מה ניתן לעשות אם חברת הביטוח דורשת בדיקות נוספות לפני תשלום?

מבוטחת אובחנה בסרטן, הגישה תביעה עם דוח פתולוגי ומכתב מאונקולוג, וחיכתה. אחרי חודש הגיע מכתב שמבקש סיכומי ביקור מחמש השנים האחרונות. אחרי עוד חודש, מכתב שני שמבקש שתתייצב לבדיקה אצל רופא מטעם החברה. ואחרי עוד חודש, בקשה לתיק קופת חולים מלא. חברת ביטוח רשאית לבקש מידע ומסמכים שדרושים לבירור התביעה, ולפעמים גם לבדוק את המבוטח. אבל הזכות הזו מוגבלת: הבקשה צריכה להיות סבירה, היא צריכה להגיע בזמן, והבדיקה היא על חשבון החברה. המאמר מסביר מה מותר לחברה לדרוש, מה הדין כשהיא מושכת את הבירור, ואיך מגיבים.

עיקרי הדברים

  • מה מותר לדרוש – מידע ומסמכים הדרושים לבירור החבות, ובחלק מהפוליסות גם בדיקה סבירה
  • מועד הדרישה – לפי חוזר המפקח, מסמכים נוספים צריך לדרוש עד 14 ימי עסקים מהיום שהצורך התברר
  • על חשבון מי – בפוליסת הראל, בדיקה שהחברה עורכת היא על חשבון המבטח
  • תשלום בזמן – 30 ימים מקבלת המסמכים הדרושים, וחלק שאינו במחלוקת משולם בנפרד

 

מה החוק מאפשר לחברת הביטוח לבקש

חוק חוזה הביטוח קובע חובות לשני הצדדים. לפי סעיף 23(א), כשהוגשו למבטח הודעה ותביעה בכתב, "על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו". לפי סעיף 23(ב), על המבוטח למסור למבטח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, "את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות"[1].

המילה החשובה היא "הדרושים". חברת הביטוח רשאית לבקש מה שנדרש כדי לבדוק אם קרה מקרה ביטוח ואם יש חריג שחל. בתביעת מחלות קשות, זה בדרך כלל המסמכים שמוכיחים את האבחנה ואת מועדה, ולפעמים מסמכים מהתקופה שלפני ההצטרפות, כדי לבדוק טענה של מצב קודם או אי גילוי.

מה שלא נדרש לבירור, אינו חלק מהחובה. דרישה גורפת לכל התיק הרפואי מכל השנים, בלי קשר לשאלה שבמחלוקת, אינה בהכרח "דרושה לבירור החבות". כדאי לשאול בכתב למה כל מסמך נדרש, ולבקש לצמצם את הדרישה לתקופה ולתחום הרלוונטיים.

 

בדיקה אצל רופא מטעם החברה

יש פוליסות שמתירות לחברה לבדוק את המבוטח בעצמה. בפוליסת הראל "מענקית זהב", סעיף 9.3 קובע ש"החברה תהא זכאית בכל עת לבדוק באופן סביר בכל דרך הנראית לה את מצבו הרפואי של המבוטח, לאחר שהוגשה תביעה", ובלבד ש"הבדיקה תהיה סבירה בנסיבות העניין ועל חשבון המבטח"[2].

יש בסעיף הזה שלושה גבולות. הבדיקה צריכה להיות סבירה בנסיבות, כלומר קשורה לשאלה שבמחלוקת ומידתית. היא על חשבון המבטח, ולכן המבוטח לא אמור לשלם עליה. והסעיף מבהיר ש"אין בכך כדי לגרוע מיכולות של המבוטח למצות בכל עת את זכויותיו המוקנות לו מכח הפוליסה בבית המשפט"[2].

בביטוח מחלות קשות, בדיקה כזו רלוונטית בעיקר כשההגדרה תלויה במצב נוכחי, כמו נזק נוירולוגי קבוע אחרי שבץ או פגיעה בתפקוד. כשההגדרה מבוססת על ממצא שכבר תועד, כמו דוח פתולוגי של גידול שהוסר, בדיקה חדשה לרוב לא תוסיף מידע על השאלה אם המקרה עמד בהגדרה ביום האבחנה.

📌 חשוב לדעת: מה מבקשים לפני בדיקה אצל רופא החברה

בקשו בכתב את שם הרופא ואת תחום התמחותו, את השאלה שהבדיקה אמורה לענות עליה, ואישור שהחברה נושאת בעלויות, כולל נסיעות. אחרי הבדיקה, בקשו העתק של הדוח שהרופא כתב. אם הוא משמש להחלטה, יש לכם עניין לראות אותו.

 

מתי החברה צריכה לבקש: לוחות הזמנים

לחוזר בירור ויישוב תביעות של המפקח, חוזר 2016-9-9, יש לוחות זמנים ברורים. לפי החוזר, כשגוף מוסדי מוצא שדרושים לו מהתובע מידע ומסמכים נוספים, "ידרוש מסמכים אלו לא יאוחר מארבעה עשר ימי עסקים מהיום שהתברר לו הצורך בהם"[3].

החוזר מוסיף חובות דיווח. כשהחברה מקבלת מסמך, היא צריכה למסור לתובע בהקדם הודעה שמציינת מה התקבל ומה עוד חסר. וכשהיא סבורה שהיא צריכה זמן נוסף לבירור, היא צריכה למסור הודעת המשך בירור, שבה יפורטו הסיבות ו"כל מידע או מסמך נוסף הנדרש מהתובע", לפחות כל תשעים ימים, עד שתינתן החלטה[3].

המשמעות המעשית: חברה שמבקשת מסמכים בטפטוף, אחד כל חודש, על אף שהצורך בהם היה ידוע מההתחלה, אינה פועלת לפי החוזר. כדאי לתעד את התאריכים של כל דרישה ולהשוות אותם ליום הגשת התביעה ולמסמכים שכבר נמסרו.

החובה המועד המקור
דרישת מידע ומסמכים נוספים עד 14 ימי עסקים מהיום שהצורך התברר חוזר 2016-9-9
הודעת המשך בירור, עם פירוט המסמכים החסרים לפחות כל 90 ימים חוזר 2016-9-9
תשלום התגמולים 30 ימים מקבלת המידע והמסמכים הדרושים סעיף 27 לחוק
תשלום חלק שאינו במחלוקת 30 ימים ממסירת התביעה סעיף 27 לחוק

 

מה הדין כשהמבוטח לא מוסר מסמך

חברות ביטוח כותבות לפעמים שהן "לא יוכלו להמשיך בבירור" עד שיתקבל מסמך מסוים. סירוב למסור מידע שבאמת נדרש יכול לפגוע בתביעה. אבל החוק מגביל את הפגיעה. לפי סעיף 24(א), כשחובה לפי סעיף 23(ב) לא קוימה במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין את חבותו, הוא חייב רק במידה שהיה חייב אילו קוימה החובה[1].

ההוראה הזו לא חלה כשהחובה לא קוימה או קוימה באיחור מסיבות מוצדקות, וכשאי קיומה "לא מנע מן המבטח את בירור חבותו ולא הכביד על הבירור"[1]. כלומר, מסמך שאינו רלוונטי לשאלה שבמחלוקת, ושאי מסירתו לא מפריעה לבירור, אינו יכול לשמש עילה לדחייה.

הדרך הנכונה היא לא לסרב, אלא להגיב בכתב. למסור את מה שרלוונטי, להסביר מה אינו קיים או אינו רלוונטי, ולבקש מהחברה לנמק את הצורך במסמך הנותר. תיעוד כזה מראה שהמבוטח שיתף פעולה, ומעביר את האחריות לעיכוב לחברה.

 

כשהבירור נמשך: מה מגיע לכם

החוק לא מאפשר למשוך תביעה ללא סוף. לפי סעיף 27, התגמולים ישולמו "תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו". ויש עוד הוראה חשובה: "תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה", והם ניתנים לתביעה בנפרד[1].

ועל עיכוב יש מחיר. לפי סעיף 28א, מבטח בביטוח מפני מחלות שלא שילם תגמולים שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבסעיף 27, יחויב בריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי עשרים מהריבית הצמודה[1]. דרישות מסמכים שאינן נחוצות, שנועדו רק לדחות את התשלום, עלולות להוביל לחיוב כזה. על לוח הזמנים של תביעה כתבנו במאמר על כמה זמן לוקחת תביעת ביטוח מחלות קשות.

ואל תשכחו את ההתיישנות. בירור ארוך אינו עוצר את המרוץ. בביטוח מחלות קשות, יש חמש שנים ממקרה הביטוח להגיש תביעה לבית המשפט, והגשת התביעה לחברה אינה עוצרת אותן. על חובת התשלום ותנאיה כתבנו במאמר על מתי חברת ביטוח מחויבת לשלם.

✅ איך מגיבים לדרישה לבדיקות או למסמכים

  • לבקש בכתב את הסיבה לכל דרישה ואת השאלה שהיא אמורה לענות עליה
  • למסור מה שרלוונטי, ולהסביר בכתב מה אינו קיים או אינו רלוונטי
  • לבקש לצמצם דרישה גורפת לתקופה ולתחום הרלוונטיים
  • לפני בדיקה: לבקש שם הרופא, תחומו ואישור שהעלות על החברה
  • לתעד תאריכים של כל דרישה ושל כל מסירה

 

אם התביעה מגיעה לבית המשפט

גם בבית המשפט, חברת הביטוח יכולה לבקש לבדוק את המבוטח, אבל במסגרת כללי הדיון. לפי תקנה 87(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, כשתובע מגיש חוות דעת בעניין שברפואה, הנתבע רשאי לדרוש בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו, והתובע ייעתר "בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב"[4].

כלומר, הזכות לבדוק קיימת גם שם, אבל היא קשורה לשאלה שבמחלוקת ולחוות הדעת שהוגשה. ההבדל בין דרישה סבירה לבין דרישה שנועדה להתיש את המבוטח נבחן לפי הקשר שלה לשאלה שבמחלוקת.

כשדרישות המסמכים והבדיקות נמשכות חודשים, עורך דין מחלות קשות יכול לפנות לחברה בשם המבוטח, לדרוש עמידה בלוחות הזמנים של החוזר, ולשקול הגשת תביעה לבית המשפט כדי שהתיק לא יתיישן.

 

שאלות ותשובות

חברת הביטוח רשאית לדרוש שאיבדק אצל רופא מטעמה?

בחלק מהפוליסות כן. בפוליסת הראל, החברה רשאית לבדוק את מצבו הרפואי של המבוטח אחרי שהוגשה תביעה, ובלבד שהבדיקה סבירה בנסיבות ועל חשבון המבטח. הסעיף גם מבהיר שאין בכך כדי לגרוע מזכות המבוטח לפנות לבית המשפט.

כמה זמן יש לחברה לבקש מסמכים נוספים?

לפי חוזר יישוב התביעות 2016-9-9, גוף מוסדי צריך לדרוש מידע ומסמכים נוספים לא יאוחר מ-14 ימי עסקים מהיום שהתברר לו הצורך בהם, ולמסור הודעת המשך בירור עם פירוט המסמכים החסרים לפחות כל 90 ימים.

מה קורה אם לא אמסור מסמך שהחברה ביקשה?

לפי סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח, אי מסירה פוגעת בתביעה רק במידה שהמסמך היה מאפשר לחברה להקטין את חבותו, ולא כשהיו סיבות מוצדקות או כשאי המסירה לא הכבידה על הבירור. עדיף להגיב בכתב ולהסביר, ולא להתעלם.

החברה מושכת את הבירור. מגיע לי פיצוי על העיכוב?

לפי סעיף 27, התגמולים משולמים תוך 30 ימים מקבלת המסמכים הדרושים, וחלק שאינו במחלוקת תוך 30 ימים מהגשת התביעה. לפי סעיף 28א, על תגמולים שלא היו במחלוקת בתום לב ולא שולמו בזמן, בית המשפט יחייב בריבית מיוחדת של עד פי 20 מהריבית הצמודה.

 

מקורות שצוטטו במאמר (4)

 

מילון מושגים

בירור החבות
הבדיקה שחברת הביטוח עורכת כדי לקבוע אם היא חייבת לשלם ובאיזה סכום.
מידע ומסמכים דרושים
מה שנחוץ באמת לבירור התביעה. רק אותם המבוטח חייב למסור לפי סעיף 23(ב) לחוק.
הודעת המשך בירור
הודעה שחברת הביטוח שולחת כשהיא צריכה זמן נוסף, עם הסיבות והמסמכים החסרים, לפחות כל 90 ימים.
רופא מטעם החברה
רופא שחברת הביטוח שולחת לבדוק את המבוטח. בפוליסת הראל, הבדיקה צריכה להיות סבירה ועל חשבון המבטח.
תגמולים שאינם במחלוקת
החלק בתביעה שאין עליו ויכוח של ממש. לפי סעיף 27 משלמים אותו תוך 30 ימים מהגשת התביעה.
ריבית מיוחדת
ריבית של עד פי 20 מהריבית הצמודה, על תגמולים שלא היו במחלוקת בתום לב ולא שולמו בזמן.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

חברת הביטוח לא מפסיקה לבקש עוד מסמכים? נעצור את זה

משרד עו"ד שי סולטן פונה לחברות ביטוח בשם המבוטחים, דורש עמידה בלוחות הזמנים ומגיש תביעות כשהבירור נמשך ללא הצדקה. ייעוץ ראשוני ללא עלות.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

שי סולטן
עו"ד שי סולטן
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו"ד שי סולטן בוואטספ מלאו את הטופס כאן.