תפריט

פגיעה נפשית בעבודה

על פניו כולנו חווים קשיים כתוצאה מהעבודה, לא משנה באיזה מקצוע מדובר אך כאשר הקשיים הללו מגיעים למצב חמור שבאמת פוגע בתפקוד של העובד, בהחלט יכול להיות שמדובר במקרה של פגיעה נפשית בעבודה. בעוד לרוב מקובל לדבר על תאונות עבודה בהקשר של פגיעות פיזיות, הן יכולות גם להיות פגיעות נפשיות. כיצד מוכיחים ומה מגיע במקרה של פגיעה נפשית בעבודה? על שאלות אלו ונוספות נענה בהמשך.

 

הכרה בפגיעה נפשית

המורכבות של קבלת הכרה בפגיעה נפשית אמנם מוכרת יותר מהליכים שמתנהלים מול משרד הביטחון בהקשר של חיילים עם פוסט טראומה, אך בפועל המורכבות היא שפגיעות נפשיות לעומת פיזיות קשה יותר להוכיח או להצביע על קיומן. אנשים יכולים להתמודד עם מורכבות ועם מועקה נפשית שגורמת להם לפגיעה בתפקוד, אך יהיה להם קשה מאוד לשכנע אדם אחר וזר שאכן כך הדבר. כמו בצבא, גם בהקשר פגיעה נפשית בעבודה יכול להיות שמחכה הליך ארוך ומורכב למימוש הזכויות.

 

תביעה לקבלת הכרה בתאונת עבודה

בסופו של דבר עובד אשר היה מעורב בתאונת עבודה זכאי לקבל פיצויים והבסיסיים ביותר הם דמי פגיעה המגיעים מהמוסד לביטוח לאומי. אדם אשר היה חשוף לסיטואציה מורכבת שהותירה בו טראומה וגרמה לו לפגיעה הנפשית, יכול לקבל הכרה במעורבות באירוע זה כתאונת עבודה. כדי שזאת אכן יקרה יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ובה לפרט את נסיבות המקרה ואת הקשר לעבודה.

 

דמי פגיעה

אל מול מחלת מקצוע כפי שנפרט בהמשך או נכות כללית, תביעה לקבלת הכרה בתאונת עבודה היא לצורך קבלת דמי פגיעה. אלו משולמים עבור ימי היעדרות מהעבודה, ולכן ישנו הכרח לא רק שהעובד יחווה פגיעה נפשית בעבודה, אלא גם שהוא יעדר מעבודתו בשל כך ובעצם יפסיד מהשכר שלו. דמי הפגיעה עומדים על 75 אחוזים ליום מהשכר היומי של העובד (מחושב על פי שכר ממוצע של 3 חודשים אחרונים לחלק ל-90) והם משולמים לכל היותר לתקופה של 91 ימים.

 

הוכחת הקשר הנסיבתי

יכול להיות כי האבחנה בדבר הפגיעה הנפשית מהעבודה היא מאוד ברורה ויש רופאים או אנשי מקצוע נפשיים אשר יאשרו שאכן העובד סובל מפגיעה נפשית שמונעת ממנו להמשיך לעבוד. אך ישנו גם החלק בתביעה שבו נדרש להוכיח שאכן נסיבות המצב הנפשי של העובד הן בגלל העבודה. אחרת העילה לקבלת הסיוע מהביטוח הלאומי היא לא תחת תאונת עבודה אלא תחת נכות כללית, ובמקרה זה מפספס העובד את דמי הפגיעה שמגיעים לו.

 

ערעור על ההחלטה

פעמים רבות ההליך מוביל לכדי קבלת תשובה שלילית, שוב בגלל המורכבות והקושי שיש בהליכי ההוכחה של פגיעה נפשית כתוצאה מהעבודה. לתובע אשר קיבל תשובה שלילית ישנה הזכות להגיש ערעור על ההחלטה. לשלב הערעור כדאי מאוד להגיע בליווי איש מקצוע ובעצם לבחור בייצוג משפטי, אנחנו בפרט במשרד עורכי הדין שי סולטן מובילים גם הליכי ערעור ומאמינים מאוד בחשיבות שלהם ובפוטנציאל שלהם לשנות את ההחלטה.

 

פגיעה נפשית בעבודה בתור מחלת מקצוע

לא רק אירוע חד פעמי יכול לגרום להתפתחות מצב נפשי מורכב, אלא גם תהליכים איטיים. יכול להיות עובד שעובד בעבודתו כבר זמן רב וכתוצאה ממנה מפתח מצוקה וקשה להצביע על אירוע אחד אשר שינה את הכל. במקרים אלו הפיצויים אשר כדאי לדרוש מביטוח לאומי לא יהיה בגין תאונת עבודה אלא על רקע מחלת מקצוע. מחלות המקצוע הן מחלות מוגדרות אשר ניתן להראות כי יש קשר בין התפתחותן לבין אופי העבודה.

 

שילוב איש מקצוע – גורם מפתח

כאשר מדובר בטיפול מבחינת החלמה ושיקום חשוב לערב איש מקצוע רפואי המתמחה בתחום בריאות הנפש, אך כאשר מדובר בהליכים הבירוקרטיים למימוש זכויות, נדרש לערב עורך דין שמתמחה בתביעות מול הביטוח הלאומי ופגיעות נפשיות בפרט. כפי שציינו מספר פעמים, התיקים הללו מורכבים מאוד בשל הקושי להוכיח מצב נפשי ולהוכיח את נסיבותיו, ולכן תרצו להשתמש בכל מה שאתם יכולים, הידע והניסיון שלנו הם המפתח שישנה עבורכם את התמונה.

 

איסוף עדויות ואישורים

לא משנה באיזה ערוץ נחליט לפעול ולדרוש את הפיצויים, כאשר מדובר במקרים נפשיים, ורפואיים באופן כללי, העדויות חשובות עד מאוד. אם יש לכם עדויות ממקום העבודה אשר מצביעות על המצב הנפשי ועל הקשר הנסיבתי למקום העבודה, חשוב לאסוף ולשמור אותן. כמו כן, עדויות רפואיות כדוגמת סיכומים רפואיים של אנשי מקצוע או מרשמי תרופות אשר מתקשרים לבעיה הנפשית ואמורים לסייע לעובד להתמודד איתה.

 

בדיקת מצב נפשי טרם העבודה

חלק חשוב שכדאי לשים אליו לב לפני שפונים להליכי פיצויים בעקבות פגיעה נפשית בעבודה הוא העבר הנפשי של העובד. חשוב שתדעו שתתבצע בדיקה של פרטים אלו כדי לשפוך יותר אור האם באמת העבודה היא שגרמה למצב או שמדובר במצב שהיה נקלע אליו העובד גם ללא העבודה המדוברת. בדיקת העבר לא תמיד נעימה ובאופן כללי הליך הוכחת הנסיבות, ולכן נשים לב גם להתכונן אליו ביחד ולוודא שהוא יעבור חלק ככל האפשר.

התמודדות עם פגיעה נפשית בעבודה היא מורכבת גם מבלי הבירוקרטיה והליכי מימוש הזכויות שמערימים המוסדות המפצים. כדי להתמודד עם הליכים אלו ביותר פשטות כדאי לשלב איש מקצוע וככל שיש לו יותר ניסיון כך גם יותר הבנה של המערכת. זכרו שאתם לא לבד ואנחנו כאן לסייע לכם, כמו לכל שאר מאות הלקוחות שכבר סייענו להם, בהליכי תביעות ומימוש זכויות כך שתוכלו להתרכז בהחלמה ובהתמודדות עם המצב הרפואי שלכם.

 

שאלות ותשובות בנושא פגיעה נפשית בעבודה

פגיעה נפשית בעבודה היא כל פגיעה על רקע נפשי אשר התרחשה לעובד בעקבות עבודתו. על פי הרקע והפרטים נחליט האם לנסות "לתקוף" את המצב כתאונת עבודה, מחלת מקצוע או נכות כללית וזאת על מנת לקבל את מירב הפיצויים ואת מלוא הסיוע שמגיע לעובד.

עובד אשר חווה פגיעה נפשית בעבודה, עוד טרם התחלת ההליכים הבירוקרטיים חשוב שיתעד וישמור את כל מה שקשור לפרטים הרפואיים ולנסיבות האירוע. אלו ישמשו בהמשך לצורך ביסוס התביעה ווידוא שאכן הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מעריכה את המצב נכון.

מעבר לכך שחשוב לקבל עזרה רפואית ונפשית, אם רוצים (וכדאי) סיוע בהליכים הבירוקרטיים אפשר לבחור בייצוג משפטי של עורך דין שמתמחה בתחומים אלו. ייצוג משפטי יוריד מעמסה משמעותית ויפנה זמן להתמודד עם המצב הנפשי במקום עם הליכי תביעות ובירוקרטיה.

לא כל פגיעה נפשית בעבודה יכולה להיחשב כתאונות עבודה אך בהחלט יש מקרים שבהן זה המצב. השאלה הגדולה היא האם אפשר להוכיח שאכן לפגיעה הנפשית יש קשר לעבודה שכן זאת נדרש במסגרת הגשת תביעה. במידה ואכן תהיה הכרה בתאונת עבודה, יכול העובד לקבל דמי פגיעה שיהוו פיצוי ראשוני למצב.

 

פגיעה נפשית בעבודה
פגיעה נפשית בעבודה
רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?

עו"ד שי סולטן בפייסבוק | עו"ד שי סולטן בלינקדאין | מייל אישי: [email protected]

Google ג גוגל
4.9
מבוסס על 37 ביקורות
×
js_loader