בתביעה רפואית בבית משפט, מסמכים רפואיים לבדם בדרך כלל לא מספיקים. תקנות סדר הדין האזרחי קובעות שבעל דין שרוצה להוכיח עניין שברפואה יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה. בתביעות מחלות קשות, שבהן המחלוקת היא לרוב אם המחלה עומדת בהגדרה, חוות הדעת היא לא פעם מה שמכריע. אבל היא לא רק כלי לבית המשפט. כבר בשלב ההשגה מול חברת הביטוח, לפי הוראות המפקח, למבוטח יש זכות להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו. המאמר מסביר מתי צריך חוות דעת נגדית, איך בוחרים מומחה, מה חוות דעת טובה כוללת, ומה קורה לה בבית המשפט.
עיקרי הדברים
- כבר בהשגה – הודעת דחייה צריכה לציין את זכות התובע להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו
- בבית המשפט – עניין שברפואה מוכיחים בחוות דעת של מומחה שמצורפת לכתב הטענות
- חוות דעת נגדית – תובע שחולק על חוות הדעת של הנתבע מגיש חוות דעת נגדית תוך 60 ימים
- מומחה מטעם בית המשפט – הסכמה למינוי כזה עלולה לבטל את חוות הדעת שהוגשו קודם
מתי צריך חוות דעת נגדית
חברת הביטוח מקבלת החלטות על סמך הרופאים שלה. כשהיא דוחה תביעה בטענה שהמחלה לא עומדת בהגדרה, או שהייתה קיימת לפני ההצטרפות, ההחלטה נשענת לרוב על חוות דעת של רופא יועץ מטעמה. המבוטח שמשיב רק במסמכים הרפואיים שלו מתמודד עם פרשנות מקצועית בלי פרשנות מקצועית משלו.
חוות דעת נגדית נחוצה בשלושה מצבים עיקריים. הראשון, כשהמחלוקת היא על פרשנות של ממצא, למשל אם גידול חדר לרקמה, או אם נזק נוירולוגי הוא קבוע. השני, כשהמחלוקת היא על קשר סיבתי או על מועד, למשל אם מחלה הייתה קיימת לפני ההצטרפות. השלישי, כשההגדרה דורשת קביעה של מומחה, והמסמכים הקיימים לא כוללים אותה במפורש.
יש גם מצבים שבהם חוות דעת אינה נחוצה. כשהדחייה נשענת על עניין משפטי, כמו פרשנות של חריג או טענת התיישנות, חוות דעת רפואית לא תפתור אותה. כדאי לזהות קודם על מה בדיוק המחלוקת.
חוות דעת בשלב ההשגה מול החברה
הוראות המפקח מכירות בזכות הזו במפורש. לפי חוזר בירור ויישוב תביעות 2016-9-9, הודעת תשלום, הודעת תשלום חלקי או הודעת דחייה תכלול פסקה שמציינת בהבלטה מיוחדת את זכויות התובע, ובהן הזכות להשיג על ההחלטה, "לרבות זכותו להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו"[1].
השגה עם חוות דעת רצינית מעבירה את הדיון למישור המקצועי. מחלקת התביעות צריכה להתמודד עם עמדה של רופא מומחה, ולא רק עם טענה של מבוטח. לא פעם, השגה כזו מביאה לשינוי ההחלטה או להצעת פשרה, בלי שנדרש הליך משפטי.
יש לשים לב לזמן. הגשת השגה לחברה אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות. בביטוח מחלות קשות, לפי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, ההתיישנות היא חמש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח[4]. אם הזמן קצר, ייתכן שעדיף להכין חוות דעת שתתאים גם לכתב תביעה. על הדרכים לערער על דחייה כתבנו במאמר על ערעור על דחיית תביעת מחלות קשות.
איך בוחרים מומחה
הכלל הראשון: מומחה בתחום שההגדרה מתייחסת אליו. אם ההגדרה דורשת קביעה של נוירולוג, חוות הדעת צריכה להיות של נוירולוג. אם המחלוקת על דוח פתולוגי, פתולוג או אונקולוג. מומחה בתחום אחר, מוכשר ככל שיהיה, ייתן לחברת הביטוח טענה נוחה נגד חוות הדעת.
הכלל השני: ניסיון בכתיבת חוות דעת משפטיות. רופא מטפל מצוין לא תמיד יודע לכתוב חוות דעת שעונה על שאלות ההגדרה אחת לאחת. חוות דעת לבית משפט צריכה להיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות, ולפי תקנה 87(ז) לתקנות סדר הדין האזרחי, יש לצרף לה את רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן[3].
הכלל השלישי: זמינות לחקירה. לפי תקנה 87(ח), בעל דין שמגיש חוות דעת של מומחה מטעמו "ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט", זולת אם הצד שכנגד ויתר על חקירתו[3]. מומחה שלא מוכן להעיד ייצור בעיה בהמשך.
✅ מה חוות דעת טובה כוללת
- פרטי המומחה, תחום התמחותו וניסיונו
- רשימת המסמכים שעליהם התבסס, ואם בדק את המבוטח
- הגדרת המחלה מהפוליסה, ותשובה לכל תנאי בה בנפרד
- התייחסות לחוות הדעת של רופא חברת הביטוח, אם יש
- אסמכתאות מקצועיות למסקנות
מה חוות הדעת צריכה לענות
הטעות הנפוצה היא חוות דעת שמתארת את המחלה, את הטיפולים ואת ההשפעה על החיים, ולא עונה על השאלה. השאלה בתביעת מחלות קשות היא אם התנאים של ההגדרה מתקיימים. לכן, חוות דעת טובה מצטטת את ההגדרה, מפרקת אותה לתנאים, ומסבירה לגבי כל תנאי מה הממצא ומאיזה מסמך הוא עולה.
כשיש חוות דעת של רופא חברת הביטוח, חוות הדעת הנגדית צריכה להתמודד איתה ישירות. איפה הרופא של החברה טעה? איזה מסמך הוא לא ראה? איזו הגדרה רפואית הוא פירש אחרת? חוות דעת שמתעלמת מהעמדה שכנגד חלשה יותר מחוות דעת שמפריכה אותה.
ויש להבדיל בין עובדות לבין מסקנות. מומחה יכול לקבוע שהממצא הוא נזק נוירולוגי קבוע, אבל השאלה אם זה עומד בהגדרה בפוליסה היא בסופו של דבר שאלה משפטית. חוות הדעת צריכה לספק את הבסיס הרפואי למסקנה, והטיעון המשפטי ישען עליה. על הנושא כתבנו גם בעמוד על חוות דעת רפואית.
חוות הדעת בבית המשפט
פקודת הראיות מאפשרת לבית המשפט לקבל חוות דעת בכתב. לפי סעיף 20, בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, "לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית"[2]. ולפי סעיף 26, בית המשפט רשאי לצוות שהמומחה ייחקר, ו"ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך"[2].
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות את הסדר. לפי תקנה 87(א), מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה. לפי תקנה 87(ב), כשתובע הגיש חוות דעת בעניין שברפואה, הנתבע רשאי לדרוש להעמיד את נושאה לבדיקה בידי מומחה מטעמו. ולפי תקנה 87(ג), תובע שרוצה לחלוק על חוות דעת שצורפה לכתב ההגנה יגיש חוות דעת נגדית "בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת"[3].
לפי תקנה 87(ט), לא יוגשו חוות דעת נוספות מעבר למה שהתקנה מאפשרת, אלא באישור בית המשפט[3]. לכן, חשוב שחוות הדעת הראשונה תהיה מלאה. אי אפשר להניח שיהיה סיבוב נוסף.
| השלב | מה קורה | המקור |
|---|---|---|
| כתב התביעה | התובע מצרף חוות דעת של מומחה בעניין שברפואה | תקנה 87(א) |
| בדיקה מטעם הנתבע | הנתבע רשאי לדרוש בדיקה בידי מומחה מטעמו | תקנה 87(ב) |
| חוות דעת נגדית | תוך 60 ימים מהמצאת חוות הדעת של הנתבע | תקנה 87(ג) |
| חקירת המומחה | בעל הדין דואג להתייצבות המומחה שלו | תקנה 87(ח) |
| מומחה מטעם בית המשפט | בית המשפט רשאי למנות בכל עת | תקנה 88 |
מומחה מטעם בית המשפט
כששתי חוות הדעת סותרות, בית המשפט יכול למנות מומחה משלו. לפי תקנה 88(א), בית המשפט רשאי "בכל עת למנות מטעמו מומחה, כמה מומחים או צוות של מומחים", ולפי תקנה 88(ב) הוא שוקל, בין השאר, את שווי התביעה ואת היקף המחלוקת בין המומחים[3]. לפי תקנה 90, המומחה רשאי לדרוש מבעל דין להעמיד לבדיקה את נושא חוות הדעת.
כאן יש נקודה שחשוב להכיר. לפי תקנה 88(ד), כשמומחה מטעם בית המשפט מונה בהסכמת בעלי הדין, רואים את ההסכמה כהסדר דיוני שלפיו לא יוגשו חוות דעת מטעם בעלי הדין, ו"יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא התקבלו כראיה", אלא אם בית המשפט הורה אחרת[3].
המשמעות: הסכמה למינוי מומחה מטעם בית המשפט עלולה לבטל את חוות הדעת שהשקעתם בה. ההחלטה אם להסכים היא החלטה אסטרטגית, שכדאי לקבל עם עורך דין מחלות קשות, אחרי שבוחנים את חוזק חוות הדעת של שני הצדדים.
⚠️ עצור – לא מסכימים למינוי מומחה בלי להבין את ההשלכה
כשבית המשפט מציע למנות מומחה מטעמו בהסכמה, זה נשמע הוגן ופשוט. אבל לפי תקנה 88(ד), ההסכמה עלולה להוציא מהתיק את חוות הדעת שלכם, ולהשאיר את ההכרעה בידי מומחה אחד. שקלו את זה לפני שאתם עונים.
שאלות ותשובות
מתי כדאי להגיש חוות דעת רפואית נגד חברת הביטוח?
כשהמחלוקת היא רפואית: פרשנות של ממצא, קשר סיבתי, מועד תחילת מחלה, או קביעה של מומחה שההגדרה דורשת. כשהדחייה מבוססת על עניין משפטי, כמו פרשנות חריג או התיישנות, חוות דעת רפואית לבדה לא תפתור אותה.
אפשר להגיש חוות דעת כבר בהשגה לחברת הביטוח?
כן. לפי חוזר יישוב התביעות 2016-9-9, הודעת דחייה צריכה לציין בהבלטה את זכויות התובע, ובהן הזכות להשיג על ההחלטה, כולל הזכות להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו.
כמה זמן יש להגיש חוות דעת נגדית בבית המשפט?
לפי תקנה 87(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תובע שחולק על חוות דעת שצורפה לכתב ההגנה מגיש חוות דעת נגדית תוך 60 ימים מהיום שהומצאה לו, או בזמן אחר שבית המשפט הורה.
מה קורה אם בית המשפט ממנה מומחה מטעמו?
המומחה נותן חוות דעת לבית המשפט, ורשאי לדרוש לבדוק את המבוטח. אם המינוי נעשה בהסכמת הצדדים, לפי תקנה 88(ד), ככלל לא יוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, וחוות דעת שהוגשו קודם ייחשבו כאילו לא התקבלו כראיה.
מקורות שצוטטו במאמר (4)
- [1] חוזר 2016-9-9: מערכת כללים לבירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות ציבור – משרד האוצר, אגף שוק ההון · Source Score: 20
- [2] פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 – ויקיטקסט · Source Score: 20
- [3] תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [4] חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 – נבו · Source Score: 14
מילון מושגים
מסמך שבו מומחה מנתח שאלה מקצועית. בית המשפט רשאי לקבל אותו כראיה בכתב לפי סעיף 20 לפקודת הראיות.
חוות דעת שמשיבה לחוות דעת של הצד השני. בבית המשפט מגישים אותה תוך 60 ימים לפי תקנה 87(ג).
פנייה לחברת הביטוח נגד החלטה בתביעה. אפשר לצרף לה חוות דעת של מומחה מטעם המבוטח.
מומחה שבית המשפט ממנה כדי להכריע במחלוקת מקצועית, לפי תקנה 88.
רופא שחברת הביטוח נעזרת בו כדי לבחון תביעות. חוות דעתו אינה מחייבת את המבוטח או את בית המשפט.
מקורות מקצועיים שהמומחה מסתמך עליהם. לפי תקנה 87(ז), רשימתם מצורפת לחוות הדעת.
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
חברת הביטוח נשענת על הרופא שלה? צריך מומחה מטעמכם
משרד עו"ד שי סולטן מפנה למומחים מתאימים, בונה השגות על בסיס חוות דעת רפואית ומנהל תביעות מחלות קשות בבית המשפט. ייעוץ ראשוני ללא עלות.