תאונת דרכים בדרך לעבודה או בעבודה

בקרב הציבור יש דעה רווחת לפיה תאונת עבודה, המזכה בזכויות בביטוח הלאומי, היא רק כזו המתרחשת פיזית בשטח מקום העבודה. במציאות החיים, פגיעות רבות מתרחשות לאחר יציאתנו מפתח הבית, בדרכנו למקום העבודה – כמו למשל תאונת דרכים בדרך לעבודה, או אף לאחר צאתנו ועזיבתנו את מקום העבודה בדרך הביתה.

נשאלת השאלה האם פגיעה המתרחשת בנסיבות אלה, קרי שלא בשטחי מקום העבודה, מזכה בזכויות בביטוח לאומי והאם תאונת דרכים בדרך לעבודה מזכה בפיצוי מביטוח החובה?

 

חוק הביטוח לאומי

חוק הביטוח הלאומי, קובע כי "פגיעה בעבודה" היא "תאונה", או "מחלת מקצוע". "תאונה", היא כזו המתרחשת "תוך כדי ועקב העבודה". כלומר, על מנת שהביטוח הלאומי יכיר בנזקיו של עובד, עליו להוכיח כי התאונה אירעה בשעות העבודה ובנוסף כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לנזק.

נראה אפוא כי מדובר בהגדרה רחבה, אשר לעיתים לא בנקל יוכיח נפגע את זכאותו. ויובהר, מבחינת נטלי ההוכחה, על הנפגע, הטוען להכרה וזכויות בביטוח לאומי, מוטל הנטל להוכיח את התקיימותם של הרכיבים הנ"ל. בהיעדר הוכחה, לא יוכרו נזקיו של הנפגע על הביטוח לאומי, והוא לא יוכל לזכות בגמלאות השונות הקבועות בחוק (מימון טיפולים רפואיים, דמי פגיעה, מענק / גמלת נכות).

עם זאת, קבע המחוקק שורה של מקרים בהם קיימת חזקה לפיה הינם בבחינת תאונת עבודה, וככל והביטוח הלאומי סבור אחרת, עליו מוטל הנטל להוכיח ההפך.

 

החזקות שנקבעו בחוק הביטוח לאומי

בין יתר החזקות שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי, נקבע כי:

  • פגיעה שאירעה במסגרת פעילות שאורגנה על ידי מקום העבודה, מזכה בהכרה.
  • פגיעה שאירעה עת עזב העובד את מקום העובד על מנת לסעוד ארוחת צהרים, מזכה בהכרה.
  • פגיעה הנגרמת על ידי חפץ במקום העבודה, אף אם אינו משרת את צרכי העבודה, מזכה בהכרה.

 

באופן דומה נקבע כי תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה הביתה מהעבודה, חזקה כי הינה תאונת עבודה בדרך לעבודה, כמשמעות מונח זה בחוק. אם התאונה היא תאונת דרכים אז למבוטח יש זכויות הן במסגרת חוק הביטוח הלאומי והן במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים.

לדוגמא טכנאי הוט שלקה בהתקף לב לאחר שהחליף פנצ'ר ברכב ביום קיץ חם- תאונת דרכים. השאלה המעניינת שבפסק הדין היתה האם מדובר בתאונת דרכים או לא שכן על פניו אם מדובר בתאונת דרכים הוא זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח שמבטחת את הרכב.

תיקון דרך נחשב לשימוש ברכב ובמקרה כזה מדובר בתאונת דרכים. מאידך, פריקה וטעינה מרכב הוא לא שימוש ברכב ומכאן אינה נכנסת בגדר תאונת דרכים ולכן התביעה החילופית של הטכנאי מול המעביד שלו – הוט, נדחתה. בית המשפט טען שפריקת המטען וטעינתו מחדש היא פעולת לוואי של תיקון הפנצ'ר, ותיקון הפנצ'ר הוא שימוש ברכב ומכאן שהתקף הלב הוא תאונת דרכים ולא תאונת עבודה.

 

סטייה מן הדרך

עובד אשר סטה מדרכו הרגילה והיום יומית, מביתו לעבודתו, או מעבודתו לביתו, ונפגע בתאונת דרכים, לא בהכרח תוכר תביעתו כתאונת עבודה.

הסיבה לכך היא שעצם הסטייה מן הדרך הרגילה, מנתקת את הקשר של תאונת דרכים בדרך לעבודה כלומר את תאונת הדרכים ובין עבודתו של הנפגע ומכאן תאונה כזו לא תחשב כתאונת עבודה.

יצויין כי ע”פ החוק אדם אשר ליווה את ילדו לגן, בית הספר או המעון, ואז ארעה התאונה, לא יחשב הדבר כסטיה או הפסקה, על אף שהגן אינו נמצא בהכרח על מסלול הדרך המקובלת למקום העבודה, והתאונה תוכר כתאונת עבודה.

בפסק דין עדי סימון נ’ ביטוח לאומי,  הוכרע כי, גם עובדת עצמאית העובדת בביתה, ובדרכה חזרה מהגן לביתה, לאחר פיזור ילדיה, נפגעה בתאונת דרכים, גם תאונה זו תוכר כתאונת עבודה – שכן ביתה הינו מקום עבודתה ואין להפלות אותה לרעה ביחס לעובדת עצמאית אחרת, שאינה עובדת מביתה.

 

נפגעת, מה עושים?

בידי עובד שנפגע בעבודה האפשרות לתבוע הן את המוסד לביטוח לאומי והן את המעסיק. עם זאת, בעוד שבתביעה מול המוסד לביטוח לאומי די להוכיח כי התאונה אירעה תוך כדי ועקב העבודה. בתביעה נזיקית מול המעסיק יש להוכיח כי התאונה נגרמה בשל עוולה הנמנית בפקודת הנזיקין – בדרך כלל עוולת רשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה.

כאשר תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה, זכויות הנפגע מחברת הביטוח יגזרו מאחוזי הנכות שיקבעו לו על ידי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי. חשוב ביותר למקסם את הזכויות בוועדות ולוודא שכל הליקויים עקב התאונה הוצגו בפני הוועדה.

בפני הנפגע עומדת האפשרות להתחיל בתהליך מול חברת הביטוח ולא מול המוסד לביטוח לאומי, על מנת שמי שייקבע את אחוזי הנכות יהיה מומחה מוסכם ואובייקטיבי ולא ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

יכול להיווצר גם מצב שאדם שנפגע בתאונה, אשר לא הוכרה כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, יהיה זכאי לקבל פיצוי ממקורות נוספים. למשל: ביטוח תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה וכו'.

ישנם מקרים בהם נפגע בעבודה מבוטח גם בביטוח לאובדן כושר עבודה או קרן פנסיה. במקרים אלו נבדקת רק הנכות התפקודית ולא הנכות הרפואית. חברת הביטוח או קרן הפנסיה בודקות האם עקב נכות רפואית איבד המבוטח את כושרו להשתכר וקובעת את אחוזי הנכות לפי מידת אובדן כושר העבודה.

חשוב לדעת, שלא תמיד קיימת לנפגע הבחירה אם להגיש תביעה לביטוח לאומי או לא. למשל: במקרים בהם ברור שהפגיעה אירעה עקב תאונת עבודה, קרן הפנסיה מחייבת את העמית לפנות לביטוח לאומי. קיימים מקרים בהם הנפגע יוכל לקבל קצבה רק מביטוח לאומי וקיימים מקרים שבהם הקצבה מביטוח לאומי נמוכה יותר מפנסיית הנכות לה זכאי מבוטח בקרן פנסיה, ואז הוא יוכל לקבל קצבה מביטוח לאומי ואת הפער מקרן הפנסיה.

 

האם ניתן לקבל פיצוי כפול במקרה שמדובר בתאונת דרכים?

באופן טבעי, תאונה המתרחשת בדרך או בחזרה לעבודה, עשויה להתרחש במעורבות של כלי רכב מנועי, קרי בעת נסיעה או נהיגה ברכב מנועי. במקרים אלו, זכאי הנפגע לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה, ממבטח החובה אשר ביטח את השימוש ברכב המנועי. אולם, נסיבות התאונה כאמור עשויות לזכותו בהכרה על ידי ביטוח לאומי וקבלת גמלאות.

מכאן, רבים נוהגים לסבור באופן מוטעה, כי הם זכאים לפיצוי כפול, הן מהביטוח הלאומי והן מביטוח החובה. אולם, בפועל, הדין הישראלי קובע כי לא ניתן לקבל פיצוי כפול. מבטח החובה הוא שנושא באחריות עליונה לפיצוי הניזוק, אך רשאי הוא לקזז כל סכום שקיבל או יקבל העובד מביטוח לאומי בגין התאונה.

נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה יכול למעשה לפעול באחת משתי אפשרויות: לפנות קודם כל לבית המשפט בתביעה כנגד חברת הביטוח לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים במסגרתה הוא יגיש בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, כאשר קביעת המומחה היא זו אשר תקבע את אחוזי הנכות של הנפגע וצרכיו, ורק לאחר מכן לפנות לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכות או לפנות תחילה לביטוח הלאומי לקביעת אחוזי הנכות ואז אחוזי הנכות שייקבעו יחייבו, ככלל, גם בתביעת בגין תאונת הדרכים מול חברת הביטוח. לכן, חשוב לשקול היטב את אפשרות הבחירה על מנת שלא לפגוע בזכויות עתידיות.

במקרים קשים, עשוי העובד למצוא עצמו בהיעדר פיצוי מצד מבטח החובה, בשעה שמרבית נזקיו "נבלעו" על ידי הגמלאות שקיבל / יקבל על ידי הביטוח הלאומי.

 

לסיכום

פגיעה המתרחשת בנסיבות המתוארת בכתבה, הינה למראית עין קלה ופשוטה להוכחה. עם זאת, ראינו כי במצבים מסוימים היא עשויה לעורר קושי. המלצתנו אליכם, במקרה של פגיעה בדרך או בחזרה מהעבודה, גשו לקבלת ייעוץ מקצועי מעורך דין תאונת דרכים בדרך לעבודה הבקיא בתחום.

 

  • האמור לעיל הינו בגדר טור אישי, ואינו מהווה עצה כזו או אחרת לקוראים. הפועל על סמך האמור בטור, עושה זאת על אחריותו בלבד.
  • האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

 

תאונת דרכים בדרך לעבודה

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?