עתירה מנהלתית היא הליך משפטי מורכב מהרבה סיבות ומובנים. ראשית הא באה לערער על החלטה של רשות מכהנת אשר נבחרה לתפקד ולבל החלטות על פי חוק, שנית להחלטות הללו יש משמעות מיידית על כלל הציבור ולכן יש חשיבות גדולה להביע התנגדות מהירה. אם זאת חייבת להיות הנמקה טובה ויסודית לבקשה להגיש עתירה שכזאת, ובמוסף, העלות שלה היא עניין לא זול, לכן עתירה מנהלתית היא נושא שיש לשקול ולדון בו בכובד ראש.
מהי עתירה מנהלית
עתירה מנהלית היא פעולה משפטית. זוהי פעולה משפטית שמטרתה לצאת כנגד החלטה של גופים רשמיים או רשויות מוגדרות בחוק הישראלי. במסגרת העתירה המנהלית אפשר לצאת כנגד החלטות של אותם גופים בנושאים המוגדרים מראש. הדיון מתנהל בבית המשפט המיוחד לעניינים מנהלים המוסמך לעסוק רק בעתירות מנהליות. הדיונים נערכים על ידי שופטים ייעודיים אשר הוסמכו לתפקיד והוגדר כי הם אלו שיכולים לדון בעתירות מנהליות, השופטים הללו נבחרים מתוך סגל השיפוט של בית המשפט המחוזי. בית המשפט הדן בעתירות מנהליות, רשאי לדון גם בנושאים שכבר עלו לדיון בבג"צ.
הדיונים שנערכים בבית המשפט הדן בעתירות מנהליות עוסקים בתחומים רבים ודנים במחלוקות אשר עולות במארג חייו של האזרח הישראלי במפגש שלו עם הרשויות ועם ההחלטות שאותן רשויות לוקחות ונוגעות לשגרת החיים של כולנו. בין הנושאים בהם דן בית המשפט ניתן למצא דיונים העוסקים בהוצאת רישיונות מסוגים שונים, הטלת מיסים עירוניים ועוד.
במדינת ישראל רשאי אזרח ישראלי להגיש עתירה מנהלית לבית משפט לעניינים הקשורים בעניינים הרלוונטיים, כאשר בכל אחד מן ההליכים יש אפשרות לבקש הוצאת צו ביניים שמטרתו עצירת ההליך שבגינו הוגשה העתירה על ידי האזרח. החוק הישראלי לא מגדיר את תפקידו של צו הביניים ולכן יכול בית המשפט לפרש את צו הביניים על פי הבנתו ובקשת העותר. חשיבותו של צו הביניים הוא באפשרות לעכב ביצוע החלטה עד לקבלת פסק דין סופי מבית המשפט.
כיצד מגישים עתירה מנהלית?
עתירה מנהלית מוגשת כנגד הרשות שהוציאה את ההחלטה שכנגדה מתבצעת העתירה. העתירה חייבת לכלול את ההחלטה שכנגדה מתבצעת העתירה במלואה. בנוסף יש לציין מי אמור להיות המשיב ברלוונטי בתביעה, יש חשיבות תהומית לצירוף המשיב בעתירה מנהלית, במידה ולא יצורף המשיב באופן ראוי, יש בכך עילה ממשית לביטול התביעה כולה. ביטול התביעה על ידי בית המשפט יכול להתבצע בכל שלב בדיון בעתירה המנהלית.
ההגדרה של משיב ראוי מבקשת להגדיר את כל מי שיש אפשרות שיפגע מבקשת הסעד המבוקשת בעתירה. רוצה לומר כי אם מוגשת עתירה נגד רשות מנהלית, אך ייתכן וכתוצאה מכך יפגעו גם אישיים פרטיים או ארגונים אחרים, יש לצרף אותם לעתירה המנהלית כמשיבים אפשריים.
בטרם תוגש העתירה יש לבצע פנייה לרשות הרלוונטית אשר נגדה עתידה להגיש את התביעה לא באופן משפטי, אם יחליטו העותרים לא לעשות כן, עליהם לנמק בעתירה המוגשת את הסיבות שבגינן לא נעשתה פניה שכזאת. כמו כן יש להגיש את כלל המסמכים הרלוונטיים הנוגעים לעתירה. זוהי דרישה שונה מתביעה רגילה בה נדרש להציג בעת התביעה מסמכים משמעותיים ולאורך הדיון ניתן להציג מסמכים נוספים במהלך העדויות והדיונים המתנהלים.
עתירה מנהלית חייבת להיות מלווה בתצהיר קצר המפנה את הקוראים לעובדות המצויות בכתב העתירה ומצהיר על כך שהרשום בכתב העתירה נכון ומציין את מקור העובדות.
באילו נושאים אפשר להגיש עתירה מנהלית?
עתירות מנהליות ניתן להגיש בתחומים רבים ומגוונים כל עוד התביעה נוגעת לנושאים רלוונטיים. באופן כללי הרשימה מכילה עשרות סעיפים שונים ומגוונים אשר בגינם לכל סעיף וסעף שכזה מאפשר הגשת עתירה מנהלית ולתקוף החלטות של הרשויות השונות.
כלל הנושאים הניתן להגיש בגינם עתירות מנהליות הן בתחומים הנוגעים למהלך החיים הסדיר של כל אחד ואחד מאיתנו: חינוך, תברואה, דיור, מקרקעין, החלטות הנוגעות למנהל האוכלוסייה, דיני מכרזים שונים ברשויות השונות, רישוי עסקים ועוד ועוד.
במקרים מיוחדים בהם מבקש עותר להגיש עתירה סביב נושא שאיננו קיים ברשימה המקובלת הקיימת בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, יש צורך בהגשת עתירה מסודרת לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. בשל רעיון זה יש חשיבות לבדוק ולברר האם בכלל יש לבית המשפט לעתירות מנהליות את הסמכות לדון במקרה החורג מהרשימה המקובלת.
חשיבות המיידיות בעתירה מנהלית
עתירה מנהלית מומלץ להגיש בהקדם וללא עיכובים מיותרים. בית המשפט קבע כי המועד המאוחר ביותר שבה ניתן להגיש עתירה מנהלית בעקבות החלטה מסוימת עומד על 45 יום מהיום שבו התובע נחשף להחלטה אותה הוא מעוניין לתקוף. ישנם מקרים חריגים בהם החוק מאפשר הענקת פרק זמן ארוך יותר שבה ניתן להגיש את העתירה.
התעכבות בהגשת תביעה מנהלתית היא הסיבה הרווחת ביותר לדחייה של עתירות מנהלתיות. בשל עובדה זאת יש חשיבות גדולה לצורך לא להתעכב בהגשת העתירה מרגע שמבינים את ההחלטה שבגינה מוגשת העתירה. חשוב להבין שכל עיכוב שלא לצורך עלול יכול להוביל למצב שבו בית המשפט יליט שלא לעסוק בעתירה וידחה אותה בטענה של התעכבות והשתהות בעת הגשת התביעה. יש לציין ולהסביר, כי בית המשפט יכול לדחות בטענת השתהות עתירה גם עם הוגשה בתוך טווח הזמן של 45 יום אם ירגיש כי העותרים לא עשו הכל להגיש את העתירה מוקדם יותר. יכול בית המשפט להסביר כי העותר יכול היה להגיש את העתירה בהזדמנות ראשונה וקודמת ולא עשה כן. בית המשפט יכול לקבוע כי בעצם העיכוב בהגשת העתירה יש בה לכדי גרימת נזק לשני הצדדים ובשל כך ייתכן וידחה את העתירה.
התהליכים לאחר הגשת העתירה
לאחר שהוגשה העתירה המנהלית לבית המשפט לעתירות מנהליות, השופט הדן בתיק, יכול לפעול במספר דרכים ואופנים באמצעות הכלים העומדים לרשותו ובאופן שנראה לו הנכון ביותר לפי מה שהוא מבין. כלל החוקים, התקנות והנהלים העוסקים בבית המשפט לעבירות מנהליות מאפשרות לשופט הדן בתיק עוד בטרם הדיון הראשון:
- לדחות את התביעה
- למחוק את התביעה
- לבקש מהעותרים לתקן את התביעה.
במהלך הדיונים רשאי בית המשפט לדרוש מכל אחד מהצדדים המעורבים בדיון בכל אחד משלבי הדיון להגיש מסמכים רלוונטיים אשר נדרשים לבית המשפט על מנת להגיע להכרעה.
לרוב עתירות מנהלתיות לא כוללות שלב הוכחות כפי שמקובל בדיונם אחרים בבתי משפט, אם זאת יש לבית המשפט יכולת להחליט על חקירה של מי מהצדדים על מנת להגיע לקבלת החלטה נכונה.
הגשת עתירה מנהלית – כמה זה עולה?
עתירות מנהלתיות הן עתירות אשר שונות מעתירות רגילות. אחת הסיבות לכך נעוצה בעובדה שבמסגרת התביעה המנהלתית לא קיימת קורלציה בין הסעד שאותו מבקש מגיש העתירה לבין העלויות הכרוכות בתהליך.
מכיוון שעתירה מנהלתית היא הליך סבוך מורכב, ייצוג משפטי הנוגע לעתירה מנהלתית הוא יקר יותר בייחס לייצוג משפטי בהליכים אחרים. בנוסף לכך הסכומים הנדרשים לתשלום דוגמת האגרה המקובלת ושכר הטרחה לעורכי הדין הוא גבוהה יותר.
נקודה נוספת שחשוב לציין בנקודה זאת, היא העובדה שיכול בית המשפט להחליט כי התביעה איננה מוצדקת ואף קנטרנית, ובשל כך יש בהחלט אפשרות שיוטל על מגיש העתירה הוצאות של עשרות אלפי שקלים בשל עובדה זאת. לכן יש חשיבות להתייעץ בעורכי דין מומחים לתחום טרם תוגש העתירה
שאלות ותשובות בנושא כמה עולה להגיש עתירה מנהלית
עתירה מנהלתית היא עתירה המוגשת על ידי אזרח או ארגון נגד החלטה של אחת הרשויות בנושא הנוגע לעניינים מנהלתיים הנוגעים לכלל הציבור.
לא. עתירות מנהלתיות מוגשות לבית המשפט לעתירות מנהלתיות אשר יושבים בו שופטים מבית המשפט המחוזי שהוסמכו לדון בנושאים הקשורים לעתירות מנהלתיות
לא. לעתירה מנהלתית יש חשיבות לזמן בה היא מוגשת. הנוהל קובע כי יש להגיש עתירה בנושא מסויים, תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה או חשיפתה לציבור. עילת ההשתהות היא משמעותית בעתירות מנהלתיות.
לא. ישנה רשימה של נושאים בהם ניתן להגיש עתירה מנהלתית. בכל מקרה של נושא שאיננו מתוך הרשימה נדרש אישור מיוחד מבית המשפט להגיש עתירה שכזאת.
