מה ניתן לעשות אם רופא מטעם חברת הביטוח ממעיט בחומרת המחלה?

רבים חושבים שחוות הדעת של הרופא מטעם חברת הביטוח היא ההכרעה הרפואית בתיק. היא לא. הרופא היועץ של החברה הוא רופא שהחברה בחרה ושילמה לו, ועמדתו היא עמדה של צד אחד. כשהוא כותב ש"הגידול לא חודרני", ש"הנזק אינו קבוע" או ש"אין עדות לאוטם", זו פרשנות שאפשר לבדוק, לבקש לראות ולהפריך. המאמר מסביר איך יודעים מה בדיוק כתב רופא החברה, מה חייבת לכלול הודעה שנשענת עליו, ואילו צעדים עומדים לרשותכם כשהוא ממעיט בחומרת המחלה.

עיקרי הדברים

  • חוות דעת של צד אחד – רופא החברה אינו גורם מכריע, ועמדתו כפופה להגדרות הפוליסה
  • הזכות לראות – אפשר לבקש את חוות הדעת שעליה נשענה ההחלטה, גם לפי חוק הגנת הפרטיות
  • השגה עם מומחה – הודעת הדחייה חייבת לציין את הזכות להגיש חוות דעת של מומחה מטעמכם
  • בית המשפט מכריע – שם כל צד מגיש חוות דעת, ובית המשפט יכול למנות מומחה מטעמו

 

מי הוא הרופא מטעם חברת הביטוח

כשתביעת מחלות קשות מגיעה למחלקת התביעות, היא מועברת לעיתים קרובות לרופא יועץ של החברה. הוא קורא את המסמכים הרפואיים ומחווה דעה אם המצב עומד בהגדרה שבפוליסה. לפעמים הוא גם בודק את המבוטח, כשהפוליסה מאפשרת זאת. בפוליסת הראל "מענקית זהב", למשל, החברה רשאית לבדוק את מצבו הרפואי של המבוטח אחרי שהוגשה תביעה, "ובלבד שהבדיקה תהיה סבירה בנסיבות העניין ועל חשבון המבטח"[1].

הרופא היועץ אינו שופט ואינו גורם ניטרלי. הוא פועל מטעם צד לחוזה. אין בזה פסול, אבל המשמעות היא שעמדתו אינה קובעת את הזכויות שלכם. אותו סעיף בפוליסת הראל מבהיר שהבדיקה של החברה אינה גורעת מיכולתו של המבוטח "למצות בכל עת את זכויותיו המוקנות לו מכח הפוליסה בבית המשפט"[1].

לכן, כשרופא החברה ממעיט בחומרת המחלה, זו נקודת פתיחה למחלוקת, ולא סופה. השאלה היא תמיד אחת: האם המצב שלכם עומד בהגדרה שבפוליסה. רופא החברה עונה עליה מנקודת מבטו, ואתם יכולים לענות עליה אחרת.

 

איך נראית "המעטה בחומרה"

ההמעטה מופיעה בכמה צורות. הנפוצה היא סיווג מחדש של הממצא: גידול שמוגדר כמוקדם במקום חודרני, ולכן מזכה בפיצוי חלקי במקום מלא. צורה אחרת היא טענה שתנאי בהגדרה לא מתקיים, למשל שנזק נוירולוגי אחרי שבץ אינו קבוע, או שלא הוכחו כל הממצאים שנדרשים באוטם שריר הלב.

צורה שלישית היא העברת המוקד ממה שההגדרה דורשת למה שהרופא חושב שחשוב. רופא שכותב שהמבוטח "מתפקד היטב" או "חזר לעבודה" לא בהכרח עונה על השאלה. אם ההגדרה אינה דורשת פגיעה בתפקוד, התפקוד הטוב אינו רלוונטי לתביעה.

צורה רביעית, ושקטה יותר, היא התעלמות ממסמכים. רופא יועץ שקרא רק את מכתב השחרור, ולא את הדוח הפתולוגי המלא או את הבדיקה הנוירולוגית שנעשתה אחרי שמונה שבועות, עלול להגיע למסקנה שגויה בתום לב. לפני שמתווכחים עם המסקנה, כדאי לבדוק על אילו מסמכים היא נשענת. לא פעם, מסמך אחד שלא הגיע לרופא החברה משנה את התמונה כולה.

ויש גם הבדל בין מומחיות למומחיות. רופא יועץ כללי שמחווה דעה על ממצא נוירולוגי מורכב אינו במעמד של נוירולוג שבדק את המבוטח. כשמבקשים את חוות הדעת, כדאי לבקש גם את תחום ההתמחות של הרופא שכתב אותה.

מה כתב רופא החברה השאלה שצריך לשאול
"הגידול מוקדם" מה אומר הדוח הפתולוגי המלא על חדירה, ומה ההגדרה דורשת
"אין נזק קבוע" מה היה המצב בתום התקופה שההגדרה קובעת, לפי נוירולוג
"המבוטח מתפקד היטב" האם ההגדרה בכלל דורשת פגיעה בתפקוד
"לא הוכחו כל הקריטריונים" איזה קריטריון בדיוק חסר, ואיזה מסמך מוכיח אותו

 

הזכות לראות מה כתב רופא החברה

הצעד הראשון הוא לדעת מה בדיוק נכתב. חוזר בירור ויישוב תביעות של המפקח, חוזר 2016-9-9, מחייב את חברת הביטוח לפרט בהודעת הדחייה את הנימוקים ואת הוראות הפוליסה שעליהן היא נשענת. בהודעת תשלום ותשלום חלקי, החוזר מחייב התייחסות לעניינים הרלוונטיים או הפנייה למסמכים שיצורפו להודעה, "כגון דוח שמאי או חוות דעת מומחה"[2].

יש גם כלי נוסף. לפי סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות, "כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופסו, במידע האישי שעליו המוחזק במאגר מידע"[3]. חוות דעת רפואית על המבוטח, שנמצאת בתיק התביעה, היא מידע אישי עליו. לחוק יש סייג: מידע רפואי שעלול לגרום נזק חמור לבריאות המבקש יכול להימסר לרופא מטעמו ולא אליו ישירות[3].

בפועל, כדאי לבקש בכתב את חוות הדעת המלאה של רופא החברה, את רשימת המסמכים שעמדו לפניו, ואת פרטי ההתמחות שלו. בלי לראות את חוות הדעת, אי אפשר להשיב עליה ברצינות.

💡 טיפ מקצועי

בקשו גם את השאלות שחברת הביטוח שלחה לרופא היועץ. לפעמים הבעיה אינה בתשובה, אלא בשאלה: רופא שנשאל אם המבוטח "נכה" עונה על שאלה אחרת מזו שהפוליסה שואלת.

 

מה הודעת הדחייה צריכה לכלול

הודעה שנשענת על רופא החברה אינה יכולה להסתפק במשפט כללי. לפי חוזר 2016-9-9, הודעת תשלום, הודעת תשלום חלקי או הודעת דחייה צריכה לכלול פסקה שמציינת בהבלטה מיוחדת את זכויות התובע, ובהן הזכות להשיג על ההחלטה, "לרבות זכותו להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו"[2].

החוזר גם קובע לוחות זמנים לבירור. כשחברת ביטוח צריכה מסמכים נוספים, עליה לדרוש אותם לא יאוחר מ-14 ימי עסקים מהיום שהתברר לה הצורך, וכשהיא צריכה זמן נוסף, עליה למסור הודעת המשך בירור לפחות כל 90 ימים[2]. רופא יועץ שמבקש עוד ועוד בדיקות אינו פוטר את החברה מהלוחות האלה.

הודעה שלא מפרטת נימוקים, או שמסתפקת ב"לדעת רופאנו המקרה אינו עומד בהגדרה", אינה עומדת בדרישות. כדאי לבקש נימוק מפורט בכתב לפני שמגישים השגה, כדי לדעת בדיוק עם מה מתמודדים.

 

ההשגה: חוות דעת מטעמכם

הדרך המרכזית להתמודד עם רופא שממעיט בחומרה היא חוות דעת של רופא מומחה מטעם המבוטח. חוות הדעת צריכה להיות של מומחה בתחום שההגדרה מתייחסת אליו: נוירולוג בשבץ, פתולוג או אונקולוג בסרטן, קרדיולוג בלב. היא צריכה להתמודד ישירות עם חוות הדעת של רופא החברה, ולהסביר איפה היא שגויה.

חוות דעת טובה מצטטת את ההגדרה בפוליסה, מפרקת אותה לתנאים, ומראה לגבי כל תנאי מה הממצא ובאיזה מסמך הוא מופיע. הפרטים על בניית חוות דעת כזו מופיעים במאמר על חוות דעת רפואית נגד חברת הביטוח.

כדאי גם לבדוק את ההגדרה עצמה. לפי חוזר 2003/16, מבטח רשאי לשנות הגדרה אחידה רק בכפוף לתנאים, והראשון שבהם הוא ש"השינוי הוא לטובת המבוטח"[4]. אם רופא החברה מפרש את ההגדרה בצורה מחמירה מההגדרה האחידה, זו טענה נוספת בהשגה.

✅ מה לצרף להשגה

  • חוות הדעת של רופא החברה, עם התייחסות לכל טענה בה
  • חוות דעת של רופא מומחה מטעמכם בתחום שההגדרה קובעת
  • המסמכים הרפואיים המלאים, ולא רק סיכומים
  • ציטוט ההגדרה בפוליסה והשוואה להגדרה האחידה

 

כשהמחלוקת מגיעה לבית המשפט

אם ההשגה לא הועילה, המחלוקת עוברת לבית המשפט, ושם יש כללים ברורים. לפי תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, בעל דין שרוצה להוכיח עניין שברפואה יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה. לפי תקנה 87(ג), תובע שחולק על חוות הדעת שצורפה לכתב ההגנה יגיש חוות דעת נגדית בתוך 60 ימים[5].

וכשחוות הדעת סותרות, בית המשפט רשאי, לפי תקנה 88, למנות מומחה מטעמו[5]. בבית המשפט, רופא החברה הוא עד מטעם צד אחד, וחוות דעתו נבחנת בחקירה נגדית כמו כל חוות דעת אחרת.

חשוב לזכור את הזמן. הגשת השגה לחברה אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות, שבביטוח מחלות קשות הוא חמש שנים ממקרה הביטוח. כשהמחלוקת הרפואית נמשכת, עורך דין מחלות קשות יכול להחליט מתי להפסיק את ההשגות ולהגיש תביעה, ואיזה מומחה מתאים לתיק. על ההליך מול החברה כתבנו גם במאמר על ערעור על דחיית תביעת מחלות קשות.

 

שאלות ותשובות

רופא חברת הביטוח קבע שהמחלה לא עומדת בהגדרה. זה סופי?

לא. רופא החברה פועל מטעם צד אחד, ועמדתו אינה קובעת את זכויותיכם. אפשר להגיש השגה עם חוות דעת של רופא מומחה מטעמכם, ואם צריך, תביעה לבית המשפט, שם כל צד מגיש חוות דעת.

אפשר לקבל את חוות הדעת של רופא חברת הביטוח?

כדאי לבקש אותה בכתב. חוזר יישוב התביעות מחייב לפרט נימוקים ולהפנות למסמכים שעליהם נשענת ההחלטה, ולפי סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות לאדם יש זכות לעיין במידע האישי עליו שמוחזק במאגר מידע.

האם חייבים להיבדק אצל רופא החברה?

רק אם הפוליסה מאפשרת זאת, ובתנאים שבה. בפוליסת הראל, החברה רשאית לבדוק את המבוטח אחרי שהוגשה תביעה, ובלבד שהבדיקה סבירה ועל חשבון המבטח. כדאי לבקש מראש את שם הרופא, תחומו ואת מטרת הבדיקה.

מה עושה בית המשפט כשיש שתי חוות דעת סותרות?

בית המשפט שומע את המומחים בחקירה, ולפי תקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי הוא רשאי למנות מומחה מטעמו. חוות הדעת של רופא החברה נבחנת כמו כל חוות דעת של צד.

 

מקורות שצוטטו במאמר (5)

 

מילון מושגים

רופא יועץ של חברת הביטוח
רופא שחברת הביטוח נעזרת בו לבחינת תביעות. עמדתו היא עמדה של צד ואינה מחייבת.
הודעת דחייה
הודעה בכתב על דחיית תביעה, שצריכה לכלול נימוקים וזכויות השגה לפי חוזר 2016-9-9.
זכות עיון
הזכות לפי סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות לעיין במידע האישי עליכם שמוחזק במאגר מידע.
השגה
פנייה לחברת הביטוח נגד החלטה, שאפשר לצרף לה חוות דעת של מומחה מטעם המבוטח.
חוות דעת נגדית
חוות דעת שמשיבה לעמדת הצד השני. בבית המשפט מגישים אותה תוך 60 ימים לפי תקנה 87(ג).
מומחה מטעם בית המשפט
מומחה שבית המשפט ממנה כדי להכריע במחלוקת מקצועית בין חוות הדעת של הצדדים.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

רופא החברה ממעיט בחומרת המחלה? נעמיד מולו מומחה

משרד עו"ד שי סולטן בודק את חוות הדעת של רופאי חברות הביטוח, מפנה למומחים מתאימים ומגיש השגות ותביעות. ייעוץ ראשוני ללא עלות.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

שי סולטן
עו"ד שי סולטן
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו"ד שי סולטן בוואטספ מלאו את הטופס כאן.