רישיון נהיגה הוא אחד העזרים החשובים ביותר שהמדינה מעניקה לאזרח לצרכי פרנסה, התנהלות יום יומית ועוד סיבות רבות ומגוונות. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא הגוף הממונה על הבדיקות הרפואיות של המבקשים להוציא או לחדש רישיון נהיגה. לכן יש להחלטות שלו משמעות רבה עבור אזרחים רבים. במידה ונלקחה החלטה בעלת השפעה שלילית על אזרח במקרים אלו ניתנת לאזרח את האפשרות להגיש עתירה מנהלית נגד המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
עתירה מנהלתית
עתירה מנהלתית היא הליך משפטי אשר נערך בבית המשפט המחוזי, הדיון נערך בפני פורום מיוחד של בית המשפט ביושבו כבית המשפט לעניינים מנהליים. בדיונים בבית המשפט מבקשים העותרים לשנות או לבטל החלטה שקיבל גורם ציבורי בישראל.
סמכויותיו של בית המשפט הוענקו לו בעת העברת הסמכות מבית המשפט העליון ונקבעה הסמכות של בית המשפט לדון בכלל הנושאים המנהליים ה דורשים דיון. בנוסף נקבע כי השופטים שידונו בעתירות המנהלתיות יהיו שופטי בית המשפט המחוזי שהוסמכו לכך, הדיונים יתנהלו במעמד שופט אחד, במקרים חריגים לפי החלטת נשיא בית המשפט המחוזי, ידונו בתיק שלושה שופטים. בשל צורך בטיפול מהיר בעתירות מנהלתיות המועד להגשת עתירה מנהלתית עומד על 45 ימים מיום קבלת ההחלטה זאת על פי תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס״א-2000.
במקרים רבים במקביל להגשת העתירה, מוגשת גם בקשה לצו ביניים או לצו ארעי לעצירת ההחלטה עד סיום הדיון בעתירה, זאת על מנת למנוע מצב של קביעת עובדות בשטח טרם הדיון. על בית המשפט לקחת בחשבון את השיקולים הללו בבואו לדון בנושאי העתירה. מקובל להניח שבית המשפט יבדוק את סיכויי העתירה, ככל שהם גבוהים יותר ומאזן הכוחות נוטה לטובת העותרים, יש סיכוי גבוהה יותר לאישור צו הביניים על ידי בית המשפט.
מהו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ( מרב"ד ) הוא אחת מהיחידות המנהליות של משרד הבריאות, היחידה הזאת עוסקת בכל הקשור לרפואה ובטיחות בדרכים. תפקידה המוצהר הוא מאבק במלחמה בתאונות הדרכים, המתרחשות בשל ליקוי בריאותי של נהגים. היחידה משמשת למעשה כגורם הרפואי המוסמך לבחינת בדיקה וטיפול של כל הקשור בכשירות הרפואית של נהגים. המכון ממונה על עריכת בדיקות בריאותיות שונות לנהגים ומבקשי רישיון נהיגה המפנים אל המכון על ידי גופים שונים. המכון מבצע את הבדיקות הנדרשות ובסיומן מספק המכון חוות דעת והמלצות שונות בהן גם רפואיות בכל הקשור לרמת הכשירות של הנהגים הנבדקים על ידם. המטרה העיקרית של הבדיקות הללו היא להבטיח שכלל האנשים המחזיקים ברישיון ונוהגים בכבישי הארץ הם בעלי כשירות לנהיגה מתוך מטרה לשמור על בטיחות הנהגים, הסובבים והרכבים הנעים על הכביש.
תפקידי המרב"ד
- המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מקבל מידע ודיווחים מכלל המקורות המוסמכים בגין מבקשי הרישיון הנדרשים לעבור בדיקות רפואיות על מנת לדרוש בדיקות כשירות והוא הגוף המוסמך לזמן אותם לטובת בדיקות כשירות.
- איתור וזיהוי ליקויי בריאות וביצוע מעקב מנהלי וביקורות רפואיות ובתוך כך גם ביקורות פסיכולוגיות על מחזיקי רישיון בעלי פוטנציאל להיותם נהגים מסוכנים או בעלי לקות שלא מאפשרת להם להחזיק ברישיון, במידה מסוימת יש כאן ניסיון של להקדים תרופה למכה
- ביצוע פעילות לשיפור וקידום השתלבות בעלי מוגבלות בנהיגה על יד התאמה של אביזרים שונים והתאמת כלי הרכב לבעלי מוגבלויות תוך הענקת ייעוץ לגורמים הרלוונטיים.
מכיוון שהמרב"ד הוא יחידה מנהלתית הנמצאת בתוך גוף ציבורי ולכן על ההחלטות שלה ניתן להגיש עתירות מנהלתיות בעזרת בית המשפט לעתירות מנהלתיות.
סמכויותיו של המרב"ד
- העברת חוות דעת והמלצות מקצועיות לרשות הרישוי בכל הנוגע לכושר הנהיגה של אדם אשר נדרש בבדיקה שלהם.
- על סמך המלצות המרב"ד רשות הרישוי בעלת סמכות לביטול רישיון נהיגה קיים של נהג, במקביל יכול המכון להמליץ על סירוב הענקת רישיון נהיגה מחודש לנהג.
- משרד הרישוי יכול לפסול את רישיון הניגה של אדם מסויים לפרק זמן קצוב או לפסול את הרישיון לצמיתות.
- המכון רשאי להחליט שאדם מסוים אינו כשיר לנהיגה לא רק מבחינה בריאותית, אלא גם יש לו הסמכות להמליץ על שלילת רישיון מסיבה נפשית.
- הענקת חוות דעת והמלצות לגבי נהג מסוים ורמת הכשירות שלו ליכולת לנהוג ברכב.
כיצד מגישים עתירה מנהלתית נגד המרב"ד?
הגשת עתירה מנהלתית היא כלי שי בידי האזרח למחות נגד החלטה שנתפסת כלא מוצדקת או בלא הוגנת ולקבל סעד ממערכת המשפט. העתירה יכולה להיות מוגשת במספר תנאים שחייב שהתקיימו, אחרת העתירה תידחה. חשוב להבין שעתירה מנהלתית היא פעולה לא מובנת מאליה כנגד גוף ציבורי נבחר או ממונה על פי חוק הנדרש ממנו לקחת החלטות ולבצע אותן.
במצב שבו ישנה התנגשות לכאורה בין החלטות המרב"ד כזרוע הביצועית של משרד הבריאות לבין החוק או פגיעה בזכויות שונות, ניתן להגיש עתירה מנהלתית כנגד ההחלטות הללו ולפעול למען השבת רישיון נהיגה למי שנלקח ממנו הרישיון על בסיס החלטות המרב"ד.
את הגשת העתירה יש להגיש בזמן מהיר לאחר שמוצו כלל האפשרויות האחרות העומדות לזכותו של העותר. את העתירה יש להגיש באמצעות עורך דין אשר חייב לחתום על תצהיר המאשר את אמיתות הנתונים. במידה וימצא שופט בית המשפט לעתירות כי סעיף אחד מסעיפי העתירה לא עונים לדרישות, או אז הוא עלול לדחות את בקשת העתירה על הסף. משרדנו מתמחה בהכנת והגשת עתירות מנהלתיות לבית הדין תוך הבנת כלל המערכת והנתונים העומדים לרשות העותרים. ההבנה שיש צורך בפעולה מהירה ומקצועית המתחייבת מהדרישות המחמירות של העתירות המנהלתיות.
מה אפשר לעשות אם רישיון הנהיגה נפסל על ידי המרב"ד?
- במקרים רבים הרשות פוסלת את רישיונו של נהג לתקופת זמן קצובה שבסיומה ניתן לבקש בדיקה נוספת במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
- הגשת ערעור על החלטת המכון הרפואי לוועדת הערער של המכון, הגשת הערעור נעית על ידי עורך דין המחזיקים בידע המקצועי הנדרש להבחין בין הטיעונים והסוגיות השונות גם במהות שלהם וגם בצעדים אופרטיביים אפשריים המאפשרים את ביטול החלטת המכון.
- במידה ונדחה ערעור, עומדות בפני עותר שלוש אפשרויות :
- להמתין שנה לבדיקה חוזרת
- לקבל את החלטת המכון ללא תגובה
- הגשת עתירה מנהלתית לבית המשפט המחוזי.
שאלות ותשובות בנושא עתירה מנהלית נגד המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד)
עתירה מנהלתית היא עתירה המוגשת כנגד החלטתו של גוף ציבורי מכהן במדינת ישראל. העתירה המנהלתית נוגעת להחלטה מסוימת שיש בה ממש לפגיעה בחוק הישראלי או בזכויות המוקנות לאדם באופן טבעי.
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא מכון הממונה על בדיקות נהגים לגבי כשירותם של נהגים בעלי חשש לבעיות רפואיות או נפשיות שיש בהם להוות סיכון לכלל הגורמים הנעים על הכביש.
החלטות המרב"ד הן החלטות מנהלתיות אשר יש להן נהלים מסודרים תרחישים מקובלים. במידה ובקשה של אדם נדחתה על ידי המרב"ד, עומדות בפניו שלוש אפשרויות :
- לקבל את החלטת המכון ללא תגובה
- להמתין שנה לבדיקה חוזרת
- הגשת עתירה מנהלתית לבית המשפט המחוזי.
עתירה מנהלתית היא הליך יקר גם במשרדי עורכי הדין המטפלים בו בשל המורך לטפל במקרה באופן מהיר ומקיף וגם העובדה שאים מקום ולו לטעות מינורית אחת. בנוסף בתי המשפט ברצותם להציב תמרור אזהרה בטרם תוגש עתירה שכזאת עלולים להשית הוצאות עלויות גבוהות על העותרים במקרה של דחיית העתירה.
