תביעת נזיקין נגד המעביד

כידוע, באירוע תאונת עבודה, לנפגע קיימים שני מסלולים לקבלת פיצוי. המסלול הראשון הינו תביעה אל מול הביטוח לאומי על מנת שיכיר בנפגע כנפגע עבודה. בהגשת תביעה לביטוח הלאומי אין משמעות לעובדה מי אשם בתאונה וקבלת הפיצוי תלויה אך ורק במצב הרפואי של התובע לאחר שהוא הוכר כנפגע עבודה.

המסלול השני זה הגשת תביעת נזיקין נגד המעביד ככל ואירוע תאונת העבודה קרה כתוצאה מרשלנות של המעביד. ככל ולמעביד קיים פוליסת ביטוח חבות מעסיק, אזי המעביד יפעיל את פוליסת הביטוח שלו ויקבל כיסוי ביטוחי מחברת הביטוח.

תשומת ליבכם, כי קיימים מקרים בהם המעביד לא משתף פעולה עם העובד בהגשת תביעה לביטוח לאומי, ובמקרים כאלו על העובד לתת תצהיר לביטוח לאומי שהמעביד מסרב לשתף פעולה.

חשוב לדעת, כי הסיכוי לקבלת פיצוי בתביעת נזיקין נגד המעביד יושפע לרעה בהנחה והביטוח הלאומי ובית הדין לעבודה ידחו את התביעה של העובד הנפגע להכרה בתאונה כתאונת עבודה. המלצת עורך דין שי סולטן הינה לבחון את נושא הגשת תביעת הנזיקין נגד המעביד אך ורק לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה של העובד הנפגע כתאונת עבודה.

 

למה חשוב לא להיות פזיז בהגשת תביעת נזיקין נגד המעביד?

יובהר כבר בשלב זה, כי קיימת חשיבות רבה למילוי הטפסים להגשת התביעה במוסד לביטוח לאומי בגין תאונת העבודה ומומלץ להיוועץ בעורך דין תאונת עבודה טרם הגשת התביעה בביטוח לאומי שכן לגרסה ולפרטים הרשומים במסמכי הגשת התביעה בביטוח לאומי להכרה כנפגע עבודה, חשיבות רבה בתביעת נזיקין נגד המעביד. הגרסה הראשונה לרוב נחשבת אמינה יותר מגרסאות מאוחרות ויש לוודא שהיא רשומה בצורה מפורטת ומדויקת באופן שישפיע לטובה בתביעת נזיקין נגד המעביד.

היות שהחוק קבע כי אדם שנפגע בתאונת עבודה אינו יכול להתעשר מהפיצויים אשר יקבל שכן מטרת דיני הנזיקין הינה להשיב את המצב לקדמותו, קבע החוק כי לא ניתן להשיג כפל בפיצוי גם בתביעת נזיקין נגד המעביד וגם בתביעה נגד הביטוח הלאומי. בשפה המשפטית קוראים לפיצויים שמתקזזים ממה שנפסק בתביעת הנזיקין נגד המעביד לבין מה שקיבל נפגע העבודה בביטוח הלאומי סכומים ש-"נבלעו" זה בזה ועל כן בתביעת נזיקין נגד המעביד יש לבחון את גודל הנזק והפיצוי אותו ניתן לדרוש ולקבל.

 

תביעת נזיקין נגד המעביד – עילת הרשלנות

תביעת פיצויים נגד המעביד בשל תאונת עבודה מבוססת על פקודת הנזיקין ועל עוולת הרשלנות. בתביעה זו על העובד להוכיח כי המעביד התרשל והפר כלפיו את חובת הזהירות הקבועה בחוק, לדוג': המעביד יצר סביבת עבודה לא בטוחה, לא נתן הנחיות בטיחות בעבודה, לא נתן ציוד מיגון ראוי בעבודה, לא מנע מפגעים בעבודה ועוד.

חשוב לדעת כי במקרים מסוימים גם לעובד וגם למעביד יש אחריות משותפת להתרחשות התאונה. במקרים כאלה, קובע בית המשפט כי לעובד אשם תורם לאירוע, ומה גובה האחוזים של האשם התורם של העובד, ומכך גם נגזר גובה הפיצוי.

 

עורך דין תביעת נזיקין נגד המעביד

עורך דין שי סולטן הינו בעל ניסיון רב בתביעות נזיקין נגד המעביד ונגד המוסד לביטוח לאומי. על מנת למקסם את הפיצוי ועל מנת לבדוק עילת תביעה יש לפנות לעורך דין תביעת נזיקין נגד המעביד על מנת על מנת לברר את זכויותיכם ולקבל הנחיות איך לפעול ממועד האירוע הנזיקי.

 

  • משרד עו"ד שי סולטן מתמחה בדיני ביטוח ונזיקין, רשלנות רפואית ובמשפט מסחרי.
  • האמור לעיל הינו בגדר טור אישי, ואינו מהווה עצה כזו או אחרת לקוראים. הפועל על סמך האמור בטור, עושה זאת על אחריותו בלבד.
  • האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.
  • אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

 

 

תביעת נזיקין נגד המעביד

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?