על פניו כולנו חווים קשיים כתוצאה מהעבודה, לא משנה באיזה מקצוע מדובר אך כאשר הקשיים הללו מגיעים למצב חמור שבאמת פוגע בתפקוד של העובד, בהחלט יכול להיות שמדובר במקרה של פגיעה נפשית בעבודה. בעוד לרוב מקובל לדבר על תאונות עבודה בהקשר של פגיעות פיזיות, הן יכולות גם להיות פגיעות נפשיות. כיצד מוכיחים ומה מגיע במקרה של פגיעה נפשית בעבודה? על שאלות אלו ונוספות נענה בהמשך.
הכרה בפגיעה נפשית
המורכבות של קבלת הכרה בפגיעה נפשית אמנם מוכרת יותר מהליכים שמתנהלים מול משרד הביטחון בהקשר של חיילים עם פוסט טראומה, אך בפועל המורכבות היא שפגיעות נפשיות לעומת פיזיות קשה יותר להוכיח או להצביע על קיומן. אנשים יכולים להתמודד עם מורכבות ועם מועקה נפשית שגורמת להם לפגיעה בתפקוד, אך יהיה להם קשה מאוד לשכנע אדם אחר וזר שאכן כך הדבר. כמו בצבא, גם בהקשר פגיעה נפשית בעבודה יכול להיות שמחכה הליך ארוך ומורכב למימוש הזכויות.
תביעה לקבלת הכרה בתאונת עבודה
בסופו של דבר עובד אשר היה מעורב בתאונת עבודה זכאי לקבל פיצויים והבסיסיים ביותר הם דמי פגיעה המגיעים מהמוסד לביטוח לאומי. אדם אשר היה חשוף לסיטואציה מורכבת שהותירה בו טראומה וגרמה לו לפגיעה הנפשית, יכול לקבל הכרה במעורבות באירוע זה כתאונת עבודה. כדי שזאת אכן יקרה יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ובה לפרט את נסיבות המקרה ואת הקשר לעבודה.
דמי פגיעה
אל מול מחלת מקצוע כפי שנפרט בהמשך או נכות כללית, תביעה לקבלת הכרה בתאונת עבודה היא לצורך קבלת דמי פגיעה. אלו משולמים עבור ימי היעדרות מהעבודה, ולכן ישנו הכרח לא רק שהעובד יחווה פגיעה נפשית בעבודה, אלא גם שהוא יעדר מעבודתו בשל כך ובעצם יפסיד מהשכר שלו. דמי הפגיעה עומדים על 75 אחוזים ליום מהשכר היומי של העובד (מחושב על פי שכר ממוצע של 3 חודשים אחרונים לחלק ל-90) והם משולמים לכל היותר לתקופה של 91 ימים.
הוכחת הקשר הנסיבתי
יכול להיות כי האבחנה בדבר הפגיעה הנפשית מהעבודה היא מאוד ברורה ויש רופאים או אנשי מקצוע נפשיים אשר יאשרו שאכן העובד סובל מפגיעה נפשית שמונעת ממנו להמשיך לעבוד. אך ישנו גם החלק בתביעה שבו נדרש להוכיח שאכן נסיבות המצב הנפשי של העובד הן בגלל העבודה. אחרת העילה לקבלת הסיוע מהביטוח הלאומי היא לא תחת תאונת עבודה אלא תחת נכות כללית, ובמקרה זה מפספס העובד את דמי הפגיעה שמגיעים לו.
ערעור על ההחלטה
פעמים רבות ההליך מוביל לכדי קבלת תשובה שלילית, שוב בגלל המורכבות והקושי שיש בהליכי ההוכחה של פגיעה נפשית כתוצאה מהעבודה. לתובע אשר קיבל תשובה שלילית ישנה הזכות להגיש ערעור על ההחלטה. לשלב הערעור כדאי מאוד להגיע בליווי איש מקצוע ובעצם לבחור בייצוג משפטי, אנחנו בפרט במשרד עורכי הדין שי סולטן מובילים גם הליכי ערעור ומאמינים מאוד בחשיבות שלהם ובפוטנציאל שלהם לשנות את ההחלטה.
פגיעה נפשית בעבודה בתור מחלת מקצוע
לא רק אירוע חד פעמי יכול לגרום להתפתחות מצב נפשי מורכב, אלא גם תהליכים איטיים. יכול להיות עובד שעובד בעבודתו כבר זמן רב וכתוצאה ממנה מפתח מצוקה וקשה להצביע על אירוע אחד אשר שינה את הכל. במקרים אלו הפיצויים אשר כדאי לדרוש מביטוח לאומי לא יהיה בגין תאונת עבודה אלא על רקע מחלת מקצוע. מחלות המקצוע הן מחלות מוגדרות אשר ניתן להראות כי יש קשר בין התפתחותן לבין אופי העבודה.
סיבות לשינוי ביחס כלפי פגיעות נפשיות במקום העבודה
נושא הפגיעה הנפשית בעבודה מוכר יותר ויותר כנושא משמעותי במקום העבודה המודרני. הוא מקיף מגוון של דאגות בריאותיות רגשיות ונפשיות, שיכולות לנבוע מגורמים שונים בסביבת העבודה. הבנת טיבם של נושאים אלו, הסיבות שלהם והשפעתם על העובדים, חיונית לטיפוח תרבות עבודה בריאה ופרודוקטיבית.
הבדלים בין סוגים שונים של פגיעות בעבודה
נפגעי עבודה בדרך כלל מסווגים לשלושה סוגים:
- תאונות עבודה הנובעות מאירוע פתאומי
- מחלות מקצוע הנגרמות מתנאי עבודה ומיקרוטראומה, שהן בעיות רפואיות הנובעות מסדרה של פציעות קטנות לאורך זמן.
- בעוד שפציעות גופניות היו בעבר המוקד העיקרי, פגיעות נפשיות מוכרות גם בקטגוריית תאונות העבודה.
פגיעות בעבודה עלולות להוביל למצב של אובדן כושר עבודה חלקי או מלא, זמני או לצמיתות.
כך מגדירים פגיעה נפשית בעבודה
כדי שפגיעה נפשית תוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח כי היא נגרמה כתוצאה מאירוע חריג במהלך העבודה, וכי קיים קשר סיבתי ישיר בין האירוע לבין הלחץ הנפשי שחווה העובד.
הבדלים בין סוגים שונים של מתח לפגיעות נפשיות בעבודה
חשוב להבדיל בין מתח נפשי כתוצאה מאופי העבודה או אירועי עבודה שגרתיים, לבין פגיעה נפשית שנגרמה כתוצאה מאירוע חריג הקשור לעבודה. האחרון מוכר כנפגע עבודה, בעוד הראשון בדרך כלל לא. לדוגמה, עובד הסובל מדיכאון עקב אירוע ספציפי וחריג בעבודה, עשוי להיות מוכר כבעל פגיעה בעבודה. עם זאת, דיכאון הנובע ממתח מתמשך הקשור לעבודה או מחששות כלכליים, בדרך כלל אינו מתאים להגדרה.
מאפיינים של לחץ פסיכולוגי בתור סוג של פגיעה נפשית
נזק פסיכולוגי בעבודה מתבטא לעיתים קרובות כמתח, חרדה, דיכאון או שחיקה. תנאים אלו יכולים לנבוע ממגוון מקורות, כולל עומס עבודה מופרז, מועדים צפופים, חוסר תמיכה או הכרה, קונפליקטים בין אישיים או תרבות עבודה רעילה. ההשפעה של פגיעה כזו אינה מוגבלת רק למקום העבודה. לעתים קרובות זה זולג לחייו האישיים של אדם, ומשפיע על מערכות היחסים שלו עם אנשים אחרים, ההערכה העצמית ואיכות החיים הכללית שלו.
קשר סיבתי להוכחת פגיעה נפשית בעבודה
כדי להכיר בנכות נפשית כפגיעה בעבודה, יש צורך לבסס קשר סיבתי ברור בין המוגבלות הנפשית לבין אירוע ספציפי וחריג במקום העבודה. ההשפעה של אירוע זה על העובד מוערכת באופן סובייקטיבי, בהתחשב באופן שבו העובד הבודד הושפע, ולא כיצד אדם ממוצע עשוי היה להיות מושפע. כדי להצליח לתבוע נכות נפשית כפגיעה בעבודה, נדרשות ראיות אובייקטיביות, כגון הערכות פסיכיאטריות מקצועיות, לצד הדיווחים הסובייקטיביים של העובד.
הכרה בפגיעה נפשית בעבודה – צעד אחרי צעד
תהליך קבלת ההכרה בנכות נפשית כנפגע עבודה כרוך במספר שלבים:
- בתחילה, חשוב לפנות לסיוע מיידי בבריאות הנפש.
- הכרחי לערב פסיכולוג, פסיכיאטר או יחידה טיפולית מיוחדת לנפגעי עבודה.
- קבלת טופס בל/250 מהמעסיק מאפשרת גישה לטיפול רפואי בנפגעי עבודה ומתחילה את תהליך ההכרה הפורמלי. טופס זה מוביל ל"תעודה ראשונית לנפגע תאונת עבודה", שהינה בעלת חשיבות מכרעת לתביעת זכויות מהביטוח הלאומי.
החשיבות של חוות דעת לקביעת פגיעות נפשיות בעבודה
חוות דעת פסיכיאטרית מקצועית חיונית להערכת המצב ודרגת הנכות. הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי משתמשת בהערכה זו, יחד עם מסמכים רפואיים נוספים, לקביעת היקף הנכות בעבודה. תפקידו של עורך דין מנוסה בזכויות רפואיות לנפגעי עבודה יכול להיות מכריע בניווט בתהליך זה, ובהבטחה שכל התיעוד והראיות הדרושים מוצגים בצורה נכונה.
פגיעה נפשית כאינדיקציה לבריאות בעבודה
פגיעה נפשית בעבודה, המוכרת בתנאים ספציפיים כפגיעה בעבודה, משקפת הבנה מתפתחת של בריאות מקום העבודה. הכרה בהשפעה הקשה של אירועי לחץ נפשי חריגים הקשורים לעבודה היא חיונית לתמיכה בעובדים המושפעים ולהבטחה שהם מקבלים פיצוי וטיפול הולם. תהליך זה, על אף שהוא מורכב, חיוני להכרה בכל הספקטרום של פגיעות במקום העבודה, הן הפיזיות והן הנפשיות.
פגיעה נפשית כתוצאה מסביבת עבודה
הסביבה בה עובדים ממלאת תפקיד מכריע ברווחה הנפשית. אווירה חיובית ותומכת יכולה לקדם שביעות רצון בעבודה, יצירתיות ונאמנות, בעוד שסביבה שלילית יכולה להוביל לירידה בבריאות הנפשית ובביצועים בעבודה. גם גורמים כמו ביטחון תעסוקתי, איזון בין עבודה לחיים והזדמנויות לצמיחה והתפתחות, משפיעים באופן משמעותי על הרווחה הפסיכולוגית של העובד.
תפקיד המעסיק במניעת פגיעה נפשית בעבודה
המשרד שלנו מטפל לעיתים קרובות במקרים שבהם המעסיק לא ביצע את המוטל עליו כדי למנוע סוגים שונים של פגיעות במקום העבודה. בין היתר, כיום למשל ברור שאמצעי מניעה והתערבויות הם המפתח בטיפול בנזק פסיכולוגי במקום העבודה:
- קידום תרבות של תקשורת פתוחה, שבה העובדים מרגישים בטוחים להביע את דאגותיהם ולחפש תמיכה
- הכשרה וסדנאות קבועות בנושאי ניהול מתחים
- פתרון קונפליקטים ותקשורת יעילה כדי לצייד את העובדים בכלים לנווט במצבים מאתגרים
- מעסיקים יכולים גם למלא תפקיד מרכזי על ידי יישום מדיניות התומכת בבריאות הנפש, כגון שעות עבודה גמישות, הפסקות קבועות וגישה לשירותי ייעוץ
- הכרה ותגמול הישגים, מתן מסלולי קריירה ברורים והבטחת חלוקת עומס עבודה הוגנת – אלו הן אסטרטגיות נוספות שיכולות לסייע בהפחתת הלחץ במקום העבודה
פגיעה נפשית מחייבת תביעה משפטית
פגיעה נפשית בעבודה היא נושא רב פנים הדורש התייחסות הן ממעסיקים והן מעובדים. הטיפול בנושא זה כרוך בהבנת הגורמים לפגיעה, הכרה בסימפטומים שלה ויישום אסטרטגיות ליצירת סביבת עבודה תומכת ובריאה. על ידי מתן עדיפות לבריאות הנפש במקום העבודה, ארגונים יכולים לא רק לשפר את רווחת העובדים שלהם אלא גם את הפרודוקטיביות הכוללת ואת שביעות הרצון מהעבודה.
שילוב איש מקצוע – גורם מפתח
כאשר מדובר בטיפול מבחינת החלמה ושיקום חשוב לערב איש מקצוע רפואי המתמחה בתחום בריאות הנפש, אך כאשר מדובר בהליכים הבירוקרטיים למימוש זכויות, נדרש לערב עורך דין שמתמחה בתביעות מול הביטוח הלאומי ופגיעות נפשיות בפרט. כפי שציינו מספר פעמים, התיקים הללו מורכבים מאוד בשל הקושי להוכיח מצב נפשי ולהוכיח את נסיבותיו, ולכן תרצו להשתמש בכל מה שאתם יכולים, הידע והניסיון שלנו הם המפתח שישנה עבורכם את התמונה.
איסוף עדויות ואישורים
לא משנה באיזה ערוץ נחליט לפעול ולדרוש את הפיצויים, כאשר מדובר במקרים נפשיים, ורפואיים באופן כללי, העדויות חשובות עד מאוד. אם יש לכם עדויות ממקום העבודה אשר מצביעות על המצב הנפשי ועל הקשר הנסיבתי למקום העבודה, חשוב לאסוף ולשמור אותן. כמו כן, עדויות רפואיות כדוגמת סיכומים רפואיים של אנשי מקצוע או מרשמי תרופות אשר מתקשרים לבעיה הנפשית ואמורים לסייע לעובד להתמודד איתה.
בדיקת מצב נפשי טרם העבודה
חלק חשוב שכדאי לשים אליו לב לפני שפונים להליכי פיצויים בעקבות פגיעה נפשית בעבודה הוא העבר הנפשי של העובד. חשוב שתדעו שתתבצע בדיקה של פרטים אלו כדי לשפוך יותר אור האם באמת העבודה היא שגרמה למצב או שמדובר במצב שהיה נקלע אליו העובד גם ללא העבודה המדוברת. בדיקת העבר לא תמיד נעימה ובאופן כללי הליך הוכחת הנסיבות, ולכן נשים לב גם להתכונן אליו ביחד ולוודא שהוא יעבור חלק ככל האפשר.
התמודדות עם פגיעה נפשית בעבודה היא מורכבת גם מבלי הבירוקרטיה והליכי מימוש הזכויות שמערימים המוסדות המפצים. כדי להתמודד עם הליכים אלו ביותר פשטות כדאי לשלב איש מקצוע וככל שיש לו יותר ניסיון כך גם יותר הבנה של המערכת. זכרו שאתם לא לבד ואנחנו כאן לסייע לכם, כמו לכל שאר מאות הלקוחות שכבר סייענו להם, בהליכי תביעות ומימוש זכויות כך שתוכלו להתרכז בהחלמה ובהתמודדות עם המצב הרפואי שלכם.
טיפול בפגיעה נפשית עם עורך דין – מהמעסיק ועד בית המשפט
כפי שאפשר להבין, החוק מתייחס בחומרה לכל סוג של פגיעה במקום העבודה, לרבות אם מדובר בפגיעה שמתרחשת ברמה הנפשית. במקרים אלו, על העובד להבין שיש לו זכויות ששמורות לו בחוק.
בשביל להגיש תביעה ולקבל פיצוי כספי שעוזר לעובד להתמודד עם הפגיעה ולהתגבר עליה, כדאי להתייעץ עם עורך דין. אנו נשמח לעמוד לרשותכם בשלבים שונים של הגשת התביעה. רוצים ליצור עמנו קשר? אפשר לעשות את זה בקלות דרך אתר האינטרנט הרשמי של עו"ד שי סולטן או בתיאום פגישה באמצעות הטלפון.
שאלות ותשובות בנושא פגיעה נפשית בעבודה
פגיעה נפשית בעבודה היא כל פגיעה על רקע נפשי אשר התרחשה לעובד בעקבות עבודתו. על פי הרקע והפרטים נחליט האם לנסות "לתקוף" את המצב כתאונת עבודה, מחלת מקצוע או נכות כללית וזאת על מנת לקבל את מירב הפיצויים ואת מלוא הסיוע שמגיע לעובד.
עובד אשר חווה פגיעה נפשית בעבודה, עוד טרם התחלת ההליכים הבירוקרטיים חשוב שיתעד וישמור את כל מה שקשור לפרטים הרפואיים ולנסיבות האירוע. אלו ישמשו בהמשך לצורך ביסוס התביעה ווידוא שאכן הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מעריכה את המצב נכון.
מעבר לכך שחשוב לקבל עזרה רפואית ונפשית, אם רוצים (וכדאי) סיוע בהליכים הבירוקרטיים אפשר לבחור בייצוג משפטי של עורך דין שמתמחה בתחומים אלו. ייצוג משפטי יוריד מעמסה משמעותית ויפנה זמן להתמודד עם המצב הנפשי במקום עם הליכי תביעות ובירוקרטיה.
לא כל פגיעה נפשית בעבודה יכולה להיחשב כתאונות עבודה אך בהחלט יש מקרים שבהן זה המצב. השאלה הגדולה היא האם אפשר להוכיח שאכן לפגיעה הנפשית יש קשר לעבודה שכן זאת נדרש במסגרת הגשת תביעה. במידה ואכן תהיה הכרה בתאונת עבודה, יכול העובד לקבל דמי פגיעה שיהוו פיצוי ראשוני למצב.
