תאונות עבודה כוחות ביטחון

סוגיית תאונות העבודה בקרב כוחות הביטחון עברה לפני מספר שנים שינוי מהותי. לאחר הצגת מסקנות של וועדה מיוחדת מטעם הכנסת שעסקה בנושא הוחלט להעביר את הטיפול בנפגעי תאונות עבודה ומחלות מקצוע מידי משרד הביטחון ואגף השיקום אל הביטח הלאומי. ההחלטה הביאה איתה מספר מהלכים שיצרו סוג של רעידת אדמה בתחום, אך על פניו מטרתו הייתה להעביר את הטיפול המקצועי ליידי הגוף שאמון על כך במדינה וגם נוצר מצב שבו הזכאים לכך נהנים מקצבאות גבוהות יותר

תיקון חוק בנוגע לכוחות הבטחון

החל מחודש אפריל שנת 2017 כל אדם אשר משרת בכוחות הבטחון השונים ובתוך כך נכללים שוטרים, עובדי שירות בתי הסוהר, אנשי קבע בצבא, חיילים בסדיר ואחרים תחת האחריות של הביטוח הלאומי. בדומה לעובד אחר אשר נפגע במהלך עבודתו זכאים אנשי כוחות הבטחון לשיקום ופיצוי במסגרת הביטוח הלאומי במידה והם נפגעו במהלך שירותם או עקב תאונת עבודה הנגרמה עקב פעולתם בשירות. להחלטה זאת יש סייג אחד ברור הקובע כי מי שנפצע בעת פעילות מבצעית או במהלך ההכנות אליה יטופל על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון.

יש בהחלטה זאת שינוי היסטורי של כלל נושא הטיפול בכוחות הבטחון. ההחלטה נלקחה ויצאה לפועל לאחר שמסקנות של ועדת גורן שעסקה בנושא הגישה את המלצותיה שקבעו :

• הטיפול בנפגעי תאונות עבודה ונזקים שאינם קשורים לפעילות מבצעית יטופלו במסגרת הביטוח הלאומי במסלול תאונות עבודה של כלל הציבור.
• מי שנפגע בפעילות מבצעית יטופל על ידי משרד הביטחון.

בעקבות קבלת המלצות הוועדה תוקן חוק הביטוח הלאומי בשנת 2017 ונוסף לו פרק חדש המסביר את הזכויות של משרתי כוחות הבטחון. כתוצאה מכך יצא תחום זה מידיו של אגף השיקום במשרד הבטחון שעסק בכך מאז קום המדינה. החוק שהתקבל מקבע את שהוסבר כאן ואת העברת סמכויות באופן מלא מאגף השיקום של שרד הביטחון אל הביטוח הלאומי לענף נפגעי תאונות עבודה.

משמעות החוק

חוק הביטוח הלאומי בנוגע לתאונת עבודה הקשורות למשרתים בכוחות הביטחון במהלך השירות שלהם קובע את הכללים הבאים:

• כלל הטיפול בזכויות הנוגעות לשיקום בשל תאונת עבודה, מחלת מקצוע או מיקרוטראומה שמקורן בעבודה במסגרת כוחות הביטחון יועברו לביטוח הלאומי החל מאפריל 2017
• המקרים אשר ימשיכו להישאר בטיפולו של אגף השיקום של משרד הביטחון יהיו מקרים הקשורים לפעילות מבצעית וההכנות אליה, או לחלופין כלל האירועים שהתרחשו לפני תקופת שינוי החוק בחודש אפריל שנת 2017.
• החוק קובע כי אין אפשרות להגיש תביעה לשני הגופים להכרה בפגיעה. המשמעות היא שמי שהגיש תביעה למשרד הביטחון עד 2017 ונדחה, לא יוכל להגיש תביעה דומה לביטוח הלאומי, לאחר שהזכויות בטיפול יועברו לידיו.
• מי שהוכרו כנפגעים על ידי אגף השיקום עוד בטרם אפריל 2017 וחלה החמרה במצב בריאותם ימשכו לקבל את הטיפול והסעד לו הם זקוקים תחת אחריות משרד הביטחון והטיפול בהם לא יועבר לידי הביטוח הלאומי.

מה הדין לגבי חיילים בסדיר?

היות שבישראל קיים גיוס חובה על פי חוק עולה השאלה האם יהיה מעמדם של החיילים המשרתים בסדיר שונה מזה של משרתי הקבע והאזרחים עובדי מערכת הבטחון?

התשובה לכך היא תשובה ברוחו של החוק שנקבע. מתקיימת הפרדה ברורה בין חייל הנפגע במהלך אימון לפעילות מבצעית או פציעה במהלך פעילות עצמה אשר הטיפול בהם נשאר בידי משרד הביטחון בעוד חיילים בסדיר שנפגעו כתוצאה מתאונה מקרית בבסיס, במשרד או במהלך חופשתם, למשל כאשר נסעו ברכב פרטי בזמן חופשה מסודרת מהצבא, יישארו להיות בטיפול ומעקב של הביטוח הלאומי כפי שמקובל לכלל האזרחים. המצב הנוצר מכוון לכך שלמעשה יהיה עדיף לחיילים לקבל טיפול על ידי הביטוח הלאומי.

האם בעקבות השינוי נפגעו זכויות המשרתים בכוחות הביטחון?

במילה אחת התשובה היא לא. אם נרחיב מעט יותר בסוגיה נראה שברוב מכריע של המקרים ישנה עדיפות למשרתים בכוחות הביטחון להיות תחת המעטפת של הביטוח הלאומי מאשר תחת משרד הביטחון. זאת עקב מספר פרמטרים הקשורים לחישובי שכר הנהוגים באופן שונה בין משרד הביטחון לבין הביטוח הלאומי. כמובן שישנם יוצאים מהכלל, אך ברוב המקרים הפיצוי והכיסוי שמעניק הביטוח הלאומי המתבסס על המקובל בשוק האזרחי יהיה גבוהה יותר בצורה משמעותית כאשר הפיצוי מתקבל על ידי הביטוח הלאומי, ברוב במקרים מדובר על סכומי פיצוי הגבוהים בעשרות עד מאות אחוזים.

• כאשר משרד הביטחון משלם עבור פיצוי למי שנפגע, הוא משלם על בסיס דרגה קבועה המקובלת בשירות המדינה העומדת על 8000 ₪ ואילו הביטוח הלאומי משלם על פי שכר ממוצע של שלושה חודשים אחרונים שברוב מכריע של המקרים הוא גבוהה יותר.
• עובד כוחות הביטחון שהרוויח 15,000 ₪ ונקבעו לו 10% היה מקבל בשיטה הישנה כ450 ₪ לחודש כפיצוי בעוד שעל פי הביטוח הלאומי הוא יקבל 1200 ₪.
• התחום היחידי שבאופן ברור נפגע הוא תחול לימודים לצרכי שיקום שהיו בעלי שווי גבוהה יותר במסלול הישן.

האם בעקבות השינוי נפגעו זכויות החיילים בסדיר?

בדומה לסעיף הקודם, גם כאן התשובה היא חד משמעית לא זאת מכיוון ששכרו של חייל קרבי אשר נפגע בפעילות מבצעית יחושב על בסיס השכר של 8000 ₪ הניתן כמו לאנשי הקבע ולכן הם יזכו לפיצוי הגבוה בערך פי ארבעה מרמת השכר שלו. בנוסף סל השיקום שיקבל חייל הנפגע בעת פעילות מבצעית ממשרד הביטחון טוב משמעותית מזה הניתן על ידי הביטוח הלאומי. מכאן שברור מאד שחייל המשרת בסדיר ונפצע בפעילות מבצעית יעדיף את הטיפול הוצא בהסדר החדש על ידי משרד הביטחון. חיילים שנפגעו של בעת פעילות מבצעית יקבלו את המגיע להם מהביטוח הלאומי.

הבדלים נוספים בין משרד הביטחון לביטוח לאומי

מעבר למה שהוסבר עד כה יש גם שינויים כאלו ואחרים הנגזרים מהזכויות המוענקות בכל אחד מהמשרדים בעת הטיפול בפגעי תאונות עבודה או מחלות מקצוע.

• זכויות נלוות – זהו סעיף שניתן לראות בו עדיפות למי שיקבל את תנאיו ממשרד הביטחון, היות שמי שהזכויות הנלוות שלו בתחומי לימודים המקדמים שיקום הן גבוהות יותר על פי סעיפי משרד הביטחון, בנוסף הנכות לרכב או לניידות המוענקת על פי הפרמטרים של משרד הביטחון נדיבים יותר.
• היחס לאחוזי נכות – במשרד הביטחון מעניקים הטבות בגין שיעור נמוך יותר של אחוזי נכות אל מול הביטוח הלאומי, מה גם שבביטוח הלאומי הקריטריונים לקביעת אחוזי נכות שונים ונוקשים יותר על פי אמות המידה שנקבעו במשרד הבריאות.
• הנחה בארנונה – אגף השיקום מעניק הנחות בארנונה למי שמוגדר גם באחוזי נכות נמוכים מאלו שמגדיר הביטוח הלאומי שם הנחה בארנונה ניתנת רק לבעלי אחוזי נכות גבוהים.
• קיזוז – למרות כל מה שנכתב עד כה, הסכומים הגבוהים משמעותית שמשלם הביטוח הלאומי מקזזים את מעט ההטבות שמשרד הביטחון מעניק.

חשיבות הליווי המשפטי

בכל פעולה אשר מטרתה היא קבלת סעד ממוסד ממשלתי כלשהו, במיוחד מול ארגוני ענק כמו משרד הביטחון והביטוח הלאומי יש חשיבות לקבלת ליווי ויעוץ משפטי על מנת לקבל את התמונה המלאה באיזה צעדים לנקוט. חשוב לבקש את היעוץ המשפטי טרם הגשת הבקשה מכיוון שההפרשים יכולים להיות בשווי רב מאד אפילו ברמה החודשית.

כאשר אנו מתייחסים לתביעה בגין פגיעה בתקופת השירות הצבאי סוגיה זאת אף מתחדדת ומקבל חשיבות גדולה יותר. לכן הליווי המקצועי הוא בעל משמעות עצומה. משרדנו מעמיד לרשותכם סוללה של אנשי מרצוע שילוו אתכם לאורך כל הדרך.

שאלות ותשובות בנושא תאונות עבודה כוחות ביטחון