מעוניינים להגיש תביעת נזקי רכוש? לפני הכל, בואו נלמד: מהו נזק? מהו הפיצוי המגיע למי שרכושו נפגע על ידי אחר? אילו ראיות צריך לספק? כל זאת ועוד במדריך שלפניכם.
מערכת המשפט נוצרה ומתפקדת כאשר המטרה המרכזית העומדת בליבה היא הצורך להשליט סדר בחברה – להפחית פשיעה, להסדיר למי שייך איזה רכוש, ולפצות באמצעות את מי שנפגע על הפגיעה שנוצרה לו. אחת מהפגיעות הנפוצות בחברה היא פגיעה של אדם לא בגופו של אדם אחר, אלא ברכושו. פגיעות אלו הן פגיעות קלות יחסית לכימות, וכן כאלו שמערכת המשפט מספקת להן מענה באמצעות תביעת נזקי רכוש בפקודת הנזיקין.
במאמר זה תוכלו לקרוא על התביעות לקבלת פיצויים על נזקי רכוש, התנאים בהם נדרש לעמוד בכדי להיות זכאי לפיצוי, והמסגרת החוקית (העוולות שהן כמו עבירות נזיקיות) שמתעסקות בדיוק בנושא הזה.
מהו נזק?
דיני הנזיקין הם ענף במשפט שמתייחס לנזקים שאדם יוצר לחברו, במטרה להביא את האדם שניזוק למצב בו היה לפני שהנזק נגרם, או "לפני שפגש את המעוול".למרות הגדרה כללית זו, לא כל הנזקים נכללים בתוך ענף משפטי זה, אלא רק נזקים שיש בהם אלמנט של נזק פיזי – פגיעה ממשית בדבר גשמי (גוף או רכוש) שנשבר, נפגע, נשרף, נרטב, איבד מערכו וכד'. הבחנה זו אומנם מאבדת מערכה בשנים האחרונות, אך נשארת תקפה באופן כללי.
משמעות קביעה זו היא שנזקים לרכוש יחשבו כ"נזק" רק אם הם נזקים פיזיים שהתרחשו לרכוש, ולא נזקים שההשפעה שלהם על הנפגע הם נפשיים (כמו למשל עשיית מעשה שיש בו בכדי להוריד מערכו הסנטימנטלי של רכוש מסוים).
תביעת נזקי רכוש – הפיצוי המגיע למי שרכושו נפגע על ידי אחר
כפי שנכתב לעיל, דיני הנזיקין נועדו להשיב את האדם למצב בו היה בטרם התרחשה העוולה – לפני שהנזק נוצר. משמעות קביעה זו היא שהפיצוי שיתקבל על ידי אדם על נזק שנגרם לו יהיה שווה (בקירוב) לזה שנדרש כדי להחזירו למצב בו היה אילולא הנזק היה נגרם.
פיצוי זה יכול כמובן לכלול בתוכו רכיבים "צרים" יחסית – כמו ערכו הכספי של הרכוש שניזוק (שוויה של מכונית או שווי ירידת הערך שלה בעקבות הנזק שנגרם לה), אך יכול שיכלול בתוכו גם נזקים "רחבים" יותר – כמו נזקי לוואי שהתווספו לנזק הראשוני (למשל אובדן ימי עבודה בשל פגיעה בציוד עבודה יקר ערך) או נזקים נפשיים שנגרמו בשל הנזק הפיזי (כמו עוגמת נפש, או כאב וסבל).
נהוג בבתי המשפט לדרוש מהתובע לכמת את הנזק שנגרם לו, וזאת בכדי שבית המשפט יוכל להבין בדיוק את היקף הנזק שנגרם, ולפסוק פיצויים בהתאם.
ניתן לקבל מענים נוספים מלבד פיצויים כספיים
הרבה פעמים אנשים שחושבים על המשפט הנזיקי חושבים עליהם רק במושגים של פיצוי כלכלי – כסף שהם יכולים לקבל על התביעה אותה יגישו. הסתכלות זו איננה מדויקת ומשמיטה מתוך דיני הנזיקין חלקים משמעותיים לא פחות – כגון צווי עשה וצווי מניעה – שנועדו למנוע את החמרתו של נזק שכבר נגרם, או להפסיק את הימשכותו של נזק שמתרחש כעת.
צווים אלו יכולים לכלול בתוכם איסור על שכן לעשות רעש מעבודות בביתו (בשל כך שהרעש מהווה מטרד), איסור על אדם לפגוע ברכושו של אחר (כמו למשל במקרה של פגיעה מתמשכת ברכוש מסוים, שניתנת לעצירה), או חיוב אדם להחזיר מצב מסוים לקדמותו.
צווים אלו אינם צריכים "לחכות" לסוף ההליך המשפטי, ויכולים להינתן כבר בתחילת המשפט עצמו, או אפילו בשלבי הקדם משפט, זאת כל עוד בית המשפט סבור "כי קיימת שאלה של ממש שיש לדון בה, וקרוב לוודאי שהתובע יהא זכאי לתרופה ושיהא קשה, או אי אפשר, לעשות מלוא הצדק בשלב מאוחר יותר אם לא יינתן ציווי לשעה".
מנגד, בית המשפט לא יספק צווים שכאלו אם הוא "סבור שהפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף ולפיצוי מספיק בתשלום כסף, ומתן ציווי יהיה בו משום התעמרות בנתבע." מצב זה כמובן אינו שולל פיצויים.
עורך דין שי סולטן
- נזקי רכוש
- נזילות ונזקי מים
- סכסוכי שכנים
- ליקויי בניה
- תאונות
- נזקי רכב
- ועוד...
דרך אילו עוולות ניתן לתבוע את הפיצוי שמגיע לי?
ההסדר החוקי שמאפשר קבלת פיצויים על פגיעה שנעשתה לרכושו של אדם היא עוולת הרשלנות, שמהווה חלק מרכזי בדיני הנזקין. עוולה זו דורשת מספר רב של תנאים, כאשר אלו שרלוונטיים למי שאינו משפטן לצורך בירור סיכויי התביעה שלו על נזק שנגרם לרכושו הם התרשלות (הפרה של "סטנדרט התנהגות סביר" על ידי האדם הפוגע) וקשר סיבתי.
התרשלות
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות".
הגדרה זו מלמדת אותנו שעוולת הרשלנות יכולה להיות רחבה ביותר, ושניתן לקבל פיצוי על נזקים שנגרמו לא רק ממעשה מכוון של אדם אחר (כמו התנגשות בכוונה ברכב, או ניפוץ של חלונות במזיד), אלא גם ממעשה שנעשה בחוסר זהירות / סבירות (כמו תאונה שהתרחשה כאשר אדם לא נתן זכות קדימה, או כדור שפגע בחלון הבית וניפץ אותו), או אי עשייה של מעשה שהיה נדרש ומתבקש לעשות בכדי למנוע את התרחשותו של נזק מסוים (מה שנפוץ בעיקר במקרים בהם לאדם הייתה לכתחילה חובה מסוימת כלפי הרכוש שנפגע, כמו אדם שעובד בחדר הפקדת מעילים / מתחם אחסון, ואפשר במחדלו היווצרות של נזק לרכוש עליו היה אמון).
גם אינסטלטור ששרט את החרסינה שבתוך השירותים יכול להיות אחראי על פיצוי הנזק שנוצר, וזאת אם הוא לא נקט באמצעי זהירות שמקובלים בתחום עבודתו, כגון שימוש בכלים שאינם שורטים את בית השימוש, או שימוש בכוח יתר בעת תיקון האסלה.
קשר סיבתי
בתביעת נזקי רכוש נדרש להוכיח (בנוסף לקיומו של הנזק ונסיבות התרחשותו) גם קשר ישיר בין הרשלנות שהתרחשה לבין הנזק שנטען שנוצר בעקבותיה (עליו מבקש התובע לקבל פיצוי).
הוכחת קשר סיבתי שכזה יכולה להיעשות על ידי אדם מומחה בתחום (כמו איש מקצוע אחר, שונה מאיש המקצוע המזיק, שמעיד על ההשלכות של נקיטה או אי נקיטה באמצעים מסוימים), אך יכולה גם להיות מוכחת על ידי נטלים שונים, שמוסדרים בפקודת הנזיקין, שמפרטים מקרים בהם נטל ההוכחה עובר מן התובע (שנדרש על פי רוב להוכיח את טענותיו) לנתבע (שנדרש על פי רוב רק להגיב לטענות שמופנות כלפיו).
סוגי הסדרים קיימים באשר לראיות שאני נדרש/ת לספק
כלב
פקודת הנזיקין קובעת שמי שכלבו פגע באדם אחר יהיה חייב לפצות את הנפגע על נזק זה גם אם לא התרשל בשמירה על כלבו.
אש
"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה"
"דבר מסוכן"
בתביעה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, או עד דבר שנמלט ועלול לגרום נזק בהימלטו, יהיה בעלו של הדבר המסוכן / הממונה עליו אחראי על הנזק שנגרם, הוא זה שיצטרך להוכיח שלא התרשל. אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם מעוניינים להגיש תביעה בגין נזק רכוש שנגרם לכם על ידי אחר, אתם מוזמנים לפנות אלינו ולזכות מאיתנו לייעוץ והדרכה צמודים לאורך כל ההליך המשפטי.
