תביעת נזק רכוש לרכב

רכבים ובתים הם נכסים יקרים מאוד שיש לאדם הממוצע. בשל כך, ובשל העובדה שהעולם הוא מקום לא בטוח או צפוי, ישנו שוק ביטוח נרחב לשני המוצרים הללו – במתכונת ביטוח הרכב וביטוח הדירה ותכולתה. הדרך לפדות את הביטוח הנ"ל, וכן הדרך לקבל פיצוי על נזקים שנגרמו לרכושו של אדם, איננה פשוטה, ודורשת הגשת תביעת נזק רכוש לרכב לבתי המשפט.

במאמר זה תוכלו לקרוא על הליך התביעה לקבלת פיצויים על נזקי רכוש שנגרמו לרכב, וכן על העילות השונות לפיהן ניתן לתבוע את הפיצויים הללו, שיכולות לכלול בתוכן גם עילות חוזיות.

 

נזק רכוש לרכב – הגדרה

מושג נזק הרכוש לרכב הוא מושג רחב שיכול לכלול בתוכו פגיעות מרכבים אחרים (כגון פגיעות פח, שלדה ופגיעות פנימיות למנגנוני הרכב), פגיעות מאנשים שנעשו בכוונה או לא בכוונה (כמו שריטות לרכב שנעשו על יד מפתח, גניבה וכד') ופגיעות שנעשו לרכב בידי איתני הטבע (כמו פגיעות שנוצרו כתוצאה מהצפות, פגיעת ברק, שריפה ודומיהם).

 

את מי אני יכול לתבוע לקבלת פיצויים?

סיווג גורם הנזק חשוב לא רק מטעמים תיאורטיים אלא גם מטעמים פרקטיים, וזאת משום שמקור הפגיעה ברכב הוא גם זה שייאלץ לפצות את הנהג על הנזק שנגרם לרכבו:

 

במקרה של פגיעה בידי מכונית אחרת

בניגוד לנזקי גוף שנגרמים כתוצאה מתאונת דרכים, עליהם אחראית חברת ביטוח החובה של הנפגע, נזקי רכוש לרכב מכוסים על ידי חברת הביטוח של הרכב הפוגע או של הרכב האחראי לתאונה שגרמה לנזק (כמו במקרה של תאונת שרשרת, או תאונה בה רכב נתקע ברכב אחר וגרם לו לפגוע בעצם דומם).

קביעה זו תקפה כמובן רק במקרה בו הנהג שפגע ברכב השני היה מבוטח בביטוח מקיף או צד ג' ועמד בתנאי הפוליסה שלו.

במקרה אחר, בו הנהג לא היה מבוטח, או שנסיבות התאונה היו כאלו שלא מכוסות על ידי חוזה הביטוח שתקף עבורו (כמו במקרה של נהגים שיכורים שמבוטחים בחברות ביטוח שלא מכסות נזק שיש בו אשם תורם משמעותי שכזה), יהיה אחראי לפיצוי הנזק נהג הרכב בעצמו, כשכל תשלום שיידרש אליו יצטרך לצאת מכיסו הפרטי.

קביעה זו הופכת את הפיצוי שיינתן על הפגיעה ברכב לבעייתי יותר, וכן לכזה שחשוף לחדלות פירעון של הפוגע ברכב, שיוכל שיקבע שלא מסוגל לשלם על הנזקים שנגרמו.

הוספת חברת הביטוח כנתבעת יכולה להיכלל בכתב התביעה המקורי שיוגש על ידי עורך דינו של בעל הרכב שנפגע, אך יכולה גם להתווסף על ידי בעלי הרכב הפוגע, ויכולה גם לנהל את התביעה בפני עצמה ללא עירוב של הנהג עצמו.

מכיוון שחברת הביטוח היא שחקנית חוזרת בעולם תביעות הנזק לרכב, סביר שהיא תבחר לנהל את התיק בעצמה בעזרת עורכי דיניה, ולא תסתמך על הגנתו של הנתבע. נתון זה מוביל לכך שלא כדאי לנהל את התביעה כנגד חברות הביטוח בעצמכם, גם אם היא נראית לכם יחסית פשוטה.

 

במקרה של פגיעה בידי אדם

בניגוד לרכבים, שמבוטחים לעיתים על ידי ביטוח מקיף, בני אדם אינם מבוטחים כלל, ואחראים בפני עצמם על כל נזק שהם יצרו ברשלנות, במחדל או בכוונה. כל תביעה על נזק שנגרם על ידי אדם פרטי תהיה מופנה כלפיו.

במקרה של פגיעה על ידי איתני הטבע או פגיעה עצמית (תאונה עצמית): מי שיהיה אחראי על תשלום הנזק שנגרם יהיה בעל הרכב בעצמו, שיכול לתבוע את חברת הביטוח שלו בהתאם לתנאי הפוליסה הייחודיים לו, שיכולים לכלול או לא לכלול סיטואציות שונות (כמו נזקים שנגרמו בשל נהיגה בשכרות או נזקים שנגרמו על ידי נהג שאינו מוסמך לנהוג ברכב).

תביעות אלו יכולות להגיע גם הן לבית המשפט, ולכן דורשות גם הן ייצוג משפטי איכותי אל מול כוחם המשמעותי של חברות הביטוח.

קביעה זו תקפה לא רק לגבי נזקים שהאדם גרם לרכבו בעצמו, אלא גם לנזקים שנגרמו על ידי גורמים חיצוניים, כמו הצפות, שריפות, מכות ברק ואף גניבה (שמכוסה על ידי רוב פוליסות הביטוח המקיף, ונחשבת כנזק שהאדם נדרש לתבוע מהן משום שפעמים רבות לא ניתן למצוא את האחראי על הגניבה).

 

האם כדאי לי לתבוע את הביטוח המקיף שלי או את הפוגע?

נהגים רבים מבטחים את רכבם בביטוח מקיף, שאמור לכסות גם נזקים שנגרמו למכוניתו של האדם על ידי גורמים שלישיים, ביניהם נהגים אחרים והולכי רגל. תביעות אלו הן תביעות קלות יותר, שבדרך כלל לא מגיעות לבית המשפט, ודורשות אך ורק הוכחת נזק, ולא הוכחה של גרימה או אחריות לתאונה שהתרחשה.

דבר זה מוביל נהגים רבים לתבוע את חברת הביטוח שלהם, ו"לחסוך" לעצמם כאב ראש משמעותי מאוד.

אופציה זו אמנם טומנת בתוכה יתרונות רבים (כמו קיצור זמן ההמתנה, סבירות גבוהה יותר לקבלת פיצויים וחיסכון בהגעה לבית משפט), אך היא עדיין לא מומלצת כלל וכלל, וזאת משום שתביעת הביטוח המקיף של הרכב מייקרת את עלות הביטוח (בשל כך שחברת הביטוח מבינה שפחות כלכלי לה לבטח את האדם שהראה מסוגלות לבצע תאונות), מפחיתה את ההנחה שניתנת למי שאין לו תביעות ביטוח, וכוללת בתוכה פעמים רבות סכום מסוים של השתתפות עצמית, שיכולה להגיע גם לאלפי שקלים אם מדובר בפגיעה יקרה.

 

תביעת נזק רכוש לרכב – העילה לתביעה

ההסדר החוקי שמאפשר קבלת פיצויים על נזק רכוש שנגרם לרכב על ידי אחר הוא עילת הרשלנות, שמהווה עילת "מסגרת" בפקודת הנזיקין. עילה זו דורשת הוכחה של שני תנאים עיקריים – והם קיומה של רשלנות, וקיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.

 

התרשלות

צריך להראות שנהג הרכב הפוגע סטה בצורה ברורה מהנורמה החברתית המקובלת, והתנהג בצורה שחורגת מההתנהגות הצפויה מ"האדם הסביר".

סטייה מההתנהגות החברתית המקובלת יכולה להימדד בעזרת הוכחה של מעבר על חקיקה (כמו מעבר באור אדום, אי ציות לתמרור או נהיגה מעל המהירות המותרת), אך יכולה לכלול בתוכה גם סטיות קלות יותר, כגון סטייה מנתיב, נהיגה תוך עייפות וכד'.

 

קשר סיבתי

נדרש להוכיח קשר ישיר בין הרשלנות שנטען לקיומה לבין הנזק שנטען שנוצר בעקבותיה (עליו מבקש הנהג הנפגע לקבל פיצוי). הוכחת קשר סיבתי שכזה נעשית בדרך כלל בעזרת שמאי מוסמך – שיכול להעיד בבית המשפט לגבי גובה הנזק שנוצר למכונית בעקבות התאונה.

הנזק שנוצר כולל בתוכו לא רק את מחיר התיקונים וחלקי החילוף, אלא גם את הירידה בערך של הרכב, וזאת תוך הסתמכות על השיקולים בבסיס דיני הנזיקין – שמובילים לכך שכל פיצוי נדרש "להשיב את המצב לקדמותו" ולשים את הנהג הנפגע במצב בו היה לולא התרשל הנהג השני ופגע בו.

אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם או מי מיקיריכם היה מעורב בתאונה / גילה נזק רכוש לרכבו בהפתעה, אתם מוזמנים לפנות אלינו ולקבל מאיתנו שירות עוטף ותומך, הכולל ליווי צמוד.

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?