עורך דין עתירה מנהלית

עתירה מנהלתית היא הליך משפטי בעל משמעות מורכבת שעיקרו הוא בקשה לעצור החלטה של גוף ציבורי. יש כאן למעשה ניסיון לעצור את השלטון לקבל החלטות. לכן עתירה מנהלתית היא הליך הנלקח ברצינות רבה ונדרשת בו הבנה עמוקה של התהליכים. בשל כך נוכחותו של עורך הדין היא מרכיב שלא נתן לוותר עליו בהגשת עתירה מנהלתית. 

העקרונות המשפטיים של  עתירה מנהלתית?

עתירה מנהלתית היא הליך משפטי הבאה לצאת כנגד החלטה של גוף ציבורי. יש כאן משמעות רבה בהבנה שהאזרח הפשוט יכול להגיש קובלנה כנגד החלטה שהתקבלה כחוק על ידי מוסד ציבורי בגין טענה של חוסר צדק. חשוב להבין שאין בעתירה מנהלתית כל עניין של סכסוך המאפשר תביעה אזרחית או עבירה פלילית אשר הטיפול בה מצוי בידי הפרקליטות. עתירה מנהלתית עוסקת במחלוקת העולה בין גורם פרטי, אזרח או ארגון לבין החלטה של גוף ציבורי נבחר או ממונה מתוקף החוק. העתירה מוגשת מתוך מחשבה ותפיסה הגורסת כי בהחלטה של הגוף הציבורי נפל פגם מהותי.

בעתירות מנהלתיות דן בית משפט ייחודי לתביעות מנהלתיות והוא ברוב המקרים יעדיף להימנע בהחלטות של גופים מנהלתיים בשל הרצון לשמור על עצמאות הזרועות הביצועיות במדינה, התערבות בית המשפט תהיה רק במקרה ועולה סבירות שישנה פגם מהותי בהליך ההחלטה של הרשות המנהלית, ואם בהחלטה נגרמה פגיעה בזכויות האזרח הבסיסיות והופרו כללי המשפט המנהלי.                                במידה ובית המשפט בדק ומצא שהעתירה המנהלתית מוצדקת הוא רשאי לפסול החלטה שבעתיה הוגשה העתירה ולהורות לרשות שלקחה את ההחלטה לבצע דיון נוסף בסוגיה ולתקן את הנדרש לתקן בעת לקיחת ההחלטה.

סדרי הדין בעתירה מנהלית

התקנות הנוגעות לבתי המשפט לעניינים מנהליים ( כלומר סדרי הדין ) נקבעו בחוק בשנת 2000 וקובעות כי עתירה מנהלתית צריכה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי באזור השיפוט של הרשות שנגדה מוגשת העתירה. במידה ומדובר על החלטה הקשורה למקרקעין, תוגש העתירה לבית המשפט התואם את אזור השיפוט במקרקעין. במידה ולא ימצא מקום שיפוט מתאים תוגש העתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

פרק הזמן המירבי שבו ניתן להגיש עתירה עומד על 45 יום, בעתירות מנהלתיות יש משמעות למהירות הגשת התביעה וייתכנו מקרים שגם הגשת בקשה שהוגשה בתוך 45 יום תידחה בסעיף של שיהוי הבקשה.

כתב העתירה חייב להכיל את פרטי העותר במלואם, כלל המסמכים הנלווים הנדרשים להבנת טיעוני העותרים וכן את כלל פרטי המשיב הנדרש לעתירה, כלומר הגוף המנהלי שנגדו מוגשת העתירה וכן גורמים נוספים העשויים להיות משיבים בתיק. כמו כן לעתירה חייב להיות מצורף תצהיר חתום בידי עורך דין המאמת את העובדות הרשומות בתביעה. בתוך התביעה יש צורך גם לבקשה לצו ביניים לטובת הקפאת מצב הקיים אשר מתרחש בעת הגשת העתירה וזאת על מנת למנוע מצב שבו החלטה תהפוך לכזאת שהיא בלתי הפיכה.

עם הגשת התביעה, יכול בית המשפט לבקש ממי שהוגדרו כמשיבים להגיש את תשובותיהם לטענות העולות מתביעה לבית המשפט בתוך 30 יום, גם תצהיר זה יהיה מחויב בחתימתו של ערך דין.    כאשר יוצגו בפני בית המשפט כתבי הטענה מצד העותרים וכתב התשובה מצד המשיבים יחליט בית המשפט כיצד לנהוג בתיק. בשלב זה בית המשפט יכול לדחות את העתירה או לזמן את הצדדים לקיום דיון אחד או יותר בבית המשפט. במידה ויקבע דיון בבית המשפט יוכלו הצדדים להציג את טיעוניהם בעל פה בפני בית המשפט.

החלטת בית המשפט ניתנת לערעור. במידה וירצה אחד הצדדים לעשות כן, יוכל להגיש ערעור לבית המשפט העליון בפרק זמן של עד 45 ימחם ממועד פסק הדין

מתי ניתן להגיש עתירה מנהלית?

כאמור עתירה מנהלית מתנהלת כנגד החלטות שמקורן ברשות ציבורית או גוף מטעמו. בחוק בתי המשפט העוסק בעניינים מנהליים, ישנה רשימה סגורה של 62 סעיפים בגינם ניתן הגיש עתירה מנהלית. היות והרשימה היא רשימה סגורה בעיקרה, גופים ציבוריים אשר לא נמצאים ברשימה לא חשופים לעתירות מנהליות בעניינם. במידה ויבקש מישהו להגיש עתירה נגד גוף שאינו ברשימה, הוא יאלץ לקבל את אישור בג"צ לתהליך.

62 הנשואים מולם ניתן להגיש עתירה מנהלית עודכנו לאחרונה בסוף שנת 2020 והנה כמה מהנושאים העיקריים שניתן להגיש עתירות אל מול ההחלטות בנושא.

• חופש המידע – על פי החלטה של הרשות לחופש המידע משנת 1998
• מכרזים – ניתן להגיש עתירות הנוגעות למכרזים של גופים או רשויות מקומיות שעוסקות בחוזים והתקשרות לביצוע עסקאות שונות ובהן מקרקעין.
• ארנונה – כלל ענייני הארנונה לפי דין ניתנות לביקורת והגשת עתירה מנהלית, למעט החלטות שר הפנים או שר האוצר.
• רישוי עסקים – כל נושא הענקת רישיונות או ביטולם, היתרים זמניים, היתרים מזורזים וכן תנאים למתן רישיון שהוענקו על סמך חוק רישוי העסקים משנת 1968.
• חינוך – כל החלטה של רשות בנושא חינוך מלבד החלטות בניתנות על ידי הממשלה או שר החינוך.
• רכישת שירותים לביצוע עבודה עבור גוף ציבורי ובתוך כך גם כרזים העוסקים בכך.
• ענייני תיכנון ובנייה תחת מגוון של הגבלות שונות שהגביל המחוקק.
• מנהל אוכלוסייה, עובדים זרים ומסתננים – כל החלטה של רשות לפעולה בנושאים אלו ניתן לערער עליו בעתירה מנהלית, מלבד החלטות ממשלה.
• כל החלטה של הרשות בנוגע לחוק כלי הירייה למעט החלטות ממשלה א שר.
• מועצות דתיות – החלטות של מועצות דתיות או של נושאי משרה בהן מלבד החלטת רב מקומי או החלטה מטעם הממשלה.
• החלטה של רשויות מקומיות או בעלי תפקיד בהן מלבד החלטות הדורשות אישור של שר הפנים שעיקר ההחלטה בה הוא החלטת שר הפנים.

חשיבותו של עורך הדין בעתירה מנהלתית

תפקידו של עורך הדין בעתירה מנהלית הוא בעל חשיבות עצומה ורבת פנים. עתירה מנהלית היא הליך המשלב בתוכו הבנה בהחלטות ותהליכים של רשויות ציבוריות, זיהוי לקונות בהחלטה שלהם ופעולה שחייבת להיות מהודקת ומקצועית ובעיקר מהירה. כל אלו הם אתגרים שעורך הדין מתמודד איתם בעת טיפול בעתירה מנהלית.

• הליך משפטי מורכב – עתירה מנהלית היא מורכבת מעצם העובדה שיש להגיע ממקום של הבנה מוחלטת של תהליכים והחלטות של גופים ציבוריים ולדעת לתרגם את ההחלטות הללו לטיעונים משפטיים שאין בהם לא היבט פלילי ולא היבט של פשיעה אזרחית, אלא למעשה ערעור על החלטה מקצועית שנלקחה.

• דורש פניה לערכאות גבוהות – עתירה מנהלית דורשת פניה לערכאות הגבוהות יותר במערכת המשפט הישראלי, התביעה הראשונית מופנית לבית המשפט לעתירות מנהלתיות שהשופטים בו הם שופטים נבחרים מתוך סגל השיפוט של בית המשפט המחוזי וכל ערעור או שינוי מוגש ישירות לבג"צ. לכן הצורך להשתמש במומחיות ובידע של עורך הדין היא מוחלטת.

• עורך הדין הוא חלק מהתהליך – מעבר לכל מה שנאמר עד כה, בהגשת עתירה מנהלתית נדרש חתימה של עורך דין על תצהיר המאשר שהנתונים והמידע הנמסר בעתירה הוא אמין ומדויק. גם מטעם המשיבים נדרש חתימת עורך דין. בכל שלב של ייצוג מול הערכאות המשפטיות, עורך הדין הוא המייצג הבלעדי של העותרים בעתירה.

• מקצועיות מרבית נדרשת – עתירה מנהלתית היא הליך אשר חוסר מקצועיות, אי ירידה לפרטים ותגובה לא מספיק מהירה יכולה באופן מידי להביא לדחיית התיק. לכן מכלול הפעולות של עורך הדין ורמת המקצועיות יש בהם השפעה ממשית על הצלחת העתירה המנהלתית.

שאלות ותשובות בנושא עורך דין עתירה מנהלית