מדוע חברות ביטוח דוחות תביעות מחלות קשות – 10 הסיבות הנפוצות

מכתב דחייה מחברת ביטוח נראה סופי, עם נימוק קצר וסעיף מהפוליסה. בפועל, כמעט כל דחייה של תביעת מחלות קשות נשענת על אחת מעשר סיבות מוכרות, ולכל אחת מהן יש בחוק, בתקנות ובחוזרי המפקח על הביטוח תנאים שחברת הביטוח חייבת לעמוד בהם. חלק מהנימוקים מוצדקים. חלק אחר נכון רק בחלקו, או לא חל בכלל על המקרה. המאמר עובר על עשר הסיבות לפי הסדר, ולצד כל אחת מסביר מה החברה צריכה להוכיח, ומה המבוטח יכול לטעון.

עיקרי הדברים

  • אי גילוי – גם כשהוכח, ברירת המחדל היא הפחתה יחסית, ואחרי שלוש שנים מהכריתה הטענה מוגבלת מאוד
  • מצב רפואי קודם – סייג כללי מוגבל בזמן, וסייג אישי חייב להופיע במפורש בדף פרטי הביטוח
  • הגדרת המחלה – ההגדרות מבוססות על הגדרות אחידות של המפקח, ומבטח רשאי להרחיב אותן אך לא לצמצם
  • מסמכים והתיישנות – איחור בהודעה פוגע בתביעה רק אם הזיק לבירור, וההתיישנות בביטוח מחלות היא חמש שנים

 

1. אי גילוי בהצהרת הבריאות

זו הסיבה הנפוצה ביותר. חברת הביטוח טוענת שהמבוטח לא סיפר, בשאלון שמילא ברכישה, על בדיקה, אבחנה או טיפול. לפי סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, על שאלה בעניין מהותי שהמבטח הציג, המבוטח צריך להשיב "תשובה מלאה וכנה", אבל שאלה גורפת אינה מחייבת אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה[1].

גם כשהיה אי גילוי, החוק לא מאפשר לחברה פשוט לסרב. לפי סעיף 7, ברירת המחדל היא הפחתה יחסית של התגמולים, לפי היחס בין הפרמיה ששולמה לפרמיה שהייתה משתלמת אילו נמסר המידע. פטור מלא נשמר למקרים של מרמה, או כשמבטח סביר לא היה מבטח כלל. ולפי סעיף 8, אין תרופה כשהעובדה שלא גולתה לא השפיעה על קרות המקרה, למעט מרמה[1].

ויש עוד הגנה, שמבוטחים רבים לא מכירים. לפי סעיף 54(א), על ביטוח מחלה שמשלם סכום מוסכם מראש חלות הוראות הפרק על ביטוח חיים, ובפרק הזה סעיף 43 קובע שהמבטח אינו זכאי לתרופות של סעיף 7 "לאחר שעברו שלוש שנים מכריתת החוזה", אלא אם המבוטח פעל בכוונת מרמה[1]. בפוליסה בת יותר משלוש שנים, טענת אי גילוי בלי מרמה מוגבלת מאוד.

 

2. מצב רפואי קודם

סיבה קרובה, אבל שונה. כאן החברה לא טוענת שהמבוטח הסתיר משהו, אלא שהמחלה נובעת ממצב שהיה קיים לפני ההצטרפות, ושהפוליסה מחריגה אותו. התקנות על מצב רפואי קודם מגבילות את הסייג הזה: סייג כללי מוגבל לשנה מתחילת הביטוח, ולחצי שנה אם המבוטח הצטרף אחרי גיל 65, וסייג אישי חייב להופיע במפורש בדף פרטי הביטוח, עם תיאור המצב ומשך הסייג[2].

ועוד הגנה חשובה: לפי התקנות, סייג כללי אינו תקף לגבי מצב שהמבוטח גילה למבטח לפני הכריתה, והמבטח לא סייג אותו במפורש[2]. גם ההגדרה של "מצב רפואי קודם" חשובה. בפוליסת הראל, למשל, מדובר במצב שאובחן, או שהיה בתהליך אבחון מתועד, בתקופה שלפני ההצטרפות[3]. תסמין שלא נבדק, או חשד שלא תועד, לא בהכרח עומדים בהגדרה.

על דחייה בטענה הזו כתבנו בפירוט במאמר על טענת מחלה שהייתה קיימת לפני הפוליסה.

 

3. המחלה לא עומדת בהגדרה

בביטוח מחלות קשות, לא מספיק לחלות. המחלה צריכה לעמוד בהגדרה שבפוליסה: סוג הסרטן, שלב המחלה, בדיקות מסוימות, או נזק נוירולוגי קבוע אחרי שבץ. חברות דוחות לא פעם בטענה שאחד התנאים בהגדרה לא מתקיים.

כאן חשוב לדעת שההגדרות אינן בשליטה מלאה של החברה. המפקח על הביטוח קבע הגדרות אחידות, ובחוזר 2015-1-17 חייב את המבטחים לבחון את ההגדרות לפחות אחת לשלוש שנים ולבסס אותן "על הגדרות רפואיות מקובלות"[4]. החוזר גם עדכן הגדרות מיושנות. בהתקף לב, למשל, הוא קבע שהאבחנה תיתמך בבדיקה ביוכימית, ולא בשלושה קריטריונים מצטברים כמו בעבר[4].

לכן, כשנימוק הדחייה הוא "לא עומד בהגדרה", צריך לבדוק שלושה דברים: מה בדיוק כתוב בהגדרה שבפוליסה שלכם, האם ההגדרה עודכנה לפי החוזר, והאם המסמכים הרפואיים באמת לא עונים עליה, או שפשוט לא נכתבו במונחים שלה.

 

4. תקופת אכשרה, 5. תקופת הישרדות

תקופת אכשרה היא פרק הזמן מתחילת הביטוח שבו מחלה שמתגלה אינה מזכה בפיצוי. בפוליסות רבות היא 90 ימים. הדחייה כאן נשענת על תאריכים, ולכן השאלה המכרעת היא מתי בדיוק התגלתה המחלה. בפוליסת כלל, למשל, אין תקופת אכשרה למקרה ביטוח שנובע ישירות מתאונה[5]. על הנושא כתבנו במאמר על תקופת המתנה בביטוח מחלות קשות.

תקופת הישרדות היא מספר הימים שהמבוטח צריך לחיות אחרי האבחנה כדי שהפיצוי ישולם. בפוליסת כלל היא 14 ימים[5]. כשהמבוטח נפטר בתוך התקופה, החברה דוחה את התביעה של המוטבים. גם כאן התאריכים קובעים, וכדאי לבדוק מתי נקבעה האבחנה בפועל, ולא רק מתי נכתב המסמך הסופי.

הסיבה מה החברה צריכה להראות מה כדאי לבדוק
אכשרה שהמחלה התגלתה בתוך תקופת האכשרה מועד הגילוי המדויק, ואם המקרה נובע מתאונה
הישרדות שהמבוטח נפטר בתוך התקופה מהאבחנה מתי נקבעה האבחנה בפועל
גיל שהמחלה אובחנה אחרי גיל הסיום או ההפחתה תאריך האבחנה מול תאריך הלידה
פרמיה שהפוליסה בוטלה כדין לפני המקרה האם נשלחו דרישה והודעה בכתב

 

6. חריג בפוליסה

כל פוליסה כוללת רשימת חריגים: מצבים שבהם החברה לא משלמת גם כשהמחלה עומדת בהגדרה. החריגים צריכים להופיע בפוליסה בבירור, ונקראים בצמצום. בפוליסת הראל, למשל, יש חריג למקרה ביטוח "הנובע באופן ישיר מפעילות בעלת אופי צבאי"[3]. המילים "באופן ישיר" מצמצמות את החריג, ולכן מחלה שרק התגלתה בזמן השירות אינה נכנסת אליו אוטומטית.

כשנימוק הדחייה הוא חריג, צריך לקרוא את הנוסח המדויק שלו, ולבדוק אם העובדות באמת נכנסות לתוכו. חריג בפוליסה הוא חריג: חברת הביטוח צריכה להראות שהמקרה נכנס לתוכו, ולא המבוטח שהוא מחוץ לו.

 

7. אי תשלום פרמיה, 8. גיל

חברות דוחות לפעמים בטענה שהפוליסה כבר לא הייתה בתוקף, כי הפרמיה לא שולמה. אבל פיגור בתשלום לא מבטל פוליסה מאליו. לפי סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח, אם הפרמיה לא שולמה גם תוך 15 ימים אחרי דרישה בכתב, המבטח רשאי להודיע בכתב שהחוזה יתבטל כעבור 21 ימים נוספים, אם הפיגור לא יסולק[1]. בלי דרישה ובלי הודעה כאלה, הפוליסה לא בוטלה כדין.

סיבה אחרת היא הגיל. רוב הפוליסות מסתיימות בגיל מסוים, וחלקן מפחיתות את הסכום לפני כן. בפוליסת כלל, התגמולים קטנים ב-50% מגיל 70, והפוליסה מתחדשת עד גיל 75[5]. מה שקובע הוא תאריך האבחנה, ולכן מבוטח שאובחן ימים לפני גיל ההפחתה זכאי לסכום המלא, גם אם התביעה הוגשה אחרי כן.

⚠️ עצור – אל תפסיקו לשלם בזמן התביעה

מבוטח שמחכה להחלטה עלול להפסיק לשלם פרמיה. בפוליסות רבות הכיסוי ממשיך גם אחרי תשלום, למחלות מקבוצות אחרות. ביטול בגלל פיגור יכול לסגור את הדלת למקרה הבא.

 

9. מקרה שני או כיסוי שמוצה

מי שכבר קיבל פיצוי ותובע שוב, עלול לקבל דחייה בנימוק שהכיסוי מוצה, או שהמחלה החדשה היא המשך של הקודמת. בפוליסת כלל, מקרה שני מזכה רק בתנאים מצטברים, ביניהם שהוא אינו מאותה קבוצת מחלות, למעט סרטן שני, ושעברו יותר מ-180 ימים מהמקרה הראשון[5].

בפוליסות אחרות הכללים שונים. הנימוק "הכיסוי מוצה" נכון רק אם הפוליסה הספציפית שלכם קובעת זאת, ולא כי כך מקובל. כדאי לבקש מהחברה הפניה מדויקת לסעיף שעליו היא נשענת.

 

10. מסמכים חסרים, הודעה מאוחרת והתיישנות

הסיבה האחרונה היא פרוצדורלית. חברת הביטוח טוענת שלא קיבלה מסמכים, שההודעה על המחלה נמסרה באיחור, או שהתביעה התיישנה. לפי סעיף 24 לחוק, הפרת חובת ההודעה או המסירה פוגעת בתגמולים רק במידה שקיומה היה מאפשר למבטח להקטין את חבותו, ולא כשהאיחור היה מוצדק או לא הכביד על הבירור[1].

ההתיישנות היא טענה רצינית יותר. לפי סעיף 31, בביטוח מפני מחלות ואשפוז היא חמש שנים מקרות מקרה הביטוח. ולפי סעיף 31א, הגשת תביעה לחברת הביטוח אינה עוצרת את המניין[1]. מבוטח שמנהל משא ומתן ארוך עם החברה צריך לעקוב אחרי המועד. ההשגה עצמה, אחרי שבדקתם את הנימוק, מתנהלת כפי שתיארנו במאמר על ערעור על דחיית תביעת מחלות קשות.

חשוב לזכור גם מה מכתב הדחייה חייב לכלול. לפי חוזר יישוב תביעות, הודעת דחייה צריכה לכלול את הנימוקים, ולציין את זכותו של המבוטח להגיש חוות דעת מטעמו ולפנות לממונה על פניות הציבור בחברה[6]. מכתב דחייה בלי נימוק ברור הוא כבר נקודת פתיחה טובה להשגה. עורך דין מחלות קשות יכול לזהות איזו מעשר הסיבות עומדת מאחורי הנימוק, ומה התשובה המשפטית לה.

 

שאלות ותשובות

מה הסיבה הנפוצה ביותר לדחיית תביעת מחלות קשות?

טענת אי גילוי בהצהרת הבריאות, וטענת מצב רפואי קודם. לשתיהן יש מגבלות בחוק: אי גילוי מוביל לרוב להפחתה יחסית ולא לפטור מלא, וסייג מצב רפואי קודם מוגבל בזמן וחייב להופיע במפורש.

האם חברת הביטוח יכולה לטעון לאי גילוי אחרי שנים?

לפי סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח, שחל על ביטוח מחלה בסכום מוסכם לפי סעיף 54(א), אחרי שלוש שנים מכריתת החוזה המבטח אינו זכאי לתרופות בשל אי גילוי, אלא אם המבוטח פעל בכוונת מרמה.

פיגור בתשלום הפרמיה מבטל את הפוליסה?

לא מאליו. לפי סעיף 15 לחוק, נדרשת דרישה בכתב, 15 ימים לתשלום, ואחריה הודעה בכתב שהחוזה יתבטל כעבור 21 ימים נוספים אם הפיגור לא יסולק.

כמה זמן יש להגיש תביעה בביטוח מחלות קשות?

חמש שנים מקרות מקרה הביטוח, לפי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח. הגשת תביעה לחברה אינה עוצרת את המניין, ולכן כדאי לעקוב אחרי המועד גם בזמן ההשגה.

 

מקורות שצוטטו במאמר (6)

 

מילון מושגים

אי גילוי
תשובה לא מלאה או לא כנה לשאלה מהותית בשאלון הבריאות ברכישת הביטוח.
הפחתה יחסית
הקטנת התגמולים לפי היחס בין הפרמיה ששולמה לפרמיה שהייתה משתלמת אילו נמסר המידע.
סייג מצב רפואי קודם
סייג שפוטר את המבטח ממקרה שנובע ממצב שהיה קיים לפני ההצטרפות, בגבולות שבתקנות.
תקופת אכשרה
פרק הזמן מתחילת הביטוח שבו מחלה שמתגלה אינה מזכה בפיצוי.
תקופת הישרדות
מספר הימים שהמבוטח צריך לחיות אחרי האבחנה כדי שהפיצוי ישולם.
חריג
מצב שהפוליסה מוציאה מהכיסוי גם כשהמחלה עומדת בהגדרה.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

קיבלתם דחייה? נבדוק אם הנימוק עומד בחוק

משרד עו"ד שי סולטן בודק מכתבי דחייה בתביעות מחלות קשות, ומגיש השגות ותביעות כשהנימוק אינו מוצדק. ייעוץ ראשוני ללא עלות.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

שי סולטן
עו"ד שי סולטן
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו"ד שי סולטן בוואטספ מלאו את הטופס כאן.