החלטה של כל גוף ציבורי נבחר או ממונה היא בעלת משקל רב ומייצגת את היכולת של הרשות המבצעת בישראל להפעיל את הסמכויות שלה. לכן הגשת עתירה מנהלתית על החלטה של גוף שכזה היא עניין משפטי סבוך. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים נמנה על אותם גופים ציבוריים שניתן להגיש כנגדם עתירה מנהלתית. ולכן גם כאן לא מסתיים ההליך וניתן בעת הצורך להגיש ערעור על החלטת המכון הרפואי. ההליך הוא הליך משפטי מורכב שחייב בהובלת עורך דין. איך עושים זאת נכון, הכל במאמר הבא.
מהו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא יחידה מנהלתית הפועלת מתוקף חוק בתוך משרד הבריאות. היחידה משמשת כזרוע הבאה להיאבק בנגע תאונת הדרכים על ידי כך שהיא מפעילה מערך שלם המוודא את כשירות הנהגים בהיבט הבריאותי. היחידה שמה לעצמה למטרה להיות גורם משפיע על כך שנהגים אשר מסיבה בריאותית זאת או אחרת לא יוכלו לעלות על הכביש.
פעולת המכון הרפואי הינה בעלת משמעות גדולה עבור כל מי שעלול להיות מושפע מבעיה רפואית אשר מעלה ספק לגבי יכולתו של אדם לנהוג. המכון עוסק במספר תחומים שיש להם השפעה על היכולת לקבל רישיון נהיגה, מכאן החשיבות הגדולה שלו לאזרח. על סמך המלצה של המכון ישלול ככל הנראה משרד התחבורה את הזכות להנפקת רישיון למשך שנה.
תחום נוסף שבו עוסק המכון לאחרונה יותר, הוא בחינה של בעיות נפשיות המשפיעות על היכולת לנהוג זאת בנוסף להחלטות הרפואיות הרגילות שיש בסמכותו לקבל.
המכון כאמור פועל על מנת למנוע תאונות היכולות להתרחש על ידי מי שאין להם את היכולות הפיזיות או הנפשיות לקחת אחריות מלאה על נהיגתם, על הסובבים אותם ועל כלי הרכב בהם הם נוהגים.
סדר הדין המקובל בהגשת עתירה למכון?
מתוקף היות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מוסד מנהלי הפועל מתוקף גוף ציבורי, הוא חשוף לכך שקיימת האפשרות להגיש כנגד החלטותיו השונות עתירות מנהלתיות כפי שקובע חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000.
סדר הדין המקובל קובע כי עתירה מנהלתית תוכל להיות מוגשת כנגד החלטה של גוף ציבורי שיש בה פגיעה בחוק או בזכויות הבסיסיות של אדם או גוף פרטי.
את העתירה יש להגיש תוך 45 ימים החל מפרסומה הרשמי של ההחלטה של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לבית המשפט לעניינים מנהלתיים בבית המשפט המחוזי, יש חשיבות רבה לפרק הזמן הקצר להגשת העתירה, זאת על מנת לא לפגוע בפעילות הרשות. בכדי שיהיה אפשר להימנע ממצב בו החלטה תתחיל להיות מיושמת בטרם העתירה נידונה בבית המשפט, יש אפשרות להגיש בקשה לצו ביניים לעיכוב ביצוע ההחלטה עד הדיון בה בבית המשפט.
העתירה חייבת להכיל את כלל המסמכים והנימוקים שבגינם מוגשת העתירה, כמו כן יש לציין בדיוק מי יהיו משיבים, גם אם מדובר על גופים פרטיים בנוסף לרשות המנהלתית. העתירה חייבת בתצהיר חתום על ידי עורך דין המאשר את אמיתות הנתונים. לאחר מכן יקבל בית המשפט את העתירה ויחליט אם הוא מקבל אותה לדיון, במידה והיא תדחה ניתן להגיש ערער, אם תמצא העתירה מוצדקת, יחויבו המשיבים להשיב תוך 30 יום לאחריהם על פי דרישת השופט תתקבל החלטה או יערך דיון בבית המשפט להצגת טיעונים בעל פה.
על פסיקת בית המשפט ניתן להגיש ערעור לבית הדין הגבוהה לצדק, בג"צ.
מהי הסמכות השיפוטית הדנה בנושא?
בעבר העתירות המנהלתיות היו נידונות בבג"צ זאת מתוך התפיסה שיש כאן ערעור על החלטה של רשות מבצעת ופגיעה בסמכותה. בשנת 2000 הועברה הסמכות הזאת לבית המשפט המחוזי.
נשיא בית המשפט המחוזי ממנה בכל אזור שיפוט חלק משופטי בית המשפט המחוזי כבעלי סמכות לדון בעתירות מנהלתיות. יש כאן בעצם האצלת סמכות של בית המשפט העליון לערכאה נמוכה ממנו על מנת להוריד את העומס מבית המשפט העליון. מתוקף כך יש לבית הדין לעתירות מנהלתיות אישור חריג בסמכותו לדון בתיקים שבית המשפט העליון כבר דן ופסק בהם ומאפשר לו בעת הצורך ולפנים משורת הדין גם לשנות את החלטת בג"צ.
את התביעה לעתירה מנהלתית יש להגיש לבית המשפט הרלוונטי לאזור המגורים שבה נערכת התביעה. במידה ולא ניתן מסיבות אלו ואחרות לעשות כן, יתבצעו העתירות לבית המשפט המחוי ירושלים.
מכיוון שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים נמצא בתל אביב, יתנהלו העתירות כנגדו בבית המשפט המחוזי השייך למחוז תל אביב. במידה ויהיה צורך בערעור, הוא כאמור יופנה לבית הדין הגבוהה לצדק.
מהם אפשרויות הפעולה של אזרח שתביעתו נדחית?
אחד מעקרונות הגשת העתירה המנהלתית היא העיקרון שיש למצות את כלל האפשרויות העומדות לאזרח בטרם הוא יגיש עתירה מנהלתית על החלטת גוף ציבורי באופן כללי או כנגד המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בפרט. בשל כך יש חשיבות רבה לצורך לשקול היטב את הצעדים טרם הגשת עתירה מנהלתית. חשוב לציין שבתי המשפט לא מעודדים הגשת עתירה ללא הכנה ובדיקה מקדימה של הנושא ויש מקרים רבים בהם העתירות נדחות עוד בטרם הן מגיעות לדיון ובנוסף מטיל בית המשפט דרישה לתשלום הוצאות משפט בסכומים גבוהים יותר מאשר בדיונים בתיקים אזרחיים רגילים.
כאשר מתקבלת החלטה על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים עומדת בפני האזרח 3 אפשרויות :
- להשלים עם הקביעה של המכון ולקבל אותה כמות שהיא.
- להמתין שנה ולהגיש בקשה נוספת בעינינו.
- להגיש עתירה מנהלתית כנגד המכון אם הוא מוצא שההחלטה פוגעת בזכויות הבסיסיות שלו ללא סיבה מספקת.
הליכי הגשת הערעור על החלטת המכון הרפואי?
החלטת בית המשפט לעניינים מנהלתיים כמוה החלטה של בית המשפט מחוזי. בשל כך ערעור על פסיקת בית המשפט בעתירה מנהלתית יערך בבית המשפט הגבוהה לצדק, בג"צ. ג ם בעת הערעור יש חשיבות לפרק הזמן העובר מקבלת פסק הדין ועד הגשת הערעור, כאשר פרק הזמן המקסימלי להגשת ערעור עומד על 45 יום מקבלת פסק הדין.
בעת הגשת הערעור לא מתקיים דיון נוסף בנוכחות עדים ולא נבדקות העובדות שהוגשו לבית המשפט המחוזי. הטענות היחידות שנבדקות שוב עוסקות בשאלה האם נפלו טעויות או לקונות משפטיות בהתנהלות בית השפט לנושאי עתירות מנהלתיות. הדיון הוא דיון שיפוטי מקצועי ברמה משפטית גבוהה ביותר הנערך בפני שופטי בית המשפט העליון. בשל כך חשיבותו של עורך דין מקצועי המיומן בהליכי העתירות המנהלתיות מחד ובקיא בפרטי העתירה לפרטי פרטים היא בעלת חשיבות עצומה בהגשת עתירות מנהלתיות בכלל ובעת הגשת ערעור בעתירה מנהלתית בפרט. הצורך להגיש על סמכות משפטית בכירה של שופטי בית משפט מחוזי ולערוך דיון בפני שופטי העליון היא מצריכה רמת מקצועיות גבוהה.
משרד עורכי הדין סולטן מתמחה בהגשת עתירות מנהלתיות בנושאים מגוונים ובעל התמחות בהגשת עתירות בנושא המכון לרפואי לבטיחות בדרכים. יש עתירות שבהם פחות מהטובים ביותר פשוט לא יספיקו, עתירה מנהלתית היא עתירה שכזאת, אנחנו נעמוד לצידכם לאורך כל הדרך ונוביל אתכם בבטחה אל חוף מבטחים.
שאלות ותשובות בנושא הגשת ערעור על החלטת המכון הרפואי
המכון הוא זרוע של משרד הבריאות למלחמה בתאונת הדרכים והוא קובע מדניות בנוגע לנהיגה במצבים רפואיים ונפשיים שונים. החלטה שלו משמשת כהמלצה שלרוב מתקבלת על ידי משרד התחבורה.
עתירה מנהלתית מתאפשרת על בסיס סדר הדין מיוחד לעתירה מנהלתית המוגשת כנגד גוף ציבורי. עליה להיות מנומקת בצורה יסודית ולהיות מוגשת בתוך 45 ימים מקבלת ההחלטה שבגינה מוגשת העתירה.
בית המשפט המחוזי בשבתו כבית דין לעתירות מנהלתיות דן בעתירות אלו כאשר הוא מגובה בסמכות מיוחדת מבית המשפט העליון.
כן. הערעור מוגש לבית המשפט העליון והוא דן בתיק רק אם יש פגמים מהותיים בהחלטת בית המשפט המחוזי, הוא לא ידון בעובדות ובעדויות שנמסרו בבית המשפט המחוזי
