סטנטים בעורקי הלב – מתי מגיע פיצוי ממחלות קשות?

בהגדרה האחידה של ניתוח מעקפי לב, המפקח על הביטוח כתב משפט אחד שחשוב לכל מי שעבר צנתור: "מובהר כי צינתור העורקים הכליליים אינו מכוסה". הפעולה הנפוצה ביותר לפתיחת עורקי הלב מוחרגת, במפורש, מאחת ההגדרות המרכזיות של ביטוח מחלות קשות. ובכל זאת, הרבה מבוטחים שעברו צנתור עם סטנט זכאים לכסף. יש לכך שלוש דרכים: כשהצנתור בוצע בגלל התקף לב, כשהפוליסה כוללת תשלום נוסף על צנתור טיפולי, וכשהסטנט הוכנס לאבי העורקים ולא לעורקי הלב. המאמר עובר על כל אחת מהן, ועל הפרטים הקטנים שבגללם תביעות נדחות.

עיקרי הדברים

  • הצנתור עצמו מוחרג – הגדרת ניתוח המעקפים קובעת במפורש שצנתור העורקים הכליליים אינו מכוסה
  • סטנט בזמן התקף לב – הפיצוי המלא מגיע לפי הגדרת האוטם, שמאז 2015 נשענת בעיקר על בדיקות דם
  • תשלום חלקי על צנתור – בחלק מהפוליסות, כמו הראל, 10% מסכום הביטוח ועד 20,000 ש"ח, פעם אחת
  • סטנט באבי העורקים – צנתור לתיקון מפרצת של 5 ס"מ ומעלה כלול בהגדרת ניתוח אבי העורקים

 

מה קורה בצנתור עם סטנט

לפי MedlinePlus, בצנתור טיפולי מעבירים חוט מנחה דרך החסימה בעורק הלב, ועליו צנתר עם בלון. ניפוח הבלון פותח את העורק ומחזיר את זרימת הדם. אחר כך מושאר בעורק סטנט, צינורית רשת מתכת קטנה שמתרחבת עם הבלון ומונעת מהעורק להיסגר שוב. כמעט כל הסטנטים היום מצופים בתרופה, שמפחיתה את הסיכוי שהעורק ייחסם שוב בעתיד[1].

החסימות נגרמות מרובד של שומן וכולסטרול שמצטבר בדופן העורק. לפי MedlinePlus, מבצעים את הצנתור בשני מצבים עיקריים: כשיש חסימה בעורק לב במהלך התקף לב או אחריו, וכשהיצרות גורמת לכאבים מתמשכים בחזה (תעוקה) שהתרופות לא מצליחות לשלוט בהם[1].

ההבחנה בין שני המצבים האלה היא בדיוק ההבחנה שקובעת את גובה הפיצוי. צנתור בגלל התקף לב וצנתור בגלל תעוקה הם אותה פעולה בחדר הצנתורים, אבל שני עולמות שונים בפוליסה.

 

מה ההגדרות האחידות אומרות על צנתור

בהגדרות האחידות של המפקח, ניתוח מעקפי לב הוא "ניתוח לב פתוח לשם ביצוע מעקף של חסימה או היצרות בעורק כלילי", ולצדו נכתב: "למען הסר ספק, מובהר כי צינתור העורקים הכליליים אינו מכוסה"[2]. אותו משפט מופיע בפוליסות של כלל ושל הראל[6][4].

גם הגדרת התקף הלב מחריגה במפורש את מה שמביא הרבה אנשים לצנתור: "תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) אינה מכוסה"[2]. ובפוליסת כלל נכתב גם שתיקון מסתם שלא בניתוח לב פתוח, למשל בגישה מלעורית או בצנתור, לא ייחשב מקרה ביטוח[6].

המסקנה: צנתור עם סטנט בגלל תעוקה יציבה, בלי התקף לב, אינו מזכה בפיצוי המלא בהגדרות האחידות. אבל זה לא אומר שאין כסף. צריך לבדוק שלוש דרכים אחרות.

 

הדרך הראשונה: הסטנט הוכנס בגלל התקף לב

כשמבוטח מגיע לבית החולים עם התקף לב ועובר צנתור דחוף, מקרה הביטוח אינו הצנתור אלא האוטם. בחוזר 2015-1-17 עדכן המפקח את ההגדרה. ההגדרה המקורית דרשה שלושה קריטריונים במצטבר: כאבי חזה אופייניים, שינויים חדשים באק"ג ועלייה באנזימי הלב. המפקח הסביר שהגישה הרפואית עברה להסתמך כמעט רק על בדיקות ביוכימיות, וקבע שהאבחנה תיתמך בבדיקה ביוכימית של עלייה באנזימי שריר הלב או בטרופונין לרמה של 1 ng/ml או יותר, ושאפשר לדרוש בנוסף רק אחת משתי אינדיקציות: כאבי חזה אופייניים או שינויים באק"ג[3].

בפוליסת הראל ההגדרה מנוסחת בהתאם: בדיקה ביוכימית שמראה עלייה באנזימי שריר הלב, או עלייה בטרופונין לרמה של 1 ng/ml ומעלה, או סטייה מהערך התקין לפי אמות המידה הרפואיות המקובלות להגדרת אוטם, ובנוסף כאבי חזה אופייניים או שינויים באק"ג[4]. תוצאות הטרופונין מהמיון הן לכן המסמך החשוב ביותר בתביעה, יותר מדוח הצנתור עצמו.

הסיבה לדחיות בתביעות כאלה היא לרוב סיכום אשפוז שמתאר "תעוקה לא יציבה" במקום אוטם, או בדיקות דם שלא צורפו. כדאי לבקש מבית החולים את כל תוצאות הטרופונין לאורך האשפוז, ולא רק את הערך הראשון. על הגדרת התקף הלב והמלכודות שבה הרחבנו בעמוד עורך דין לתביעות התקף לב.

 

הדרך השנייה: תשלום נוסף על צנתור טיפולי

חלק מהפוליסות מוסיפות כיסוי מוגבל לצנתור עצמו. בפוליסת הראל, למשל, יש תשלום נוסף של 10% מסכום הביטוח, ועד 20,000 ש"ח, במקרה של צנתור כלילי טיפולי. ההגדרה כוללת טיפול ראשון בהיצרות או בחסימה של עורק כלילי אחד או יותר, בבלון, בחיתוך רובד טרשתי, בהשארת תומכן (סטנט) או בפעולה דומה בתוך העורק[4]. הגדרה דומה מופיעה ברשימת המחלות של AIG[5].

התנאי מה זה אומר בפועל
הכרחי מסיבה רפואית, לפי קרדיולוג מומחה צריך חוות דעת של קרדיולוג, לא רק את דוח הצנתור
הוכחה אנגיוגרפית של היצרות של 60% לפחות דוח הצנתור צריך לציין את אחוז ההיצרות
לא כולל לייזר, פעולות אבחנתיות וצנתור אבחנתי צנתור שבו רק צילמו את העורקים אינו מזכה
טיפול ראשון, ותשלום פעם אחת בלבד צנתור חוזר, למשל בגלל היצרות בתוך הסטנט, לא יזכה שוב
בתנאי שטרם התגלתה מחלת לב מהקבוצה השנייה מי שכבר אובחן בהתקף לב, למשל, לא יקבל את התשלום הנוסף

התנאים מצטברים[4]. התנאי האחרון חשוב במיוחד: התשלום הנוסף ניתן רק אם טרם התגלתה במבוטח מחלת לב מהקבוצה השנייה של הפוליסה, שכוללת בין השאר אוטם, ניתוח מעקפים, ניתוח מסתמים וקרדיומיופתיה. כלומר, הכיסוי הזה נועד בדיוק למי שעבר צנתור בלי התקף לב. מי שעבר צנתור בזמן התקף לב יתבע את הפיצוי המלא על האוטם.

💡 טיפ מקצועי

הכיסוי לצנתור מופיע לרוב בפרק נפרד של הפוליסה, תחת "תשלומים נוספים" או "כיסויים נוספים", ולא ברשימת המחלות. מבוטחים רבים לא יודעים שהוא קיים. אם עברתם צנתור עם סטנט, חפשו בפוליסה את המילים "צנתור כלילי טיפולי" או CORONARY ANGIOPLASTY.

 

הדרך השלישית: סטנט באבי העורקים

לא כל סטנט מוכנס לעורקי הלב. מפרצת באבי העורקים, העורק הראשי של הגוף, מטופלת היום פעמים רבות בצנתור, בהחדרת שתל דמוי תומכן. בחוזר 2015-1-17 הסביר המפקח שחלק גדול מהניתוחים באבי העורקים מבוצע היום בצנתור, ולכן הגדרה שלא מכסה צנתור מחריגה חלק גדול מהמקרים. נקבע שההגדרה תכלול גם מקרים שבהם הפרוצדורה מבוצעת בצנתור, אם קיימת מפרצת בגודל 5 ס"מ או יותר[3].

בפוליסת כלל ההגדרה מנוסחת כך: ניתוח להחלפת קטע מאבי העורקים או לתיקון מפרצת באבי העורקים, בחזה או בבטן, או צנתור לתיקון מפרצת של 5 ס"מ או יותר[6]. כאן הצנתור מזכה בפיצוי מלא, ולא חלקי. ההבדל בין סטנט בעורק הלב לסטנט באבי העורקים הוא ההבדל בין החרגה מפורשת לפיצוי מלא.

הנתון המכריע הוא גודל המפרצת, ולכן חשוב שהבדיקה שלפני הצנתור, לרוב CT, תתעד את הקוטר המדויק. על ההגדרה עצמה ועל המקרים הגבוליים כתבנו במאמר על תביעות ביטוח בגין ניתוח אבי העורקים.

 

כשהצנתור לא הספיק: מעקפים וניתוח לב פתוח

לפעמים הצנתור מגלה שהחסימות נרחבות מדי לסטנט, והמבוטח מופנה לניתוח מעקפים. ניתוח מעקפי לב הוא אחת המחלות שחוזר 2015-1-17 קבע שכל תכנית ביטוח מחלות קשות חייבת לכסות[3], והוא מזכה בפיצוי מלא. גם מי שקיבל קודם תשלום חלקי על צנתור, עשוי לקבל אחר כך את הפיצוי על הניתוח, לפי תנאי הפוליסה.

אותו עיקרון חל על מסתמים: תיקון מסתם בצנתור אינו מקרה ביטוח בפוליסת כלל, אבל ניתוח לב פתוח לתיקון או להחלפת מסתם כן[6]. על ההבחנה בין ניתוח לב פתוח לבין טיפול בצנתור הרחבנו במאמר על ניתוח לב פתוח ותביעת ביטוח מחלות קשות.

 

אחרי הצנתור: שיקום לב וזכויות

גם כשאין פיצוי מביטוח מחלות קשות, יש זכויות. לפי כל-זכות, חולים שעברו צנתור התערבותי זכאים לשירותי שיקום לב בלי תשלום במסגרת סל הבריאות, וכך גם מי שעברו התקף לב או ניתוח מעקפים. השיקום ניתן במכוני שיקום לב על ידי צוות רב-מקצועי, שכולל קרדיולוג, אחות, דיאטנית ומאמן גופני[7].

ומי שלא זכאי לשיקום בחינם, למשל מי שאושפז בגלל תעוקה לא יציבה, יכול לקבל אותו בתשלום עצמי או דרך הביטוח המשלים של הקופה, ומשרד הבריאות ממליץ שגם חולים כאלה יקבלו שיקום[7].

לגבי התביעה עצמה: לפי כל-זכות, בפוליסות שנרכשו מ-15.11.2020 אפשר לתבוע בביטוח מחלות קשות תוך 5 שנים ממועד האירוע, וחברת הביטוח צריכה לשלם תוך 30 יום מקבלת כל המסמכים[9]. ולפי כל-זכות, הפיצוי בביטוח מחלות קשות אינו מתחשב בסכומים שהמבוטח מקבל ממקורות אחרים[8], ולכן אפשר לתבוע מכל פוליסה שיש לכם.

 

המסמכים שצריך לבקש מבית החולים

תביעה בעקבות צנתור נשענת על מסמכים מדויקים. מבית החולים כדאי לבקש: את דוח הצנתור המלא, עם אחוזי ההיצרות בכל עורק ופירוט הפעולות שבוצעו; את כל תוצאות הטרופונין ואנזימי הלב לאורך האשפוז; את תרשימי האק"ג; ואת סיכום האשפוז עם האבחנה הסופית.

כשהתביעה היא על התשלום הנוסף לצנתור, צריך גם חוות דעת של קרדיולוג שהצנתור היה הכרחי. כשהתביעה על אבי העורקים, צריך את בדיקת ההדמיה עם קוטר המפרצת. וכשהסיכום מתאר "תעוקה" אבל הבדיקות מראות עלייה בטרופונין, כדאי לבקש מהקרדיולוג התייחסות מפורשת לשאלה אם היה אוטם.

ליווי של עורך דין מחלות קשות עוזר לזהות איזו מבין הדרכים מתאימה למקרה שלכם, לבדוק את הכיסויים הנוספים בפוליסה, ולהתמודד עם דחייה שנשענת על נוסח סיכום האשפוז.

 

שאלות ותשובות

עברתי צנתור והכניסו לי סטנט. מגיע לי פיצוי מביטוח מחלות קשות?

תלוי בסיבה ובפוליסה. אם הצנתור בוצע בגלל התקף לב שעומד בהגדרה, הפיצוי המלא מגיע לפי הגדרת האוטם. אם לא, ההגדרות האחידות מחריגות צנתור, אבל בחלק מהפוליסות יש תשלום נוסף על צנתור טיפולי, למשל 10% מסכום הביטוח ועד 20,000 ש"ח בפוליסת הראל.

הכניסו לי שני סטנטים בשני צנתורים. אקבל פעמיים?

בפוליסת הראל, לדוגמה, התשלום על צנתור טיפולי ניתן פעם אחת בלבד בתקופת הביטוח, והוא מוגדר כטיפול ראשון בהיצרות. צנתור חוזר לא יזכה בתשלום נוסף.

בסיכום האשפוז כתוב "תעוקה לא יציבה", אבל הטרופונין עלה. מה עושים?

מאז חוזר 2015-1-17, הגדרת האוטם נשענת בעיקר על בדיקה ביוכימית, טרופונין של 1 ng/ml ומעלה או עלייה באנזימי הלב, יחד עם כאבי חזה אופייניים או שינויים באק"ג. כדאי לבקש את כל תוצאות הבדיקות ואת התייחסות הקרדיולוג לשאלה אם היה אוטם.

הכניסו לי סטנט למפרצת באבי העורקים. זה מכוסה?

כן, אם המפרצת בגודל 5 ס"מ או יותר. מאז חוזר 2015-1-17, הגדרת ניתוח אבי העורקים כוללת גם צנתור לתיקון מפרצת בגודל כזה, והוא מזכה בפיצוי מלא.

 

מקורות שצוטטו במאמר (9)

 

מילון מושגים

סטנט (תומכן)
צינורית רשת מתכת קטנה שמושארת בעורק אחרי פתיחתו בבלון, ומונעת ממנו להיסגר שוב.
צנתור כלילי טיפולי
צנתור שבו פותחים היצרות בעורק הלב, בבלון, בסטנט או בפעולה דומה. שונה מצנתור אבחנתי, שבו רק מצלמים את העורקים.
טרופונין
חלבון של שריר הלב שעולה בדם כשיש נזק ללב. מאז 2015 הוא הבסיס לאבחנת אוטם בפוליסות.
תעוקת חזה (אנגינה)
כאבים בחזה בגלל אספקת דם לא מספקת ללב, בלי נמק של שריר הלב. מוחרגת מהגדרת התקף הלב.
היצרות בתוך הסטנט
חסימה חוזרת של העורק בתוך הסטנט שהוכנס. עלולה לחייב צנתור נוסף.
מפרצת אבי העורקים
התרחבות של העורק הראשי. צנתור לתיקון מפרצת של 5 ס"מ ומעלה כלול בהגדרת ניתוח אבי העורקים.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

עברתם צנתור עם סטנט? נבדוק באיזו דרך מגיע לכם כסף

משרד עו"ד שי סולטן מלווה מבוטחים בתביעות מחלות קשות על התקף לב, צנתור וניתוחי לב מול חברות הביטוח. ייעוץ ראשוני ללא עלות.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

שי סולטן
עו"ד שי סולטן
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו"ד שי סולטן בוואטספ מלאו את הטופס כאן.