בבניינים רבים ועד הבית קיים רק על הנייר. החברים התעייפו, עברו דירה או פשוט הפסיקו לענות, והבניין מתנהל בלי אף אחד שאחראי לו: אין גבייה, אין ניקיון, ונזילה מהגג מחכה חודשים. החוק לא משאיר את הדיירים בלי פתרון. חוק המקרקעין קובע שלכל בית משותף תהיה נציגות, ומאפשר לבעלי הדירות לכנס אסיפה בעצמם, ואם זה לא עובד, לבקש מהמפקח על רישום המקרקעין למנות נציגות חיצונית בשכר. המאמר מסביר את הצעדים לפי הסדר, מתי אפשר לתקן לבד ולקבל החזר, ואיך תובעים ועד שלא מבצע תיקון שפוגע בדירה שלכם.
עיקרי הדברים
- לכל בית משותף חייבת להיות נציגות – כך קובע סעיף 65 לחוק המקרקעין
- שליש מהדיירים יכולים לדרוש אסיפה – ואם הוועד לא מכנס אותה תוך 14 יום, הם רשאים לכנס בעצמם
- המפקח יכול למנות נציגות חיצונית בשכר – לפי סעיף 67, בדרך כלל אחרי שכונסה אסיפה ולא נבחר ועד
- תיקון עצמי הוא חריג – דרך המלך היא לדרוש מהנציגות ואז לפנות למפקח
מה החוק מחייב
סעיף 65 לחוק המקרקעין קובע: "לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול עניני הבית המשותף"[1]. הנציגות היא שלוחה של כל בעלי הדירות בכל עניין של החזקה וניהול, והיא רשאית להתקשר בחוזים ולהיות צד להליכים משפטיים בשם כולם[1]. כשאין תקנון רשום, חל התקנון המצוי שבתוספת לחוק[1].
לפי התקנון המצוי, האסיפה הכללית הרגילה בוחרת נציגות של חבר אחד עד חמישה, ואחד מהם משמש גזבר. האסיפה צריכה להתקיים לא יאוחר מחמישה עשר חודשים מהאסיפה הקודמת, והנציגות מכהנת עד שנבחרת נציגות חדשה[1]. לפי קריאתנו, בבניין שחל עליו התקנון המצוי, היעדר אסיפה במשך שנים וניהול כספים בלי גזבר אינם עומדים בדרישות.
צעד ראשון: לכנס אסיפה בעצמכם
לפי סעיף 6 לתקנון המצוי, הנציגות "חייבת להועידה, אם דרשו זאת בעליהן של שליש מן הדירות לפחות". ואם היא לא עשתה זאת תוך ארבעה עשר יום מהדרישה, "רשאים בעלי הדירות שדרשו זאת להועיד את האסיפה"[1]. כשאין ועד בכלל, לפי קריאתנו, הדרך המעשית היא לאסוף שליש מבעלי הדירות ולהודיע על אסיפה.
ההודעה צריכה להימסר ארבעה ימים לפחות לפני המועד, והודעה שנתלתה במקום בולט בבניין נחשבת כנמסרה יום אחרי שנתלתה. המניין החוקי הוא בעלי מחצית הדירות, אבל ההודעה יכולה לקבוע מועד נדחה באותו יום, ואז האסיפה חוקית "בכל מספר של משתתפים"[1]. מועד נדחה בהודעה הוא כלי פשוט שמונע אסיפות שנכשלות בגלל חוסר מניין.
✅ כך מכנסים אסיפה כשהוועד לא פועל
- אספו חתימות של בעלי שליש מהדירות לפחות על דרישה לאסיפה
- שלחו את הדרישה לוועד, אם יש, וחכו 14 יום
- תלו הודעה בולטת בבניין לפחות ארבעה ימים מראש
- קבעו בהודעה מועד נדחה באותו יום למקרה של חוסר מניין
- בחרו נציגות ורשמו את ההחלטות בספר ההחלטות
צעד שני: בקשה למפקח למנות נציגות
סעיף 67(א) לחוק קובע: "לא נכונה בבית משותף נציגות לפי הוראות התקנון, או שהנציגות אינה פועלת, רשאי המפקח למנות לאותו בית נציגות". אם אין אפשרות מעשית למנות מבין בעלי הדירות, המפקח רשאי למנות גם מי שאינו מבעלי הדירות, ולקבוע לה שכר שבעלי הדירות ישלמו, והשכר נחשב הוצאה משותפת[1]. אבל לפי סעיף 67(ב), כשהתקנון קובע בחירה באסיפה, המפקח ישתמש בסמכות רק אחרי שכינס אסיפה והנציגות לא נבחרה, או שנוכח שכינוס לא יהיה מעשי[1].
לפי דף השירות של רשות המקרקעין, הבקשה מוגשת ללשכת המפקח בהליך השיפוטי באשדוד, "ללא קשר למיקום הנכס בארץ", והשירות "ניתן ללא תשלום". צריך לצרף את פרטי הנכס, כולל גוש וחלקה, את הסיבה לבקשה ורשימה של כל בעלי הדירות עם טלפון או דוא"ל. המפקח שולח צו לכינוס אסיפה לבחירת נציגות תוך 21 יום, ואם לא נבחרה, "יינתן על ידי המפקח צו למינוי נציגות חיצונית בשכר"[2].
סיום המינוי אפשרי כשהנציגות מתפטרת, כשאסיפה שלא מן המניין בוחרת נציגות מבין הדיירים, או בהחלטה באסיפה השנתית אחרי שנה, ובכל מקרה נדרשת החלטה של המפקח שמאשרת את ביטול המינוי[2].
חברת ניהול במקום ועד
חברת ניהול היא דבר אחר. לפי סעיף 71(ב), בעלי הדירות רשאים להחליט שהניהול והאחזקה יתבצעו בידי "מתחזק", בהחלטה של בעלי הדירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם. בחירה או החלפה של מתחזק מסוים דורשת בעלי דירות שיותר ממחצית הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם, ושכרו הוא הוצאה משותפת[1].
לפי קריאתנו, המפקח ממנה "נציגות חיצונית בשכר", ולא חברת ניהול במובן של סעיף 71, אף שבפועל הנציגות החיצונית יכולה להיות גוף מקצועי. לא קראנו החלטה של מפקח שעוסקת בכך במפורש.
תיקון בעצמכם וקבלת החזר
כשהגג דולף ואין מי שיטפל, הפיתוי הוא לתקן לבד ולבקש מהשכנים את חלקם. ברע"א 4984/17 חיים נ' נציגות הבית המשותף סוקולוב 48 קרית אתא קבע בית המשפט העליון: "דרך המלך אם כן הינה באמצעות פניה לנציגות הבית המשותף בדרישה שתתקן את הליקוי. אם הנציגות מסרבת לתקן את הליקוי, יש באפשרות הדייר לפנות למפקח לצורך הכרעה בסכסוך"[3].
באותה החלטה נקבע שייתכן מצב, "אך בגדר חריג", שבו דייר יתקן על חשבונו אחרי סירוב הנציגות ויקבל שיפוי, בין היתר לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט[3]. לפי פרסום של האגודה לתרבות הדיור, החריג דורש בין השאר שהליקוי ברכוש המשותף, שהנציגות סירבה, שהעיכוב היה מחמיר את הנזק משמעותית, שהתיקון נעשה כראוי ושהעלות סבירה. לא קראנו את הנוסח המלא של התנאים בהחלטה עצמה.
ועד שלא מתקן: תביעה אצל המפקח
לפי סעיף 3(א) לתקנון המצוי, "בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה"[1]. סכסוך כזה הוא בסמכות המפקח על רישום המקרקעין, לפי סעיף 72, ולמפקח יש הסמכויות של שופט בית משפט השלום[1]. התביעה מוגשת לפי ההנחיות של רשות המקרקעין להליך השיפוטי בבתים משותפים[4]. על הגשת התביעה יש מאמר על הגשת תביעה אצל המפקחת על הבתים המשותפים.
גם החובה להשתתף בהוצאות לא נעלמת כשאין ועד. לפי סעיף 58(א), "בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף", לפי יחס שטח הדירה, אלא אם התקנון קובע אחרת[5]. כשדייר מסרב לשלם, יש מאמר על תביעה נגד דייר סרבן שאינו משלם ועד בית, ולליווי בהליך מול המפקח אפשר לפנות לעורך דין לסכסוכי שכנים בבתים משותפים.
שאלות ותשובות
מה עושים כשאין ועד בית בכלל?
בעלי שליש מהדירות יכולים לדרוש אסיפה ולכנס אותה בעצמם[1]. אם לא נבחר ועד, אפשר לבקש מהמפקח על רישום המקרקעין למנות נציגות[1][2].
כמה עולה לבקש מהמפקח למנות נציגות?
לפי רשות המקרקעין, השירות ניתן ללא תשלום[2]. לנציגות חיצונית שהמפקח ממנה נקבע שכר שבעלי הדירות משלמים[1].
אפשר לתקן את הגג לבד ולדרוש מהשכנים לשלם?
רק במקרים חריגים. דרך המלך היא לדרוש מהנציגות לתקן, ואם היא מסרבת לפנות למפקח[3].
מי מוסמך לדון בתביעה נגד ועד שלא מתקן?
המפקח על רישום המקרקעין, לפי סעיף 72 לחוק המקרקעין, שיש לו סמכויות של שופט שלום[1].
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- [1] חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (כולל התקנון המצוי) – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [2] בקשה למינוי ועד בית (נציגות חיצונית בשכר) לבית משותף – הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין · Source Score: 18
- [3] רע"א 4984/17 שמעון חיים נ' נציגות הבית המשותף סוקולוב 48 קרית אתא (14.12.2017) – פסקדין · Source Score: 16
- [4] הגשת תביעות וניהול הליכים בפני המפקח על רישום המקרקעין (הליך שיפוטי – בתים משותפים) – הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין · Source Score: 14
- [5] חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 – נבו · Source Score: 16
מילון מושגים
ועד הבית לפי החוק: הגוף שמנהל את הבית המשותף בשם כל בעלי הדירות.
תקנון ברירת המחדל שבתוספת לחוק המקרקעין, שחל כשלא נרשם תקנון אחר.
אסיפה שמתכנסת לפי דרישה, למשל של בעלי שליש מהדירות.
נציגות שהמפקח ממנה ממי שאינו מבעלי הדירות, ושכרה משולם כהוצאה משותפת.
חברת ניהול שבעלי הדירות בוחרים לפי סעיף 71(ב) לחוק.
הגורם השיפוטי שדן בסכסוכים בבתים משותפים, עם סמכויות של שופט שלום.
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
ועד הבית שלכם לא פועל?
נעזור לכנס אסיפה, נגיש בקשה למינוי נציגות, ונפעל מול המפקח לתיקון הליקויים. ייעוץ ראשוני ללא עלות.