עתירה מנהלית נגד העירייה

עתיר המנהלתית היא כלי המונח ביד האזרח לפיקוח על הרשות הציבורית. אם זאת זהו כלי שיש לדעת להשתמש בו. העתירה המנהלתית יכולה לעצור או לעכב ביצוע החלטה שנלקחה בגוף ציבורי מסויים אשר מונה או נבחר על פי חוק, לכן נוהגים בו בכובד ראש. הרשות המקומית ועיריות בתוכן הן למעשה הגוף הציבורי שבו נתקל האזרח פעמים רבות וההשפעה שלהן על חייו היא גדולה, מכאן שגם הצורך בהגשת עתירה מנהלתית כנגד העיריה הוא צורך קיים. חשוב להבין שעתירה מנהלתית היא מורכבת ודורשת ידע וניסיון רב.  

מהי עתירה מנהלתית

עתירה מנהלתית היא הליך משפטי מורכב שבו ניתן להגיש עתירה לבית משפט הנוגעת להחלטה של גוף או רשות ציבורית בטענה שהיא לא עומדת בדרישות החוק או סיבה אחרת. הרעיון העומד מאחורי האפשרות של עתירה מנהלתית היא לאפשר לאזרח או לגוף פרטי למחות על מה שנתפס בעיניו כעוולה המתרחשת מהחלטה של גוף ציבורי נבחר או ממונה על פי חוק. יש כאן עניין לא פשוט של ערעור על החלטה של רשויות השלטון, מכיוון שכך החוק הישראלי נדרש לסוגיה ועיקרון העתירה המנהלתית מעוגן בחוק הישראלי על ידי חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000.          החוק מסמיך את בית המשפט המחוזי לדון בעתירות בעניינים מנהלתיים בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהלתיים, בתוקף סמכות זאת מעניק החוק לרשות הזאת לדון גם בנושאים שכבר נדונו בעבר בבג"צ על בסיס הסדרי דין מיוחדים שנקבעו בחוק.

חשוב להבין שעתירה מנהלתית היא עתירה על החלטה שנלקחה על ידי גוף ציבורי והיא אמורה להיות מיושמת למען הציבור או למען מערכת השלטון. בהנחה שמישהו מגיש עתירה מנהלתית יש חשיבות גדולה למהירות התהליך על מנת לא לפגוע ברצף הפעילות של הגוף שלקח את ההחלטה, לכן יש להגיש את העתירה עד 45 ימים מיום קבלת ההחלטה, או פרסומה לציבור ובנוסף  יש חשיבות להגיש צו ביניים לעצירת ההחלטה עד הדיון בנושא בבית המשפט, יש לכך חשיבות על מנת שהחלטה שנידונה בבית משפט לא תהפוך לכזאת שכבר מבוצעת בפועל ולא ניתן להשיב את הנעשה.

מעמדה המשפטי של הרשות המקומית

הרשות המקומית היא אחד מזרועות השלטון במדינת ישראל. הרשות המקומית פועלת מתוקף חוק. בישראל קיימות מספר צורות של רשויות מקומיות, עיריות, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות תעשייתיות. הגופים הללו עוסקים במתן שירותים לתושבים המתגוררים בשטחה, וביניהם הפעלת מערכת החינוך, תכנון הישוב והענקת היתרים שונים וביניהם היתרי בניה ורישוי עסקים, וכן שירותי תברואה שונים, שירותי ביטחון והצלה, פעולות רווחה ועוד.

בראש הרשות המקומית עומדים נבחרי ציבור הנבחרים בבחירות דמוקרטיות הקבועות בחוק. בתוך כך הרשות המקומית יש לה סמכות להקים וועדות למנות בעלי תפקידים וגורמים אחרים אשר יש להם את הסמכות לקבל החלטות הנוגעות לתפעול הרשות המקומית.

חשוב להבהיר שכל פעולותיה של הרשות המקומית ועיריות בתוכן היא פעולה מתוקף חוק ובעלי התפקידים הממונים בה עומדים למבחן של דרישות החוק והצרכים של כל תפקיד, לכן החלטה של גופים אלו היא למעשה החלטות הנלקחות באופן חוקי. לכן במידה ומישהו רוצה או חושב שיש החלטה שהיא לא עומדת בחזקת החוק, נדרשת הגשה של עתירה מנהלתית.

 מאפייני העתירה המנהלתית נגד העירייה

עתירה מנהלתית היא הליך משפטי המתנהל כנגד רשות ציבורית מסוגים שונים. אם זאת לא כל רשות ניתנת לביקורת באמצעות עתירה מנהלתית. הרשימה של הגופים והרשויות היא רשימה של 62 סעיפים המגדירים את אופי הגופים והארגונים נגדם ניתן להגיש עתירות מנהלתיות ואת הסייגים לגבי כל אחד מהם. במידה וירצה מישהו להגיש עתירה מנהלתית כנגד גוף מחוץ לרשימה, יש צורך באישור של בג"צ לטובת העניין. עתירה מנהלתית נגד העירייה היא דבר אשר ניתן לעשות אותו בהתאם לסוג ההחלטות שהיא לוקחת, ובמידה והסייגים החלים על היכולת להגיש עתירה לא חלים על מקרה מסויים. בין הנושאים שבהם ניתן להגיש עתירות מנהלתיות כנגד העירייה ניתן למצא את הנושאם הבאים :

• מכרזים – יש אפשרות להגיש עתירה כנגד הגשת ואישור מכרזים הנוגעים לניהול ותפעול העירייה ובהן עסקאות הקשורות לעסקאות שונות לרבות מקרקעין.
• רישוי עסקים – הענקת רישיונות או ביטול שלהם, הענקת היתרים זמניים או היתרים למתן עסקים ועוד.
• ארנונה – אחד הנושאים העיקריים בעבודת העירייה, כל החלטה הנוגעת לארנונה היא החלטה שאפשר להגיש בגינה עתירה מנהלתית.
• חינוך – כל החלטה שלוקחת הרשות המקומית לרבות עירייה יכול להיות נתון לביקורת של עתירה מנהלתית, מלבד החלטות הנלקחות על ידי הממשלה או השר הממונה.
• תיכנון ובניה – כל ההחלטות הנוגעות בנושא תחת מגבלות החוק.

עוד יכולות להיות מוגשות עתירות בנושאים רבים ומגוונים הנוגעים לתחומי דת, תחבורה, תברואה ועוד.

מי יכול להגיש את העתירה

עתירה מנהלתית היא כלי שיש בידי האזרח להתמודד עם החלטות של העירייה שאותה הוא רואה כלא צודקת וככזאת אשר לא עומדת ברוח החוק. על מגיש העירייה להיות בעל עניין, בשל כך לא יתכן מצב שתושב המתגורר בעיר מסוימת יגיש עתירה כנגד עירייה אחרת ללא שיש לו קשר אליה מכל סוג שהוא. העתירה המנהלתית היא עתירה הנוגעת לביצוע הפעולות השוטפות של העירייה, בעצם העתירה יש למעשה הפרעה למהלך העבודה התקין של הרשות, לכן יש חשיבות להגיש את העתירה במהירות האפשרית והחוק קובע פרק זמן של 45 יום שבהם ניתן להגיש את העתירה, החל מיום קבלת ההחלטה או מיום פרסומה לציבור. במקרים רבים העתירה תכלול בקשה לצו ביניים שיעצור את ביצוע ההחלטה. לפרק הזמן יש משמעות הגדולה ובמידה ויחליט השופט כי הייתה התנהלות שנגועה בהתמהמהות  בהגשת העתירה, הוא יכול לדחות אותה.

בהגשת העתירה לבית המשפט על העותרים לציין את כלל הסיבות לעתירה וכן את כלל המסמכים והנתונים המעידים על הבעיה בהחלטה, זאת בשונה מתביעה רגילה שבה ניתן לחשוף חלק מהנתונים והראיות במהלך המשפט עצמו. כלל הנתונים והראיות חייבים להיות חשופים הן לשופט והן למשיבים עוד בטרם התנהל הדיון הראשון בעתירה. בנוסף נדרש תצהיר חתום על ידי עורך דין המאשר את אמיתות המידע הנמסר בעתירה. באותו האופן גם על המשיבים חלה חובת הצגת כלל המסמכים והראיות העומדים להם בתוך 30 יום מהגשת העתירה וגם הם מחויבים בתצהיר עורך דין על כך. בנוסף חשוב להבהיר כי העתירה כוללת את כל המשיבים הנדרשים ובהם כמובן העירייה וגם גופים פרטיים הקשורים לעניין ויש להם חלק בהחלטת הרשות.

עתירה מנהלתית היא עסק למקצוענים, לא כל עורך דין יכול לטפל בסוגיות שכאלו. עצם התביעה הבאה לקעקע החלטה של גוף ציבורי הפועל מתוקף חוק היא מורכבת, היות ואין כאן עניין פלילי או תביעה על עוול אזרחי שנעשה, לכן חשיבות הידע, הבנת החומר והמקצועיות של עורך הדין היא משמעותית.  משרד עורכי הדין שי סולטן מתמחה בהגשת תביעות מנהלתיות מול גופים שונים. הידע המקצועיות והניסיון הם הכלים החזקים שלנו שהופכים את המצוקה של הלקוח לעתירה שמביאה לקיומו של צדק.

שאלות ותשובות בנושא עתירה מנהלית נגד העירייה