עד נובמבר 2020, מבוטח שלא הגיש תביעה לבית המשפט תוך שלוש שנים ממועד מקרה הביטוח עלול היה לאבד את זכותו, גם אם שילם פרמיות עשרות שנים, וגם אם חברת הביטוח עוד "בדקה" את התביעה. תיקון מס' 11 לחוק חוזה הביטוח האריך את התקופה בביטוח מפני מחלות לחמש שנים. אבל גם חמש שנים עוברות מהר כשנמצאים בטיפולים, וההתיישנות היא עדיין אחת הסיבות השכיחות לאובדן זכויות בביטוח מחלות קשות. המאמר מסביר מתי מתחילה ההתיישנות, מה לא עוצר אותה, מה כן עוצר או משעה אותה לפי חוק ההתיישנות הכללי, ואילו חובות יש לחברת הביטוח להזהיר אתכם לפני שהזמן נגמר.
עיקרי הדברים
- חמש שנים – בביטוח מפני מחלות ואשפוז, מהמועד שבו קרה מקרה הביטוח
- מה לא עוצר – הגשת תביעה לחברת הביטוח ומשא ומתן איתה אינם עוצרים את המרוץ
- מה עוצר – הגשת תביעה לבית המשפט, ובמצבים מסוימים גם הוראות של חוק ההתיישנות
- חובות התראה – חברת הביטוח צריכה להזהיר 12 חודשים ושלושה חודשים לפני סוף התקופה
כמה זמן: שלוש או חמש שנים
סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח קובע: "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח, ולעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי – חמש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח"[1]. ביטוח מחלות קשות הוא ביטוח מפני מחלות, ולכן חלה עליו התקופה של חמש שנים.
התקופה הזו הוארכה ב-2020. לפי דברי ההסבר להצעת חוק שהונחה בכנסת ב-2023, בתיקון מס' 11 לחוק חוזה הביטוח, מנובמבר 2020, הוארכה תקופת ההתיישנות בביטוחים שונים משלוש שנים לחמש שנים[4]. מי שמחזיק פוליסה ותיקה, או שמקרה הביטוח שלו קרה סמוך למועד התיקון, צריך לבדוק איזו תקופה חלה עליו.
חשוב להבין מה ההתיישנות אומרת. היא לא קובעת עד מתי מגישים תביעה לחברת הביטוח, אלא עד מתי אפשר להגיש תובענה לבית המשפט. לפי חוק ההתיישנות, תביעה שהתיישנה היא תביעה "שלא הוגשה עליה תובענה" בתוך התקופה[2]. אחרי שהתקופה עברה, חברת הביטוח יכולה לטעון להתיישנות גם אם התביעה הייתה מוצדקת לגמרי.
ממתי סופרים: מקרה הביטוח
ההתיישנות נספרת "לאחר שקרה מקרה הביטוח"[1]. בביטוח מחלות קשות, מקרה הביטוח הוא גילוי המחלה. בפוליסת כלל, למשל, "גילוי" הוא אבחנה חד-משמעית בכתב של רופא מומחה[5]. לכן ברוב המקרים השעון מתחיל ביום האבחנה, ולא ביום סיום הטיפולים, לא ביום שהמבוטח נזכר בפוליסה, ולא ביום שחברת הביטוח דחתה.
יש מחלות שבהן ההגדרה דורשת שיעבור זמן, כמו שבץ, שבו נדרש נזק נוירולוגי קבוע של 8 שבועות לפחות. גם שם, השאלה מתי בדיוק "קרה" מקרה הביטוח עשויה להיות שנויה במחלוקת. כדי לא להסתבך, כדאי לחשב את חמש השנים מהמועד המוקדם האפשרי.
דוגמה: מבוטחת אובחנה בסרטן ב-10 במרץ 2022, הגישה תביעה לחברת הביטוח באותה שנה, וקיבלה דחייה ב-2023. היא מתלבטת אם להגיש ערעור פנימי. מועד ההתיישנות שלה הוא בסביבות מרץ 2027, בלי קשר לתאריך הדחייה, וכל חודש שעובר בערעור הפנימי נספר. אם היא תחכה עוד שנה לתשובה, יישאר לה זמן קצר מאוד להגיש תביעה לבית המשפט.
ובתביעה על נכות יש כלל מיוחד: לפי אותו סעיף 31, כשעילת התביעה היא נכות שנגרמה ממחלה או מתאונה, ההתיישנות נמנית מהיום שקמה למבוטח זכות לתבוע לפי תנאי החוזה[1]. זה רלוונטי לביטוח אובדן כושר עבודה ולכיסויי נכות, ולא לפיצוי החד-פעמי על אבחנת מחלה קשה.
מה לא עוצר את ההתיישנות
זו הנקודה שבה הכי הרבה מבוטחים טועים. הגשת תביעה לחברת הביטוח אינה עוצרת את ההתיישנות. סעיף 31א לחוק מחייב את המבטח להודיע למבוטח, באופן ברור ובולט, מה תקופת ההתיישנות, ו"שמניין תקופת ההתיישנות אינו נעצר בעקבות מסירת התביעה למבטח"[1].
גם משא ומתן אינו עוצר אותה. סעיף 31א(ב) מחייב את המבטח להתריע בכתב 12 חודשים לפני סיום התקופה, ושוב שלושה חודשים לפני סיומה, על משמעות סיום ההתיישנות, "אף אם מתנהל ביניהם משא ומתן"[1]. החוק עצמו מניח שמשא ומתן יכול להימשך עד שהזמן נגמר.
וגם תלונה לרשות שוק ההון אינה עוצרת אותה בדין הקיים. בכנסת הונחה ב-2023 הצעת חוק שביקשה לקבוע שהגשת תלונה לממונה תשעה את מרוץ ההתיישנות[6], ועד שהוראה כזו תיכנס לחוק, אין לסמוך על תלונה כמשעה את המרוץ. רק הגשת תביעה לבית המשפט עוצרת בוודאות את מרוץ ההתיישנות.
| הפעולה | האם עוצרת את ההתיישנות? |
|---|---|
| הגשת תביעה לחברת הביטוח | לא (סעיף 31א לחוק חוזה הביטוח) |
| משא ומתן או ערעור פנימי בחברה | לא |
| תלונה לרשות שוק ההון | לא, לפי הדין הקיים |
| הגשת תובענה לבית המשפט | כן |
מתי חוק ההתיישנות משעה את המרוץ
לצד חוק חוזה הביטוח, יש חוק כללי, חוק ההתיישנות, שקובע מצבים שבהם זמן מסוים "לא בא במניין". כמה מהם רלוונטיים לתביעות ביטוח. לפי סעיף 10, לא בא במניין הזמן שבו התובע עדיין לא מלאו לו שמונה עשרה שנה. לפי סעיף 11, לא בא במניין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, ולא היה לו אפוטרופוס. ולפי סעיף 16, אחרי עיכוב כזה, התקופה לא תסתיים לפני שעברה שנה, ובליקוי נפשי או שכלי שנתיים, מהיום שבו העיכוב חדל[2].
יש גם הוראות שעוסקות בהתנהגות הנתבע ובמידע. לפי סעיף 7, מרוץ ההתיישנות מושעה כל עוד התובע נמנע מלהגיש תובענה בגלל שהנתבע, או מי מטעמו, הטעה אותו ביודעין, כולל באי-גילוי ביודעין של עובדה שמהווה את עילת התביעה. ולפי סעיף 8, כשהעובדות נעלמו מהתובע מסיבות שלא היו תלויות בו, ושגם בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע, ההתיישנות מתחילה ביום שבו נודעו לו[2].
השאלה אם ההוראות האלה חלות במקרה מסוים, ואיך הן משתלבות עם סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, היא שאלה משפטית שתלויה בנסיבות. אבל מי שמגלה שעברו יותר מחמש שנים, לא צריך להסיק מיד שהכול אבוד. כדאי לבדוק אם אחד המצבים האלה התקיים.
⚠️ עצור – חשבון "כמעט מאוחר" עדיף על חשבון מדויק
אל תתכננו להגיש תביעה ביום האחרון של חמש השנים. תאריך מקרה הביטוח עלול להיות שנוי במחלוקת, והחישוב של עיכובים אינו תמיד ברור. כשנשארה פחות משנה, שקלו הגשת תביעה לבית המשפט, גם אם המשא ומתן עם חברת הביטוח עדיין נמשך.
עיכוב בגלל המלחמה
ב-2024 תוקן חוק ההתיישנות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. לפי סעיף 15א, בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה שאינה במקרקעין, שלא הסתיימה ערב תחילת התיקון ב-25.1.2024, לא בא במניין הזמן שבין 7 באוקטובר 2023 לבין 6 באפריל 2024. לתביעות שתקופתן הסתיימה בין 7.10.2023 לבין תחילת התיקון, רואים את התקופה כאילו טרם הסתיימה, אלא אם בית המשפט קבע אחרת מטעמים מיוחדים[2].
הסעיף קובע שההוראות חלות גם על תקופת התיישנות שנקבעה בחיקוק אחר, למעט רשימה של חוקים מסוימים, וחוק חוזה הביטוח אינו ברשימה הזו[2]. המשמעות המעשית: בתביעות ביטוח שהיו פתוחות בתקופה הזו, ייתכן שיש להוסיף כשישה חודשים לחישוב.
חובות חברת הביטוח להזהיר אתכם
לצד סעיף 31א לחוק, גם חוזר בירור ויישוב תביעות של המפקח מחייב את חברות הביטוח. לפי החוזר, הודעת תשלום, הודעת תשלום חלקי, הודעת דחייה והודעת המשך בירור ראשונה צריכות לכלול פסקה בולטת שמציינת את תקופת ההתיישנות, ושהגשת התביעה לחברה אינה עוצרת את המרוץ. בשנה שלפני מועד ההתיישנות, כל הודעה צריכה לכלול את הפסקה הזו, את מועד מקרה הביטוח, ואת העובדה שהמרוץ התחיל במועד הזה[3].
לחוזר יש גם סנקציה. כשחברה לא כללה את פסקת ההתיישנות בהודעה שהייתה צריכה לכלול אותה, רואים אותה כמי שהסכימה שהזמן שבין המועד שבו הייתה צריכה לתת את ההודעה לבין המועד שבו נתנה אותה בפועל לא יבוא במניין ההתיישנות, לגבי ההפרה הראשונה[3].
לכן, כשמגיעים לסוף התקופה, כדאי לעבור על כל ההודעות שהתקבלו מחברת הביטוח ולבדוק אם הייתה בהן פסקת התיישנות. הודעה שחסרה בה פסקת ההתיישנות עשויה להאריך את הזמן שנשאר. על הדחייה בגלל התיישנות כתבנו גם במאמר האם ניתן לערער על דחיית תביעה בשל התיישנות.
💡 טיפ מקצועי
שמרו את כל ההודעות מחברת הביטוח, כולל מעטפות, מיילים ומסרונים, עם התאריכים. כשמתעוררת שאלת התיישנות, ההודעות האלה מראות מתי החברה נתנה את ההתראות שהחוק והחוזר מחייבים, ואם בכלל.
מה עושים כשהזמן מתקרב
הכלל הפשוט: לחשב את מועד ההתיישנות כבר ביום האבחנה, ולרשום אותו. אחר כך, לעקוב אחרי ההודעות של חברת הביטוח. כשנשארה שנה, ואין עדיין החלטה או שיש מחלוקת, לשקול ברצינות הגשת תביעה לבית המשפט. אפשר להמשיך לנהל משא ומתן גם אחרי שהוגשה תביעה, והיא שומרת על הזכויות.
ואם הזמן כבר עבר, לבדוק: האם התקופה הנכונה היא שלוש או חמש שנים, האם יש עיכוב לפי חוק ההתיישנות, האם יש להוסיף את תקופת המלחמה, והאם חברת הביטוח עמדה בחובות ההתראה. על לוח הזמנים של התביעה כולה כתבנו במאמר על כמה זמן לוקחת תביעת ביטוח מחלות קשות.
ליווי של עורך דין מחלות קשות עוזר לחשב את מועד ההתיישנות במדויק, לזהות עיכובים שמאריכים אותו, ולהגיש תביעה לבית המשפט בזמן.
שאלות ותשובות
מהי תקופת ההתיישנות בביטוח מחלות קשות?
לפי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, בביטוח מפני מחלות ואשפוז ההתיישנות היא חמש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח. בביטוח מחלות קשות, מקרה הביטוח הוא לרוב גילוי המחלה, כלומר האבחנה.
הגשתי תביעה לחברת הביטוח לפני ארבע שנים, והיא עדיין "בבדיקה". אני מוגן?
לא. לפי סעיף 31א לחוק, מניין ההתיישנות אינו נעצר בעקבות מסירת התביעה למבטח, וגם משא ומתן אינו עוצר אותו. רק הגשת תביעה לבית המשפט עוצרת את המרוץ. כשנשארה פחות משנה, כדאי לשקול לעשות זאת.
האם יש מצבים שבהם ההתיישנות מתארכת?
חוק ההתיישנות קובע מצבים שבהם זמן אינו בא במניין, כמו קטינות או ליקוי נפשי או שכלי בלי אפוטרופוס, וגם הטעיה ביודעין על ידי הנתבע. בנוסף, בעקבות המלחמה, הזמן שבין 7.10.2023 ל-6.4.2024 אינו בא במניין בתביעות שלא התיישנו לפני כן.
חברת הביטוח לא הזהירה אותי שההתיישנות מתקרבת. מה המשמעות?
לפי חוזר יישוב התביעות, כשחברה לא כללה פסקת התיישנות בהודעה שהייתה צריכה לכלול אותה, רואים אותה כמי שהסכימה שהזמן עד שנתנה את ההודעה לא ייספר, לגבי ההפרה הראשונה. כדאי לבדוק את כל ההודעות שהתקבלו.
מקורות שצוטטו במאמר (6)
- [1] חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 – נבו · Source Score: 22
- [2] חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [3] חוזר 2016-9-9: מערכת כללים לבירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות ציבור – משרד האוצר, אגף שוק ההון · Source Score: 18
- [4] הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות לביטוח חיים), התשפ"ג-2023 – הכנסת · Source Score: 14
- [5] מדיכלל מחלות קשות 2017: גילוי נאות ותנאי הפוליסה – כלל ביטוח · Source Score: 14
- [6] הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – התיישנות), התשפ"ג-2023 – הכנסת · Source Score: 12
מילון מושגים
פרק הזמן שבתוכו צריך להגיש תובענה לבית המשפט. אחריו הנתבע יכול לטעון שהתביעה התיישנה.
האירוע שמזכה בתגמולים. בביטוח מחלות קשות, לרוב האבחנה של המחלה. ממנו נספרת ההתיישנות.
מצב שבו זמן מסוים אינו נספר בתקופת ההתיישנות, למשל קטינות או ליקוי נפשי בלי אפוטרופוס.
פסקה בולטת שחברת הביטוח חייבת לכלול בהודעות, ושמסבירה את תקופת ההתיישנות ושההגשה לחברה אינה עוצרת אותה.
תיקון לחוק חוזה הביטוח מנובמבר 2020, שהאריך את ההתיישנות בביטוחים מסוימים משלוש לחמש שנים.
הוראה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, שלפיה התקופה שבין 7.10.2023 ל-6.4.2024 אינה נספרת.
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
חוששים שהזמן לתביעה עובר? נחשב את המועד המדויק
משרד עו"ד שי סולטן בודק מועדי התיישנות בתביעות מחלות קשות, ומגיש תביעות לבית המשפט כשהזמן דוחק. ייעוץ ראשוני ללא עלות.