קשר סיבתי רפואי בתאונת עבודה

תאונת עבודה היא אירוע שמייצר מציאות חדשה. לפתע אנו מוצאים את עצמנו נזקקים לטיפול רפואי ושינוי באורחות החיים. אך מה קורה כאשר התאונה מביאה איתה סיטואציה חדשה שבה אנו מוצאים את עצמנו עם נזק גופני שלא הכרנו קודם. כאן עלינו להוכיח את קיומו של הקשר בין הפציעה בתאונה לבין מצב רפואי המתמשך לאורך זמן וזהו בדיוק הקשר הסיבתי הרפואי, הקשר בן התאונה לנזק מאוחר הנגרם למי שנפצע.

קשר סיבתי בתאונת עבודה

מדינת ישראל באמצעות חוק הביטוח הלאומי מיסדה בצורה מוצלחת את הטיפול בכל הקשור לתאונות עבודה וחשוב לא פחות מכך את ההגדרה המדויקת לעצם קיומה של תאונה שכזאת. החוק מתייחס לתאונת עבודה לכל אירוע שבו נגרם נזק לאדם במהלך יום העבודה שלו, בדרך אל העבודה או ממנה או כאשר היה בשליחות מטעם העבודה בכל מקום שנדרש, עבור עצמאיים מדובר על מקרה בו הם נפגעו במהלך פעולתם הקשורה למשלח היש שלהם. במידה ומישהו עונה להגדרה הזאת, לא יהיה עליו נטל הוכחה גדול על מנת להגיש את התביעה לביטוח הלאומי ולזכות בקצבה המתאימה ולהכרה בנזק שנגרם.

כאשר אנו רוצים להציג שיש קשר סיבתי לנזק גופני הנגרם מתאונת עבודה כאן יש צורך בהוכחת הקשר הסיבתי. נניח ואדם העובד במחסן נפגע על ידי מלגזה ברגלו. כתוצאה מהפציעה נוצר זיהום שחייב כריתת כף הרגל. על פניו נראה כי תאונת העבודה גרמה לפציעה שבעתיה נגרם הנזק, אך על מנת להוכיח קשר סיבתי, יש צורך להוכיח שהפציעה בתאונת העבודה, היא הגורם הבלעדי לתוצאות הקשות שבאו לאחר מכן, עד שלא יוכח הקשר הסיבתי בין התאונה לבין התוצאה הסופית, הרי שמדובר רק על סברה שאין לה הוכחה חותכת.

הגשת תביעה בביטוח הלאומי

הנוהל המקובל המסדיר את ההכרה של הביטוח הלאומי בעובד או עובדת כנפגעי תאונת עבודה הוא ידוע ופשוט למדי. אדם הנפגע בתאונת עבודה מגיש את המסמכים הרלוונטיים, הביטוח הלאומי מאשר את הפרטים ומשלם פיצוי כספי על בסיס פרמטרים קבועים שעיקרם הוא תשלום של די פגיעה בעבור פרק זמן של עד 91 יום כאשר הסכום המשולם יהיה שווה ערך ל75% מהשכר הממוצע של העובד עם גבלת סכום של 1260 ₪ ליום.                            במידה ובתום תקופת ימי התשלום בגין תאונת עבודה עדיין נותר העובד אם נכות וללא יכולת לעבוד, יוכל העובד להגיש בקשה להתייצב בפני וועדה רפואית אשר תקבע לו אחוזי נכות שיזכו אותו במענק חד פעמי או קצבה חודשית קבועה.

סוגים של קשר סיבתי

קשר סיבתי הוא עיקרון חשוב במערכת המשפטית. כאשר מתנהל דיון סביב קשר סיבתי, אפשר לראות שני סוגים ברורים של קשר סיבתי והם חשובים, שונים ומשלימים זה את זה.

• קשר סיבתי רפואי – זהו קשר סיבתי הבא להראות באופן מקצועי רפואי את הקשר שתקיים בין האירוע הראשוני שהתרחש לבין נזק עתידי נגרם למי שנפגע. זהו אחד מהמוטיבים החשובים ביותר בעת תביעת תאונות עבודה, היכולת של התובע להוכיח את הקשר הסיבתי הרפואי היא בעלת חשיבות עצומה.

• קשר סיבתי משפטי – הקשר הסיבתי המשפטי בא להראות בעצם בכלים המקובלים בבית המשפט את הקשר המתקיים בין הפציעה הראשונית לבין מצבו הרפואי של הנפגע בשלב מאוחר יותר. הוכחת הקשר הזה מתקיימת על ידי הצגת ראיות המראות את סדר הדברים והמקרים כך שיוכיחו ברמה כזאת שהבעיה הרפואית הנוכחית לא הייתה מתקיימת ללא התאונה הראשונית.

 כיצד מתנהלת תביעת תאונת עבודה שלא מול הביטוח לאומי?

כאשר מתרחשת תאונת עבודה אשר תוצאותיה הן מעבר לפציעה קלה שזמן ההחלמה שלה קצר, יש אפשרות לפנות לערכאות משפטיות מול מי שנתפס כאשם או התרשל במחדל שהוביל לקיומה של תאונת העבודה. החוק הישראלי מחייב כל מעסיק או מי שממונה על פעילות מסוימת לפעול באופן ולבצע פעולות שיבטיחו קיומה של סביבת עבודה בטוחה ומוגנת ככל האפשר.

כאשר אנו מנסים לפרוט את הדרישות הנדרשות למשימות, על בעל העסק לדאוג לאמצעי מיגון מתאימים, כתיבת נהלי עבודה התואמים את המצב בשטח, ביצוע הדרכות לעובדים ולהתריע על סכנות אפשריות במתחם העבודה, בנוסף עליו גם לפקח על קיום נהלי הבטיחות.

כאשר מעסיק לא פועל כך הוא באופן מעשי חושף את העובדים הכפופים לו לסכנות ומפגעים. בשל כך הוא חושף עצמו לאפשרות של תביעה בדיני נזיקין במידה והמפגעים האפשריים יהפכו לתאונה של ממש. בכדי להוכיח את הרשלנות, יהיה על העובד להוכיח את הקשר הסיבתי בין התנהלות המעסיק לבין מהות הפגיעה, על סמך הקשר הזה תקום עילת התביעה.

עוולת הרשלנות היא העילה הנפוצה ביותר בקרב עובדים הבאים לתבוע את המעסיק שלהם. התביעה תצטרך להראות שהמעסיק לא פעל על בסיס חובת הזהירות הנדרשת ולכן נגרם הנזק. במהלך המשפט יש חובת הוכחה לקיום של הקשר הסיבתי בין תאונת העבודה, לבין הפרת חובת הזהירות של המעביד על מנת לקיים קשר סיבתי משפטי לקיום התאונה ויהיה על התובע גם להוכיח כי הפגיעה הראשונית היא זאת שהובילה למצב רפואי חמור מזה שהיה טרם הפגיעה, זהו קיום הקשר הסיבתי הרפואי.

כלים לביסוס קשר סיבתי רפואי בתאונת עבודה

קיומו של קשר סיבתי רפואי בעת תאונת עבודה חייב להיות מבוסס על עובדות מוצקות שאותם יוכל הביטוח הלאומי או בית המשפט לקבל על מנת להכיל את עקרון הקשר הסיבתי על מקרה מסויים, ישנם שני כלים עיקריים שעליהם נסמך הרעיון לקשר סיבתי רפואי.

• ראיות רפואיות – כאשר אנו מבקשים לבסס את עקרון הקשר הסיבתי הרפואי בתאונת עבודה, אנו נבקש להשתמש בראיות רפואיות המחזקות את הטענות העולות בתביעה. ראיות הרפואיות בהן ניתן להשתמש הן ראיות רפואיות שנלקחו ביום התאונה, חוות דעת רפואיות או השוואה של תוצאות בדיקות שונות טרם התאונה ולאחריה ולהוכיח על ההבדל ביניהם.

• חוות דעת ממומחה – חוות דעת רפואיות של מומחים תחומם יכולים לשמש ככלי מקצועי יעיל לביסוס טענות של קשר סיבתי רפואי בתאונות עבודה. מומחה מקצועי יוכל להוכיח שתופעות פיזיולוגיות שהתרחשו עקב האירוע לא תואמות להיסטוריה הרפואית או לקבוצת הסיכון אליה משתייך התובע. אם זאת חשוב לציין שחוות דעת מומחה תתקבל בבית המשפט רק במקרה שבו הרופא שכתב את חוות הדעת הוא מומחה בתחומו ויש לתחום עיסוקו קשר ישיר לאירוע.

תפקידו של עורך הדין בתהליך

הצורך בהוכחת קשר סיבתי הוא אירוע משפטי סבוך. אם זאת גם כאשר נראה כי לא קיים קושי להראות את הקשר הסיבתי, חשוב לזכור שחובת ההוכחה מוטלת על התובע. בשל כך נדרשת מיומנות וידע רב בהבנה ובהגשה של תביעה הכוללת קשר סיבתי רפואי בתאונת עבודה וליכולותיו של עורך הדין יש משקל רב בקבלת התביעה על ידי בית המשפט או לאפשרות של דחייה שלה. משום כך מומלץ לפנות לעורך דין בטרם הפניה לביטוח לאומי או לאפשרויות תביעה אחרות. פגישה עם עורך דין המתמחה בתביעות הנוגעות לנזקי גוף. במשרדנו תוכלו למצא את הצוות הטוב ביותר שיוביל את התביעה שלכם בבטחה אל היעד של קבלת הפיצוי מקווה.

שאלות ותשובות בנושא קשר סיבתי רפואי בתאונת עבודה