הידעתם? יותר מ- 10 אחוז מתאונות הדרכים המתרחשות מדי שנה במדינת ישראל, מוכרות בסופו של דבר כתאונת עבודה. במדריך הבא נסביר אודות ההגדרה של תאונות עבודה בחוק הישראלי, על המצבים שבהם תאונות דרכים עשויות להיחשב כתאונות עבודה, והדברים שקריטי לשים אליהם לב במידה ומתעורר הצורך להגיש תביעה כספית על רקע תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.
מתי עשויה להתרחש תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה?
לא אחת, תאונות דרכים מתרחשות במהלך שעות עבודתו של אדם, בין אם בזמן נסיעות שהוא מבצע לצרכי עבודה, במסגרת עבודתו כנהג מקצועי או בזמן הפסקתו מהעבודה. לדוגמא:
- כשמדובר בעובד בחברת שליחויות, שהיה מעורב בתאונת דרכים בעת ביצוע משלוח על הקטנוע שלו
- או בתאונת דרכים בה היה מעורב נהג אוטובוס,
- או תאונת מלגזן שהתרחשה במחסני הסחורה של המעסיק וכו'.
ואמנם, רבות מבין התאונות הללו מוכרות בתור תאונת עבודה, המזכה את העובד הנפגע בפיצוי כספי ושאר זכויות רפואיות – הן בביטוח לאומי והן מטעם מעסיקו (או חברת הביטוח של המעסיק). זאת לאור העובדה שמדובר בתאונות דרכים שהתרחשו במסגרת שעות העבודה של העובד בפועל ו/או כפועל יוצא של ביצוע העבודה עצמה. אך מה הדין בנוגע לתאונת דרכים שהתרחשה בדרך לעבודה או בחזור ממנה?
הסיכוי תמיד ישנו וצריך לדעת להתמודד
אין זה סוד שכאשר אנו עושים את דרכנו אל מקום עבודתנו או נמצאים על המסלול שבין מקום העבודה לביתנו, תמיד קיים הסיכוי לתאונת דרכים – נתון מצער זה, קשה לעיכול ככל שיהיה – אינו אמור להפתיע איש, בהתחשב בכמות תאונות הדרכים המתרחשות במדינת ישראל על בסיס יומיומי.
יחד עם זאת, עובדה שמרבית האוכלוסיה בישראל פחות מודעת אליה, היא שבהינתן ומי מאיתנו מעורב בתאונת דרכים שמתרחשת כשאנו בדרך למקום העבודה או בשובנו ממנו הביתה – ככל שאנו נפגעים במסגרת תאונת דרכים זו, היא עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה לכל דבר ועניין.
זאת למרות שמדובר בתאונה שלא התרחשה במקום העבודה שלנו בפועל, במהלך שעות העבודה או במסגרת נסיעת עבודה. על החקיקה שמאפשרת זאת, נדון בפרוטרוט בשורות הבאות.
ההגדרה של תאונות עבודה בחוק הישראלי
תאונות עבודה, מוגדרות בחוק הישראלי כאירועים שבמסגרתם ניזוק עובד במהלך שעות עבודתו. אולם חוק הביטוח הלאומי מכסה תרחישים אחרים לעניין ההכרה בתאונת דרכים כתאונת עבודה, לרבות תאונות דרכים המתרחשות כאשר עובד נפגע בתאונת דרכים בעת שעשה את דרכו אל מקום עבודתו, בדרך בחזרה ממנו, או במהלך נסיעה לצרכי עבודה.
בנוסף, חשוב לדעת כי ההגדרה של תאונות עבודה על פי החוק הישראלי, מכסה בין השאר גם תאונות דרכים המתרחשות בזמן הפסקת העובד.
על המצבים שבהם תאונות דרכים עשויות להיחשב כתאונות עבודה
מן הראוי לציין כי לא רק נהגים ונוסעים שעברו תאונת דרכים בהקשר לעבודתם, ייחשבו כנפגעי עבודה. גם הולכי רגל שנפצעו בתאונת דרכים בדרך לעבודה, בדרך חזרה מהעבודה או בשעות העבודה – ייחשבו כנפגעי עבודה לכל דבר ועניין, ויהיו זכאים לקבלת פיצוי כספי בגין פגיעתם מהמוסד לביטוח לאומי.
האם כל תאונת דרכים שקרתה בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו תיחשב בהכרח כתאונת עבודה?
כדי שעובד שנפגע בתאונת דרכים יוכר כנפגע בתאונת עבודה, יהיה עליו להוכיח שהמקום בו אותה תאונה התרחשה, ממוקם במסלול הישיר בין מקום המגורים של העובד לבין מקום עבודתו (או במסלול הישיר שבין מקום העבודה למקום המגורים של העובד).
על כן, תאונת דרכים שבה העובד נפגע בסמיכות לתחילת שעות העבודה או בסיומן, סביר שלא תוכר כתאונת עבודה אם התרחשה שעה שהעובד עשה את דרכו לנקודת ציון אחרת. לדוגמא – בדרך מהמשרד לקניון. זאת כמובן, בהינתן שהנפגע איננו מועסק במשרה נוספת הממוקמת בנקודת הציון המדוברת ואיננו מצופה להגיע אליה כחלק ממילוי תפקידו בעבודתו.
במצבים שאינם אלו – לא תהיה אפשרות לטעון שהמסלול בו אירעה תאונת הדרכים, היה המסלול הישיר ממקום עבודתו של העובד אל ביתו, או להיפך. אי לכך, תאונה כזו לא תיחשב כתאונת עבודה, אלא כתאונת דרכים שאירעה לעובד בזמנו הפרטי.
החריגים לעניין החריגות מהמסלול
את האמור לעיל, חשוב לסייג בכך שבמרוצת השנים התפרסמו פסקי דין תקדימיים גם בהקשר זה אשר במסגרתם נקבע שאין בסטיה קלה מן המסלול בין הבית לעבודה, כדי לנתק באופן מוחלט את הזיקה בין תאונת הדרכים לעבודתו של הנפגע.
לכן בהינתן נסיבות מסוימות, ייתכן בהחלט שגם מעבר של העובד בנקודות ציון על הדרך בין מקום העבודה לבית או לכיוון הנגדי, ייחשב קביל לעניין הזכאות של עובד שנפגע בתאונת דרכים לסעדים המגיעים לנפגעי תאונות עבודה.
מקרה רלוונטי לדוגמה, הוא כזה בו אדם עוצר לתדלק בדרך מהעבודה הביתה, או עוצר בחנות נוחות כדי לרכוש מוצר כלשהו. כך גם במקרה של שינוי במסלול הנסיעה הקבוע לטובת ניסיון התחמקות מפקקים פיזור ילדים במסגרות החינוכיות שלהם, ועוד כיוצא באלו.
למה יש לשים לב כשמתעורר הצורך בהגשת תביעה עקב תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה?
בכל תאונת דרכים המערבת נפגעים, חשוב מאוד לפנות ללא דיחוי לטיפול רפואי. אם ברצונכם לקבל פיצויים בגין פגיעתכם, קריטי שיהיה בידיכם תיעוד רפואי מלא של הטיפולים הרפואיים שקיבלתם בעקבות התאונה.
בנוסף לכך, חשוב לוודא שהרשומות הרפואיות כוללות התייחסות ברורה לכך שנזקיכם נגרמו בשל תאונת הדרכים שעברתכם בדרככם לעבודתכם או ממנה. תיעוד זה הוא חיוני כהוכחה לכך שמדובר בתאונת דרכים שאירעה בהקשר לעבודתכם וככזו – יש להכיר בה בחזקת תאונת עבודה המקנה זכויות בביטוח לאומי.
בנוסף לפנייה לטיפול רפואי ואיסוף כל הרשומות הרפואיות בהקשרנו, יש ליידע את מעסיקכם בקרות התאונה בהקדם האפשרי על ידי מילוי של טופס ב"ל 250 (שנקרא טופס הפנייה לקבלת טיפול רפואי). על מעסיקכם לחתום על טופס זה כדי שהביטוח הלאומי אכן יכיר בתאונה שעברתם כתאונת עבודה לכל דבר ועניין.
איזה סיוע משפטי ניתן לקבל במימוש זכויות רפואיות עקב תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה?
כאמור, תאונת דרכים עשויה להיות מוכרת בתור תאונת עבודה במידה והיא התרחשה במהלך יום העבודה או במסלול אל מקום העבודה וממנו. עם זאת, על מנת שעובד שנפגע בתאונת דרכים יוכל למצות את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח, נדרשת בחינה זהירה של נסיבות המקרה וליווי משפטי מלא, מעורך דין הבקיא בהגשת תביעות פיצויים ותביעות נכות בגין תאונות דרכים במעמד תאונות עבודה.
שאלות ותשובות שכדאי להכיר בהקשר של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה
להלן כמה שאלות ותשובות שכיחות שכדאי להכירן בנושא של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה:
בגין תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, ישלם הביטוח הלאומי שני סוגי פיצויים לנפגע: הסוג הראשון נקרא "דמי פגיעה" – שהם פיצוי זמני עבור התקופה הראשונית (עד 91 ימים) שבה העובד הושבת מעבודתו בשל התאונה. הסוג השני, הוא גמלת נכות (זמנית או צמיתה) שמשולמת לנפגע על פי אחוז הנכות שהוועדה הרפואית בביטוח לאומי אבחנה אותו עמה.
כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים שהיא בבחינת תאונת עבודה, באפשרותו לתבוע תשלום פיצויים הן מהמוסד לביטוח לאומי והן מחברת הביטוח שרכבו מבוטח אצלה בביטוח חובה. זאת באם העובד נפגע בעת שנהג ברכבו או נסע בו כנוסע.
כשתובעים את ביטוח החובה של הרכב בעקבות תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, סכום הפיצויים שמשלמת לנפגע חברת הביטוח מקוזז מסכום הפיצוי שהביטוח הלאומי משלם לעובד בגין תאונת העבודה. יחד עם זאת, ישנן דרכים שונות שבהן ניתן להפחית מהיקף הקיזוז שהמוסד לביטוח לאומי מבצע.
במידה ואדם נפגע בצורה חמורה בתאונת דרכים שאירעה בשעות עבודתו, או בדרך למקום העבודה או ממנו – באפשרותו להגיש גם כנגד מעסיקו או כנגד חברת הביטוח של המעסיק תביעת פיצויים, על מנת להשלים את סכום הפיצוי המשולם לו ממקורות אחרים, לכסות הוצאות להן נדרש בעקבות התאונה, הפסדים עתידיים פוטנציאליים, ולקבל פיצוי בגין הכאב, הנזק הפיזי והנפשי שהתאונה הותירה בו, הפגיעה המקצועית ופגיעות אחרות שהתאונה הולידה.
