחלות קשות 2017: גילוי נאות ותנאי הפוליסה – כלל ביטוח · Source Score: 18
- [4] מענקית זהב – ביטוח מחלות קשות: תנאי הפוליסה (מהדורה 04/2021) – הראל ביטוח · Source Score: 18
- [5] חוזר ביטוח 2015-1-17: עריכת תכנית לביטוח מחלות קשות – משרד האוצר, אגף שוק ההון · Source Score: 18
- [6] הגשת תביעה לחברת הביטוח לקבלת תגמולי ביטוח בריאות – כל-זכות · Source Score: 14
- [7] חוזר ביטוח 2003/16: הגדרות של מחלות בביטוח מחלות קשות – משרד האוצר, אגף שוק ההון · Source Score: 18
מילון מושגים
תקופה מתחילת הביטוח שבה מקרה ביטוח אינו מזכה בתגמולים. בביטוח מחלות קשות לרוב 90 יום.
תקופה שמתחילה בקרות מקרה הביטוח, ורק בסופה משולמים התגמולים. בפוליסות שונות היא מוגדרת אחרת.
מונח באנגלית שמשמש פעמים רבות לתיאור מה שבפוליסות בעברית נקרא תקופת אכשרה.
תקופה אחרי מקרה ביטוח ראשון שבה מקרה נוסף אינו מזכה בתשלום. בפוליסת הראל 180 יום.
התאריך שבו המחלה אובחנה בכתב על ידי רופא מומחה. בביטוח מחלות קשות זה מקרה הביטוח.
המשך ביטוח בלי בחינה מחודשת של מצב רפואי ובלי תקופת אכשרה חדשה.
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
נדחיתם בגלל תקופת אכשרה? נבדוק את מועד האבחנה המדויק
משרד עו"ד שי סולטן מלווה מבוטחים בתביעות מחלות קשות ובהתמודדות עם דחיות שנשענות על תקופות האכשרה וההמתנה. ייעוץ ראשוני ללא עלות.