תאונת עבודה לעובד מהבית

העולם מתקדם, אי אפשר לעצור אותו, אחת התופעות החדשות של עולם העבודה היא העבודה מהבית, אולם כאשר עובדים לעיתים יש גם אירועים מורכבים וביניהם פציעות הנגרמות בבית בזמן העבודה. מה עושים במקרים כאלו? האם הדין החל עליהם הוא אותו הדין כמו תאונות במקום העבודה?  ומהי המדיניות של הביטוח הלאומי ?  תאונת עבודה לעובד מהבית מהוות אתגר חדש למערכות הישנות.

תופעת העבודה מהבית

בעשור האחרון חדרה אל עולם התעסוקה בעלם ובישראל תופעת העבודה מהבית. על בסיס העובדה שהיכולת להתחבר למאגרי הנתונים של ארגון או חברה מסוימת הם לא תלויי מקום והאפשרות להיות מחוברים לנתונים ולידע הנדרש מכל מקום ללא קשר למיקום הגאוגרפי יצרו עבור רבים מציאות תעסוקתית חדשה, רעיון העבודה מהבית, או כל מקום שהוא לא המשרד, הפך ללגיטימי ונפוץ. כמו רעיונות אחרים בעולם התעסוקה, גם כאן לקטר ההייטק הייתה השפעה ממשית. היכולת של החברות הללו לזהות את החיסכון העצום במשאבים כגון הצורך להחזיק משרדים לכמות גדולה של עובדים, הימנעות מהצורך בהגעה פיזית הכרוכה בנסיעות, פקקים, עלויות בשילוב עם מתן פתרון לצמצום ימי חופשה או מחלה ביחד עם ורסטיליות ביכולת לעבוד בכל שעה, יצרו מצב תעסוקתי חדש.

תופעת העבודה מהבית יצרה מצב חדש הלכה למעשה ושינוי הרגלי העבודה המסורתיים שהינו מורגלים בהם עוד מימי המהפכה התעשייתית, בשל כך הפכה העבודה מהבית למעין הטבת מעסיק שעובדי חברות הטכנולוגיה זכו להם, בפועל הייתה זאת מהפכה עבור כלל המשק שפתאום מצא כלי חדש לביצוע העבודה בדרך חדשה, לעבוד מהבית. הרעיון הזה מערער כאמור את תפיסות העבודה הישנות, היכולת לפקח על שעות העבודה של העובדים פחת, האינטראקציה החברתית בארגונים נשחקת והאופן שבו נמדד העובד משתנה.

הפריצה הגדולה של העבודה מהבית הגיעה עם פרוץ מגפת הקורונה ואז תופעת העבודה מהבית חדרה לתחמי תעסוקה רבים הכוללים כמעט את כל שוק התעסוקה ובתוך כך גם משרדי ממשלה וארגונים רבים נוספים.

מהי תאונת עבודה

בישראל פועל חוק הביטוח הלאומי. במסגרת החוק הזה יש לעובד מספר הגנות הבאות לשמור עליו בעת מצב בו היכולת שלו להתפרנס תפגע. אחת ההגנות הללו היא עקרון תאונת העבודה הקובעת שאדם הנפגע במהלך עבודתו, יהיה זכאי לסעד כלכלי בשל כך.

בשנת 1995 נוסח מחדש החוק לביטוח הלאומי העוסק בתאונות עבודה ונקבעו הכללים והמקרים שבהם תוגדר תאונה כתאונת עבודה.

המחוקק קבע כי תאונת עבודה תחשב כזאת כאשר מתרחש אירוע שניתן לקשר את גורם הנזק בין אם מדובר על פציעה, מחלה ואף בעיה נפשית קשור למקום העבודה, בין אם בהמצאות פיזית במקום, או בין אם במהלך שליחות מטעם העבודה. כמו כן הוגדר שהדרך אל מקום העבודה וממנו חזרה הביתה יכללו כזמן עבודה.

כאשר עובד נפגע בתאונת עבודה, הוא נדרש להגיש מספר מסמכים המאשרים את פציעתו ואת העובדה שהיה בזמן העבודה. המסמכים מוגשים על בסיס טופס מסודר לביטוח הלאומי. עבור עובדים עצמאיים נדרש בנוסף להגיש גם אישורי הכנסה. בסופו של התהליך של הגשת הטפסים, תבחן וועדה מטעם הביטוח הלאומי את המקרה ותקבע את הזכאות לקבלת דמי הפגיעה שזהו המונח לקבלת תגמול בעבור תאונת עבודה.

קבלת הסכום מביטוח הלאומי איננה אוטומטית, היא לא מהווה תחליף ל100% מהשכר ששולם ויש לה התניות מסוימות:

• איסור עבודה – על אדם המקבל דמי פגיעה, חל איסור מוחלט לעבוד, או אפילו לשהות במקום העבודה במהלך יום העבודה.
• סכום התגמול – הסכום שהביטוח הלאומי משלם בעבור כל יום, הוא 75% משכרו היומי של אדם טרם הפציעה ובכל מקרה לא יעלה הסכום על 1260 ₪ ליום אחד.
• הגבלת זמן – דמי פגיעה ישולמו בעבור 90 יום. לאחר מכן יש צורך בהסדרה על קבל קצבת נכות או לחזור לעבודה.

הכרה של ביטוח לאומי בעבודה מהבית

רעיון העבודה מהבית יצר כמו כל חידוש אתגרים ותקופת התאמה והסתגלות של המערכות השונות, הן של המעסיקים, הן של הביטוח הלאומי והן של בתי המשפט. האתגר המחשבתי שהציב רעיון העבודה מהבית אילץ את כלל הגורמים לחשיבה יצירתית ומתן פתרונות למצבים שלא ניתן היה לנבא אותם עשור קודם. כמו במקרים רבים של התפתחות טכנולוגית ופריצות דרך של העולם המודרני, גם כאן היו אלו בי המשפט שעמדו בקו הראשון של ההתמודדות ונמצאו לרוב צעד או שנים קדימה לפני המחוקקים והביטוח הלאומי. בשל כך נוצר מצב ששופט בודד בפסיקה מסוימת יצר תקדימים והלכות שהשתרשו בכלל המערכות.

הקושי הגדול בכל הקשור לעבודה מהבית נובע מהצורך להציג את הקשר שבין מהות הפגיעה למקום עבודה. אם אדם החליק במטבח של מקום העבודה, כמובן שזוהי תאונת עבודה, אך מה הדין למי שהחליק במטבח ביתו בזמן שהוגדר כזמן עבודה מהבית? המצב החדש יוצר קושי ואתגר לביטוח הלאומי בעת בחינות התביעות המוגשות אליו בנושא ויש לבצע מעין התאמה של דיני העבודה המקובלים למצב החדש.

בתוך כך, מגפת הקורונה שפקדה את העולם בשנת 2020 ויצרה שינוי עצום בעולם התעסוקה, הביאה לגידול בתביעות בגין תאונות בעת עבודה מהבית ונוצר קושי גדול בקרב הביטוח הלאומי להתמודד עם הצורך להוכיח מקרים של תאונות עבודה ביתיות.

חובת ההוכחה

עבודה מהבית נחשבה עד לא מזמן להטבה שמקום העבודה מעניק לעובדיו, אולם מגפת הקורונה וסיטואציות ביטחוניות מורכבות המתרחשות בישראל, הפכו את העבודה מהבית לרווחת יותר ויותר.  כאשר עובד מבקש להגיש תביעה בגין תאונת עבודה, חובת ההוכחה חלה עליו, כאשר הפגיעה מתרחשת בתוך בית הפרטי של העובד, באופן טבעי יש קושי גדול יותר להוכיח את ההקשר של התאונה למקום העבודה. העובדה שפציעות הנגרמות בבית הן באופיין שונות מכאלו הנגרמות במקום העבודה מציבים רף גבוה של הוכחת הנזק בעת הגשת תביעה לתאונת עבודה בעת עבדה מהבית. חשוב להבין שהקושי קיים גם אצל חברות הביטוח והביטוח הלאומי עצמו והגופים הללו מנסים עדיין להתאים את עצמם למצב החדש שנוצר על ידי ניסוח מחדש של שני העקרונות הבסיסים של תאונת עבודה

• חובת ההוכחה – כאשר אדם נפגע במקום העבודה, הוא ראשית נמצא בעבודה, מעבר לכך יש לרוב עדים, מי שטיפל בו לאחר הפגיעה וממצאים נוספים אשר לא קיימים בעת פגיעה בבית, מכאן שחובת ההוכחה הופכת למורכבת יותר.
• אופי התאונה – החוק קובע כי כל מקרה שקרה במהלך יום העבודה או בדרך אל העבודה נכלל לטובת תשלום דמי פגיעה, כאשר התאונה מתרחשת בבית חלק ניכר מעקרון זה מתערער ויש משמעות רבה לאופי התאונה והנזקים שהיא גרמה.

חשיבות הדיווח

בכל מקרה של תאונת עבודה יש חשיבות גדולה לדיווח האמין והמדויק. בעת פגיעה בעת עבודה בבית החשיבות אף עולה ולכן צריך לעדכן את הגורמים הבאים על התרחשות התאונה.

• המעסיק – הראשון לקבלת הדיווח, חשוב לעדכן אותו בזמן אמת. וחשוב לזכור שללא אישור המעסיק לא  תוכלו להגיש תביעה בגין תאונת עבודה.
• ביטוח לאומי – על מנת לקבל את הסעד המגיע לכם, עליכם להגיש את טופס התביעה עם כל המסמכים הנלווים לביטוח הלאומי.
• עורך דין – זאת איננה פעולת חובה, אולם על מנת להבין את כל הזכויות העומדות לרשותכם ואת האפשרויות מומלץ לעשות זאת. במשרדנו תמצאו צוות מקצועי ומיומן שידע להבטיח את כלל הזכויות המגיעות לכם.

ישנה חשיבות להגשת הבקשות ועדכון כל הגורמים סמוך ככל האפשר לזמן המקרה, ככל שתעשו זאת הסיכוי להכרה בתביעתכם יגדל.

שאלות ותשובות בנושא תאונת עבודה לעובד מהבית