תביעת נזקי רכוש בעקבות רשלנות העירייה

תביעת נזקי רכוש מוגשת לא רק לבני אדם פרטיים, אלא גם למוסדות מדיניים. בעוד רשלנותו של האדם הפרטי היא בדרך כלל רשלנות אישית כלפי יחיד, רשלנות העירייה היא רחבת היקף ויכולה לכלול בתוכה הימנעות מתיקון כבישים, חוסר שימוש באמצעי בטיחות בעת בנייה, חוסר באכיפה של תקנות עירוניות ועוד. המשיכו לקרוא והכירו כיצד מוגשת תביעת נזקי רכוש בעקבות רשלנות העירייה.

תביעות אלו יכולות להיות כנגד אנשים פרטיים, כשהעירייה יכולה להצטרף אליהם כנתבעת נוספת בעלת אחריות שיורית. המשיכו לקרוא עוד על מושג הרשלנות בנזיקין, על המקרים בהם מומלץ להגיש תביעה, על האחריות המיוחדת המוטלת על רשויות ציבוריות, ועל אחריות העירייה כמעסיקה בעמוד הבא.

 

נזק רכוש – הגדרה

נזק רכוש הרלוונטי לדיוננו בדיני הנזיקין הוא כל נזק או ירידת ערך שנגרמה לרכוש בבעלותו של אדם בשל התנהגותו המכוונת או הרשלנית של אדם אחר. נזק זה יכול לכלול פגיעה ברכוש שנגרמה משבירה, פגיעה, שריפה, הרטבה, תאונה ודומיהם, כשהמשותף לכל אלו הוא שהאדם שרכושו נפגע נמצא כעת בחוסר כיס בשל האירוע שהתרחש.

הפיצוי על נזק לרכוש יכול לכלול בתוכו רכיב כלכלי שנועד להחזיר את מצבו של הנפגע לקדמותו (כמו למשל תשלום על תיקון במוסך במקרה שנוצר נזק לרכב), אך יכול לכלול בתוכו גם פיצויים על רכיבים נפשיים (כמו כאב וסבל, או עוגמת נפש), כאשר במקרה הספציפי של תביעות כנגד רשויות מקומיות נעשה גם שימוש נרחב בצווים כאלו ואחרים, שנועדו להורות על העירייה לחדול מעשייה של מעשה מסוים שיש בו בכדי להזיק לרכוש (כמו בניה לא בטוחה בשטח הגובל בשטחו של התובע), או לעשות באופן אקטיבי מעשה הדרוש ממנה בכדי למנוע נזק נוסף (כמו למשל תיקון של בור בכביש שמהווה סכנה בטיחותית, או הורדה של שלט שמהווה מטרד).

צווים אלו יכולים להינתן ישר בתחילתו של ההליך המשפטי, ללא צורך בשיהוי או המתנה, וזאת כל עוד בית המשפט סבור "כי קיימת שאלה של ממש שיש לדון בה, וקרוב לוודאי שהתובע יהא זכאי לתרופה ושיהא קשה, או אי אפשר, לעשות מלוא הצדק בשלב מאוחר יותר אם לא יינתן ציווי לשעה".

 

רשלנות

ההסדר הנזיקי שמאפשר לאדם שנפגע מרשות מקומית לקבל פיצויים על נזק שנעשה לרכושו היא עוולת הרשלנות, שמהווה "עוולת מסגרת" רחבה בדיני הנזקין בשל המקרים הרבים שהיא קולטת לתוכה. שני התנאים העיקריים הנדרשים להתהוותה של העוולה הם קיומה של התרשלות, וקיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם בפועל.

 

התרשלות

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות".

קריאה בהגדרה זו מראה שעוולת הרשלנות יכולה לספק לנו מענה גם על נזקים שנגרמו לא רק ממעשים מכוונים של אדם אחר (כמו שריטה של מכונית עם מפתח, או פגיעה שנוצרה כתוצאה מנהיגה בשכרות), אלא גם על נזקים שנגרמו בחוסר זהירות / בשל התנהגות לא סבירה של האדם הפוגע (כמו שיהוי לא הגיוני של העירייה בתיקון רמזור בצומת מסוכן, או השארת מטרד בכביש על ידי עובד עירייה ששיפץ מדרכה), או אי עשייה של מעשה שהיה נדרש ומתבקש לעשות בכדי למנוע את התרחשותו של נזק מסוים (מה שנפוץ בעיקר במקרים בהם לאדם הייתה לכתחילה חובה מסוימת כלפי הרכוש שנפגע, כמו עובד עירייה שנדרש לבדוק את תנאי ההתאמה להנחה בארנונה, או להורות על תיקון מטרד כגון בור בכביש).

גם עץ שנפל על הרכב או על כל רכוש אחר שהיה נמצא באזור יכול להיחשב כנזק שנגרם כתוצאה מרשלנות העירייה, וזאת משום שטיפול בצומח ובתשתיות העיר נמצא בתחום האחריות הבלעדי של רשות זו, שנדרשת לוודא שאין מפגעים בטיחותיים בסביבה.

 

קשר סיבתי

נדרש להוכיח (בנוסף לקיומו של הנזק ונסיבות התרחשותו) גם קשר ישיר בין הרשלנות שהתרחשה לבין הנזק שנטען שנוצר בעקבותיה (עליו מבקש התובע לקבל פיצוי). הוכחת קשר סיבתי זה כוללת בתוכה את מבחן "הגורם שאין בלתו" – במהלכו נדרש התובע להראות שההתרשלות היא אירוע שאילולא התרחשותו הנזק לא היה מתקיים, ברמת סבירות הגבוהה מ50% (נטל ההוכחה במשפט אזרחי).

 

תחומים בהם העירייה אחראית בתביעה נזיקין

ככלל, כל דבר שנמצא במרחב הציבורי של עיר מסוימת נחשב ככזה שנמצא תחת אחריותה של העירייה, שנדרשת לפנות מטרדים. דוגמאות נפוצות למטרדים שהעירייה אחראית עליהם הם בורות בכביש, סדקים במדרכה, צמחיה פראית ולא מסודרת, תאורה לקויה ועוד.  גם בנייה שנעשית ברשות הרבים היא כזאת שמקורה פעמים רבות בעבודתה של העירייה – כגון שיפוץ מדרכה, בניית פארקים ציבוריים ועוד.

 

ניתן לתבוע עובד עירייה שהתרשל?

באופן עקרוני חלה על עובדי ציבור חסינות, שתקפה על כל "מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין". חסינות זו כמובן לא תחול על מעשים שנעשו ביודעין ומתוך כוונה לגרום נזק או מעשים שנעשו באדישות (כמו למשל עובד ציבור שמתנקם בשכן שלו במסגרת תפקידו, או אדיש לחשיבות תפקידו).

 

פנייה לתביעת נזקי רכוש במקרה של רשלנות עובד עירייה

עובד הציבור אמנם זכאי לחסינות בעת מילוי תפקידו, אך חסינות זו לא חלה על העירייה / המדינה, שיהיו אחראיות במקומו על המעשה שעשה, מתוקף תפקידם כשליחיו לביצוע אותו המעשה שגרם נזק לאדם, ומתוקף תפקידם כמעסיקיו של אותו העובד, שנדרשים לפקח על התנהלותו, ובעלי "כיסים עמוקים" יותר מעובד העירייה הממוצע. משמעות קביעה זו היא שחשוב לשים לב שהתביעה שמוגשת על ידכם כוללת בתוכה (כנתבעת) את הרשות המקומית, ולא את שמו הספציפי של העובד שאחראי על הנזק שנגרם. תביעות שכאלו עדיפות גם לתובע עצמו, וזאת משום (שכפי שנכתב לעיל) למדינה ולעירייה יש יותר כסף מאשר לעובד הציבור הממוצע, ויותר קל להטיל עליהם אחריות כוללת מבלי להתייחס לאיזה עובד עשה איזה חלק מהנזק שנגרם.

 

חישוב כמות הפיצויים

הפיצויים בדיני הנזיקין של מדינת ישראל הם פיצויים יחסית שמרנים, שכוללים בתוכם כמות כסף מספקת כדי להחזיר את האדם למצב בו היה בטרם התרחשות העוולה (וזאת בניגוד לפיצויים נגד רשויות מקומיות בארצות הברית, למשל, בהן יש רכיב "עונשי" משמעותי שיכול לגרום לפיצויים לעלות ולכסות מעבר לנזק שנגרם לאדם בפועל). משמעות קביעה זו היא שבית המשפט יפסוק שיש לפצות את האדם בערך הנזק הכלכלי שנגרם לו – רכישה מחודשת או תיקון של הרכוש שנפגע.

בנוסף לכך, הפיצויים בדיני הנזיקין כוללים בתוכם בדרך כלל (מלבד מקרים חריגים ביותר) גם את שכר הטרחה ששולם לעורך הדין שייצג את התובע בבית המשפט, וזאת בכדי לוודא שלא יתקיים מצב בו האדם יוצא מההליך המשפטי עם פיצוי נמוך מזה שמגיע לו (בשל כך שהיה צריך לשלם את שכרו של עורך הדין כדי לקבל את זכויותיו). דבר זה הופך את ההליך המשפטי לכדאי ביותר עבור התובע שיש לו תיק מוצלח.

אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם מעוניינים להגיש תביעה בגין נזק רכוש שנגרם לכם על ידי רשות מקומית, אתם מוזמנים לפנות אלינו ולזכות מאיתנו לייעוץ והדרכה צמודים לאורך כל ההליך המשפטי.

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?