תאונת עבודה עצמאי

תאונות עבודה הן תאונות והן באופן טבעי מציבות קושי בפני מי שחווה אותם. אולם למי שמוגדר כעצמאי, תאונות עבודה לעצמאיים עלולה להיות מורכבת אף יותר. הצורך בהגשת הטפסים, האישורים המתאימים כאשר כל אלו מתרחשים כאשר העסק תקוע ובעל העסק מושבת, הופכים את הסיטואציה למורכבת יותר עבור בעלי העסקים העצמאיים.

מיהו עצמאי?

המונח עצמאי מתכוון למי שמתפקד כסוג של גוף כלכלי שההכנסות המגיעות מפעילות עסקית שההכנסות המגיעות אל העסק מגיעות הפעילויות והעסקאות הכלכליות שמבצע בעל העסק עצמו ולא על כפי שמקובל על ידי עובדים שכירים המועסקים אצל מעסיקים שונים. העצמאי הוא ישות כלכלית נפרדת שנהנה מההכנסות שהפעילות שלו מייצרת והוא למעשה ישות עצמאית מול הרשויות השונות במדינת ישראל.

המונח עצמאי מתייחס למי שמסוגל לייצר הכנסות במגוון דרכים וצורות החל משירותי יעוץ, חנויות שונות או בעלי מקצוע כגון חשמלאי או טכנאים מסוגים שונים.

ייחודו של העצמאי מתמקד בעיקר בעובדה שיש תמיד חוסר וודאות ויציבות כלכלית בעייתית, אין לו לעצמאי הכנסה קבועה ויכולת לתכנן לטווח ארוך, מצד שני הוא בעל גמישות גדולה יותר במהלך העשייה יום יומית שלו.

החוק מגדיר עבור העצמאי שתי פרמטרים בהם הוא צריך לעמוד על מנת להיחשב כמי שמקיים צורת העסקה של עצמאי.

• מדרגה 1  –איש או אישה העובדים בעסק לפחות 20 שעות שבועיות והכנסתם עולה על 50% מהשכר הממוצע במשק.
• מדרגה 2 – מי שמבצע בעסק לפחות 12 שעות עבודה שבועיות בממוצע והכנסותיו עולות על 15% משכר הממוצע במשק.

כיצד מוגדרת תאונת עבודה?

חוק הביטוח הלאומי כפי שנוסח מחדש בשנת 1995 מגדיר תאונת עבודה על ידי ציון כל אירוע אשר קרה במהלך העבודה, או בחלק מהיום הקשור לזמן העבודה במקום העבודה, בדרך אל העבודה ובחזרה ממנה וכן בשליחות המתבצעת בשם העבודה שלא במקום העבודה.

ההתייחסות של הביטוח הלאומי אל תאונת עבודה היא לאירועים שקרו במהלך יום העבודה שבגינם נפגע אדם באופן כזה שאין הוא מסוגל לבצע את עבודתו בפרק זמן נתון. הביטוח הלאומי מדווח על כך שבכל שנה ישנם עשרות אלפי דיווחים על תאונות עבודה מסוגים שונים החל מפגיעות קלות, דרך פציעות קשות ומורכבות ועד למקרים בהם נקבע מותו של עובד בתאונת עבודה.

לאורך השנים התרחב מונח תאונות העבודה בצורה כזאת שכיום בתוך ההגדרה של תאונות עבודה ניתן למצא מעבר לפגיעות מתאונות גם סעיפים של חשיפה לחומרים מסוכנים, בעיות נפשיות ועוד.

במידה ויפגע אדם בתוך מסגרת הזמן המוגדרת הזאת בצורה שתמנע ממנו היכולת לעבוד לפרק זמן מסוים, הוא רשאי לתבוע מן הביטוח הלאומי תביעה עבור דמי פגיעה שישולמו לו בגין פרק הזמן שנאלץ להעדר מהעבודה עקב התאונה והתוצאות שלה. תאונת עבודה יכולה להכיר בפציעה בגין תאונה, מחלה הנגרמת בשל תנאי העבודה, או בעיות נפשיות.

כל אדם אשר נפצע, חלה עקב אירוע במקום העבודה, גם אם נגרמה בעקיפין, זכאי לסעד המגיע על בסיס החוק לביטוח לאומי סעיף 85 הדן בתאונות עבודה.

דיווח על תאונת עבודה עבור עצמאי

כאשר מבקש אדם לדווח על תאונת עבודה, חובת ההוכחה מוטלת על מגיש הבקשה. מי שנפצע בתאונת עבודה לא יכול לחכות שהסכום המגיע לו יגיע לחשבון הבנק, עליו לגשת למוסדות הביטוח הלאומי ולדווח בצורה מסודרת על האונה והטיפול הנדרש. חלק מן הטפסים הנדרשים הם אישור ממקום העבודה, אם זאת העובד העצמאי לא יכול להמציא מסמך שכזה ולכן נציג כאן את הדרישות של הביטוח הלאומי עבור עצמאיים לגבי המסמכים אותם יש להגיש בעת הבקשה לקבלת דמי פגיעה לעצמאיים.

טופס בל 283 – זהו הטופס המקביל לטופס 250 עבור שכירים. בעוד שעל טופס המיועד לשכירים, ממלא המעסיק, את הטופס הנ"ל ממלא העצמאי עבור עצמו. את הטופס ניתן למצא באתר הביטוח הלאומי וניתן למלא אותו ישירות באתר. רק לאחר מילוי טופס ב"ל 283 אפשר לקבל החזרים בגין טיפול רפואי.

אישור מקופת החולים – חשוב להכין עותק של טופס ב"ל 283 ולהגיש אותו לקופת החולים על מנת להתחיל ולקבל טיפול רפואי ראשוני מגורם מקצועי שייתן מענה לגבי סוג הפציעה שקרתה.

אישור רף הכנסות – לפני הגשת כלל הטפסים לביטוח לאומי יש לגשת לרואה החשבון ולהמציא אישור שיפרט את סך ההכנסות בשנה הקודמת לתאונה, המסמך חייב להיות חתום על ידי רואה החשבון.

טופס בל 211 – זהו למעשה הטופס המסכם ומאגד את הבקשה לביטוח לאומי בכדי לקבל את האישור וההכרה על תאונת עבודה של עצמאי. ביחד עם טופס זה יש להציג את כלל המסמכים שפורטו כאן בסעיפים הקודמים. במידה וישנם מסמכים נוספים היכולים להעיד על הפגיעה דוגמת סיכום אשפוז או דו"ח משטרתי זה או אחר, מומלץ לצרף אותם לתביעה.

במשרדנו תוכלו למצא צוות מקצועי ומיומן המכיר את מהלכי הביטוח הלאומי לפני ולפנים ויוכל לעזור לכם בעת גשת הטפסים ובחינת הזכאות שלכם בהצלחת התביעה.

מה הם ההבדלים בין שכיר לעצמאי בתאונת עבודה?

אדם אשר לא היה עצמאי מעולם יתקשה להבין את המורכבות של ההוויה של בעלי העסקים העצמאיים. אלמנטים רבים בניהול היום יומי הוא שונה ומורכב עבור עצמאיים. ישנם מקרים רבים בהם עובדים שכירים לא יהיו כלל מודעים לבעיות בהן נתקל המעסיק העצמאי. בעיות שאם לא יטפל בהן, זכויות רבות יילקחו ממנו. גם בנושא של תביעה עבור דמי פגיעה ישנם הבדלים מהותיים בין שכיר לעצמאי.

תשלום לביטוח לאומי  

• עצמאי – חייב להעביר תשלומים קבועים לביטוח הלאומי על מנת לזכות באפשרות להנות מתשלומי קצבאות בעת הצורך.
• שכיר – כל תשלומי הביטוח הלאומי משולמים על ידי המעסיק.

תשלומי מס בריאות

• עצמאי – חייב על פי חוק להעביר תשלומים לקופת החולים
• שכיר – התשלום מתבצע על ידי המעסיק לקופת החולים על פי בחירת העובד.

מס הכנסה 

• עצמאי – חייב בדיווח על כלל ההכנסות שלו ובהתאם לכך מעביר למס הכנסה את החלק היחסי עבור הרווחים שלו.
• שכיר – התשלום מתבצע על ידי המעסיק כחלק מהכנת תלוש המשכורת החודשי.

ביטוח לאומי 

• עצמאי – כל עדכון או שינוי בפרטי העסק או המצב האישי דורשים את בעל העסק לעדכן את הביטוח הלאומי
• שכיר – המעסיק מעדכן את הביטוח הלאומי בדבר השינויים אצל העובדים.

דיווח לרשויות המס 

• עצמאי – חובת הדיווח על העצמאי
• שכיר – חובת הדיווח על המעסיק

חובת הוכחה בתאונת עבודה  

• עצמאי – חובת הדיווח על העצמאי
• שכיר – חובת הדיווח על המעסיק

שאלות ותשובות בנושא תאונות עבודה לעצמאיים